הכשרות וכוח אדם

הטיות קוגניטיביות מתייחסות לכשלי חשיבה של פרטים, קבוצות וארגונים, והן רבות ומגוונות. כל אדם לוקה בהטיות קוגניטיביות שעשויות להוביל לשגיאות ולתפיסה מוטעית של המציאות. כל שלב בעבודת המודיעין חשוף להטיות, שלעתים השלכותיהן הרות-גורל. לכן, התמודדות עם הטיות קוגניטיביות, היא חשובה ומשמעותית.
במאמר זה מוצגת חלוקה של  ההטיות הקוגניטיביות לאשכולות, מיפוי משפחות של פתרונות מוכרים, ולבסוף הצלבה בין ההטיות לפתרונות. זאת לצורך יצירת מסגרת מוצעת שיכולה לסייע לבחור את הפתרונות הרלוונטיים.

גיליון מספר 8 של כתב העת "מודיעין הלכה ומעשה מוקדש לדיון במיגדר ומודיעין. הגיליון הוא פרי  שיתוף פעולה בין שני גופים שכתיבה ויצירת ידע פועל בארגון היא נר לרגליהם – המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין וענף מד"ה באמ"ן שמוביל בשנים האחרונות סדר יום פרו־אקטיבי של קידום נשים באמ"ן. 
ההחלטה לעסוק בנושא נובעת מכך שזהו, בראייתנו, אחד הנושאים המרכזיים שהעיסוק בו עשוי לשנות את ארגוני המודיעין ואת הדרך שבה הם פועלים ושיש לו השלכות על היבטים לאומיים שעל קהילת המודיעין לדחוף לכיוונם, כמו ייצוג הולם לנשים במשרדי ממשלה ובמגזר ההייטק וכן השפעה על האופן שבו מתחנך הדור הצעיר.
לגיליון שותפים מפקדים ומפקדות באמ"ן לצד מנהלים ומנהלות בארגוני המודיעין האחרים – המוסד והשב"כ. בנוסף, אנו מביאים את נקודת המבט של הסקטור האזרחי, בדגש לתחום ההייטק, אשר יכול להוות מקור להשראה וכן של המתרחש בנושא מעבר לים בקהילת המודיעין האמריקאית. פותח את הגיליון מאמרו של ראש אמ"ן, האלוף אהרון חליוה, אשר מקדם סדר יום של קידום נשים בארגון.

השיח המובא להלן נערך בין ‏דודי סימן טוב, סגן ראש המכון למתודולוגיה של המודיעין‏, ובין‏ ‏נ' הממונה על שוויון מגדרי ‏ויועצת ראש המוסד לענייני מגדר‏,‏ ‏וד‏'‏ לשעבר בכיר בארגון. בשיח עלו ‏תובנות על ‏תמונת המצב המגדרית במוסד בעבר ובהווה, ‏ה‏היבטים ‏ה‏מגדריים ב‏פעילות ה‏מבצעית‏ וכן בתפיסת הארגון ועיסוקו בקידום שוויון מגדרי ושוויון הזדמנויות ‏ל‏משרתים.ות ‏בו. מאמר זה מבשר את הוצאתו לאור של גיליון מספר 8 של כתב העת "מודיעין הלכה ומעשה" העוסק במגדר ומודיעין. זהו גיליון מיוחד שמבטא שיתוף פעולה בין המכון לחקר המתודולוגיה לענף מדעי התנהגות (מד'ה) באמ"ן.

"נשים במודיעין האמריקאי" הוא המאמר השני מגיליון מספר 8 של כתב העת "מודיעין הלכה ומעשה", העוסק במגדר ומודיעין, וייצא לאור בשבועות הקרובים. במאמר – שמתבסס על סדרת שיחות שניהלה ענבל עם בכירות בקהילת המודיעין האמריקאי - מציגה ענבל קארו, עמיתת מחקר במכון, את האופן בו  נדרשת קהילת המודיעין האמריקאית לסוגיית המגדר ואת הדרכים בהן ניתן להתמודד עם חסמים העומדים בפני נשים המעוניינות להתקדם במערכת. בין התובנות במאמר ראוי לציין החלטה של הנהלת הארגונים שמתרגמת להגדרת נהלים והישגים מדידים, הצורך בשקיפות והכרה בכך שתהליכים ארגוניים מרכזיים נוטים לטובת הגברים. בגיליון ניתן יהיה לקרוא גם על נקודות מבט שונות בקהילת המודיעין הישראלית בסוגיית קידום נשים וללמוד מהמגזר הפרטי בישראל, בדגש לתחום ההייטק. הגיליון יוצא בשיתוף של המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין וענף מד"ה באמ"ן.

בית הספר למודיעין בשב"כ אחראי על הכשרתם ועל הסמכתם של כלל עובדי מקצועות הליבה (המודיעין) בארגון. מאמר זה, שנכתב ע"י אלון, ראש בית הספר, מתאר את שלושת המישורים העיקריים שמרכיבים את הכשרות הבסיס לעובדי הליבה: עיצוב ערכי, הקניית מיומנויות פרקטיות והקניית מיומנויות קוגניטיביות. הכותב מתמקד במאמרו בעיקר במישור האחרון ומרחיב על מתודות חדשות שפותחו והוטמעו בשנים האחרונות לטובת השגת תכלית זו.

קהילת המודיעין האמריקאית דוגלת במדיניות של גיוון בקרב צוות העובדים שלה. עם זאת, לפי דו"ח שפורסם ע"י ה-CRS בחודש האחרון וסוקר את תמונת המצב העדכנית בתחום זה, עדיין קיים מקום לשיפור במדיניות, בשיטות ובתוכניות של כוח האדם. בנוסף, זרקור זה גם מביא את הסיבות שהובילו למצב זה, על בסיס מקרה הבוחן של גיוון בכוח אדם בסוכנות ה-CIA.

הזרקור מציג את המתח הבסיסי בין שני צדי מתרס. מצד אחד, ההנחות האינטלקטואליות והמוסדיות, העגה והסטנדרטים של הצבא. מצד שני, האתוס, הבסיס של עשייה מקצועית טהורה והניסיון המערכתי של המעשה המודיעיני. הארגון הצבאי, והדוקטרינה הצבאית בפרט, מגדירים וקטורים מחשבתיים שהם סט של כללים לביצוע פעולות, ומנגד ערך יסוד במודיעין דורש לערער על וקטורים מחשבתיים כאלה. יישוב המתח הזה נבחן בזרקור דרך התגלגלות ההוראות התורתיות לעוסקים במודיעין במערכת הביטחונית הבריטית.

הזרקור סוקר את היקף משבר שחיקת כוח האדם ב-DA (הזרוע המחקרית של ה-CIA) והגורמים להתפתחותו. בנוסף, מוצע פתרון בדמות הכשרת מנהלים מוצלחת תוך מתן דוגמאות להכשרות שיושמו בארה"ב. לבסוף, מוצגות מספר המלצות עבור קהילת המודיעין הישראלית, מתוך הנחה שתופעות דומות מתרחשות גם בקהילת המחקר בארץ.