במת אורח

המאמר שלפניכם, מאת יואב נכטיילר, סטודנט לתואר ראשון באוניברסיטה העברית בירושלים, זה עוסק באחת מהמשימות המאתגרות של ארגוני מודיעין – הערכת יציבות של משטרים. נכטיילר בוחן מהם הגורמים המרכזיים המשפיעים על הצלחה או כישלון בזיהוי חוסר יציבות משטרית על בסיס ניתוח של שני מקרים היסטוריים בולטים – נפילת משטר השאה באיראן ב-1979 והתפרקות ברית המועצות ב-1991, מהזווית של המודיעין האמריקני. המסקנה הראשית מן המחקר הינה שהמפתח להצלחה או לכישלון בהתרעה אסטרטגית על יציבות משטרים טמון ביחסי הגומלין בין המחקר, האיסוף ומקבלי ההחלטות, וכי העיסוק בנושא מחייב להבין את ה"אקוסיסטם" השלם של ההשפעות ההדדיות בין שלושת הרכיבים הללו. בנוסף ממקרי הבוחן אנו למדים עוד על החשיבות הרבה לפיתוח ידע הנותן מקום לניתוח מעמיק ולספק, ובהתאם מציגים את הסכנה בהערכות תמציתיות שמסתפקות בשורות תחתונות ומתבססות על הנחות שלא ניתן להפריך עד לשלב מאוחר מדי. לקח נוסף הוא חידוד הצורך לגדר משאבים ברורים לטובת משימה זו, הן במחקר והן באיסוף על סוגיו השונים, וכן להקצות קשב ייעודי לעיסוק בה בקרב מקבלי החלטות והדרגים הבכירים בארגוני המודיעין.  

המאמר שלפניכם מתמקד במושג שהפך למעין "פרה קדושה" בעבודת המודיעין - התרעה אסטרטגית / התרעה למלחמה. הפתעת 7 באוקטובר 2023, בדומה להפתעה ביום כיפור (1973) ולהפתעות אסטרטגיות נוספות בהיסטוריה, התרחשה ללא התרעה (למרות שמידע רלוונטי היה קיים ברשות הצד המופתע במקרים דומים בעולם). כבר עשרות שנים דנים ברי סמכא בעולם המודיעיני בהגדרת המושג. מאמר זה יטען כי המושג התרעה אסטרטגית / התרעה למלחמה הינו עיוות שנוצר מהעתקת מושג וכלי מבצעי (התרעה) מהסביבה האופרטיבית – טקטית (סביבה פיזיקאלית, בגזרה מצומצמת, בזמן מתוחם ובחיבור לגורמים המבצעים) לסביבה האסטרטגית (מופשטת, סבוכה, התהוות שאינה ליניארית). עיוות זה הוא גורם מכריע בהיווצרות הפער / היסט המוביל להפתעות אסטרטגיות ולמפלי הציפיות מהמודיעין שממילא אינן ניתנות להשגה. ההיתלות בו פוגעת ביכולת הלמידה של מערכות בהקשר התמודדות ופיתוח מענה רלוונטי.המאמר נכתב על ידי תא"ל (במיל') שרון שגיא אשר שירת במגוון תפקידים באמ"ן, בין היתר כקמ"ן פקמ"ז וסרח"ט מחקר וסא"ל (במיל') מיכאל מיליקובסקי ששירת במגוון תפקידים באמ"ן, בין היתר כקמ"ן אוגדת הגליל ורע"ן מחקר בפקמ"ז.

במאמר טוען תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל, ראש תחום מחקר במרכז דדו  כי בין שני התחומים – הערכת כוונות אסטרטגית ומודלי התרעה מפורטים המבוססים בין היתר על סימנים מעידים טקטיים, "מסתתר" תחום ביניים עקרוני – היכולת להבין את הרובד האופרטיבי - מה היא תפיסת המלחמה, מאפייני "מכונת המלחמה" ותוכניות המלחמה של האויב, מתוך מידע עקרוני, כמותי, הנגיש לקציני מודיעין ומפקדים רבים. לשיטתו צורת ניתוח זו רלוונטית גם להבנת הכישלון בשבעה באוקטובר. לאורך המאמר הוא מונה כמה תחומים שבהם היה פוטנציאל להצביע בצורה נכונה על "סוג האויב" ומציג כמה תנאים שיש לעמוד בהם כדי להצליח לייצר חלופות תפיסתיות חדשות. לבסוף, מציג פינקל כמה לקחים כשהמרכזי שבהם הוא הצורך בחיזוק המחקר התפיסתי-תורתי והחשיבה האופרטיבית על האויב. 

מוזמנות ומוזמנים לקרוא את המאמר "מחשבות על מתודולוגיה במחקר מודיעיני, על פלורליזם ועל מה שביניהם" מאת תא"ל (מיל') ראובן אייל המתפרסם במסגרת "במת האורח" במכון. במאמר מציע אייל מבט מעמיק על המתודולוגיה המודיעינית, דן בחשיבות הפלורליזם בניתוח מודיעיני ומעלה סוגיות רלוונטיות על יחסי מודיעין וקברניטים, בקרת איכות במודיעין, והאתגרים שמציבות טכנולוגיות חדשות דוגמת בינה מלאכותית.

ה-6 באוקטובר 73' וה-7 באוקטובר 23' הם תאריכים מעצבים בתודעה הישראלית, אירועים בעלי השפעה רב-דורית על הציבור – האמון במוסדות המדינה ובצה"ל, "החוזה" שבין החברה והמדינה, ועוד. ניתוח השוואתי ראשוני מעלה קווי דמיון רבים בין שני הימים ההיסטוריים הללו, ובפרט בכך שבשניהם קרסו התפיסות המודיעיניות, המבצעיות, והמדיניות, ובקריסתן הובילו לשבר תודעתי. ישנה כמובן א-סימטריה המובנית בהשוואת ידע שנצבר בוועדת חקירה ממלכתית, חמישים שנות מחקר וספרות ענפה, לאירוע שעודו "חי" והבנתו רק מתחילה ועודנה מבוססת על רסיסי מידע ותמונה חלקית מאוד. למרות זאת, חשוב להתחיל לבחון את האירועים הללו בראייה השוואתית וביקורתית, שיש בה לספק תובנות משמעותיות וכנראה גם פרקטיות, כבר בעת הנוכחית.מאמר זה מנסה לעמוד על הדומה והשונה בין שתי המלחמות וכן להציע מחשבות ראשוניות על מה שראוי לערוך ב"יום שאחרי" מלחמת חרבות ברזל.

הפעולה המשותפת, במסגרת מערכות משולבות, הפכה בשנים האחרונות להכרחית כדי לשמר יכולת תגובה רלוונטית לאיומים, הן מבחינת איכות התגובה והן מבחינת זמני התגובה הרלוונטיים. זאת, כפועל יוצא מהאתגרים הביטחוניים המתעצמים ולאור קצב השתנות המציאות. בתוך כך, גופים משותפים מהווים התפתחות משמעותית של סל הכלים והפתרונות הארגוניים למימוש פעולה משותפת, כנגזר מהצורך הגובר בשילוביות בין-ארגונית. לאור המגמות הללו, ניכרת בשנים האחרונות קפיצה דרמטית בכמות הגופים המשותפים בקהילת המודיעין, על גווניהם השונים.
מטרת המאמר להעשיר את הידע בתחום מהזווית הפיקודית כדי לאפשר הבנה טובה ורחבה יותר של הכלי לשם מימושו במקומות בהם הדבר נדרש ורצוי.

לפני כעשור פיתח אמ"ן ואימץ את תפיסת הלוחמ"מ, בהובלת ראש אמ"ן דאז והרמטכ"ל כיום, רא"ל אביב כוכבי. מטרת התפיסה היא לחבר משמעותית את אמ"ן ויכולותיו אל יחידות השדה המתמרנות, בשלבי נוהל הקרב וניהול הקרב, על מנת להגביר משמעותית את האפקטיביות המבצעית שלהן בלחימה. מטרת מאמר זה לבחון לאחר זמן ומספר אירועים מבצעיים משמעותיים, כיצד השפיעה התפיסה על אמ"ן ועל היחידות הלוחמות, האם סיפקה את שהתיימרה, ומה הן השפעות הצד הנלוות, לטוב ולרע, בעקבותיה. המאמר מבוסס על מסמכי כינון התפיסה, תחקירי מבצעים מהעשור האחרון, מפגשים עם קמ"נים ומפקדים בצה"ל ובאמ"ן וניסיון אישי של הכותב, קצין בכיר באמ"ן וממלא תפקיד בכיר במודיעין היבשה במילואים.

"הינני כאן" הוא המאמר הראשון מהגיליון הבא (מספר 8) של כתב העת "מודיעין הלכה ומעשה", העוסק במיגדר ומודיעין ויוצא בשיתוף המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין וענף מד"ה באמ"ן. במאמר מציגות סא"ל שרית שפירא ורס"ן תמר ניסנבוים את התוכנית המערכתית שהותוותה באמ"ן בשנים האחרונות למיצוי ההון הנשי באמ"ן. בגיליון, שיצא לאור בשבועות הקרובים, שנפתח במאמר של ראש אמ"ן, ניתן יהיה לקרוא על נקודות מבט שונות בקהילת המודיעין בסוגית קידום נשים (אמ"ן, מוסד, שב"כ), כן ניתן יהיה להיחשף לשיח עם בכירות בקהילת המודיעין האמריקאית וללמוד מהמגזר הפרטי בישראל, בדגש לתחום ההייטק.

מאמר מאת תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פרנקל. 
מדוע הבנות שהתפתחו באמ"ן על חזבאללה השפיעו באופן מוגבל על היערכות אמ"ן וכלל-צה"ל למלחמת לבנון השנייה?

מאמר זה נכתב בחטיבת המחקר באמ"ן במסגרת המאמץ להפקת תובנות מודיעין מספרות ותרבות והנגשתן לקהיליית המודיעין. המאמר עוסק בספר מרצועת עזה, "הישארי רחוקה", המתאר מתחים שנוצרים על רקע שנות הכליאה והתנהגות האסירים לאחר שחרורם וסודק דימוי של "עמידה איתנה בכל מחיר" מצד הנשים.

המודיעין הגלוי הוא תחום המודיעין המתמחה באיסוף ועיבוד מידע ממקורות גלויים. לאחרונה פורסם כי סוכנות המודיעין האמריקנית ה-DIA צפויה להוביל את ההיערכות מחדש של קהילת המודיעין בתחום המודיעין הגלוי. זאת לאחר התבטאויות מצד בכירים בארגון במהלך השנים האחרונות כי "השימוש במודיעין גלוי יגבר משמעותית". המאמר הנוכחי שנכתב ע"י דני סיטרינוביץ, לשעבר רע"ן איראן בחט"מ, דן בשינוי העמוק שחל בשנים האחרונות בשיטת האיסוף המתבססת על מקורות גלויים, אשר מגדיל משמעותית את ערכיותה המודיעינית; באתגרים הנובעים משימוש במידע זה וכן באופן שבו טכנולוגיה יכולה לסייע לגופי מודיעין להתמודד עם אתגרים אלו.

סיכול חתרנות (Subversion) הינו מהנושאים הבעייתיים ביותר בפעילות ארגוני מודיעין מסכל (Counter intelligence, להלן ממ"ס) במשטרים דמוקרטיים. הסיבה העיקרית היא הקושי להבחין בין פעילות אופוזיציונית לגיטימית במשטר דמוקרטי, כגון התנגדות אקטיבית למעשי ממשלה באמצעות מחאה ציבורית, לבין התנגדות שיש בה כדי לסכן את יציבות המשטר הדמוקרטי ואף לגרום לסיכון לביטחון הלאומי. במאמר שלפניכם, ד"ר אבנר ברנע מתאר את האתגרים שעומדים בפני ארגוני ממ"ס בדמוקרטיות מערביות (בינהן ישראל) במסגרת הפעילות לסיכול חתרנות.

סא"ל במיל' דב דל, בוחן במסמך הבא את אירוע העלייה והנפילה של הסופרליג מנקודת מבט מודיעינית-מתודולוגית ומעלה תובנות בנוגע לחשיבות של חשיבה מערכתית בהערכה מודיעינית. אירוע זה, בהקבלה לעולם המודיעיני שלנו, כלל בתוכו שתי הפתעות שבאו זו אחר זו: ההכרזה על ההתארגנות החדשה, במעין הפיכת חצר והויתור המהיר עליה. דל פורט את סוגי הכשלים שלדעתו הובילו להפתעות אלו ומביא דוגמאות מהעולם המודיעיני-צבאי המתאימות לכל סוג.