המכון בתקשורת

כתבה חדשה במוסף הארץ בוחנת את אחת המגמות המסקרנות של השנים האחרונות – הפיכתו של חיזוי העתיד מתחום של ניחושים ואינטואיציות לתחום מדעי ומבוסס נתונים. הכתבה מתארת כיצד מחקרים עדכניים, טכנולוגיות בינה מלאכותית וקהילות חיזוי עולמיות מנסים לשפר את יכולתנו להעריך מראש התפתחויות גיאופוליטיות, כלכליות וחברתיות – ברמת דיוק שעד לא מזמן נראתה דמיונית.במרכז הכתבה מוצג פרויקט "מבט־על”, יוזמה ישראלית חדשה שנולדה מתוך שיתוף פעולה בין פרופ' מיכאל גלעד וצוותו באוניברסיטת תל אביב לבין המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין. הפרויקט שואף לשחזר ולפתח את מחקרי החיזוי פורצי הדרך של פרופ' פיליפ טטלוק עבור קהילת המודיעין הישראלית, במטרה לשפר את איכות החשיבה האסטרטגית, להטמיע מתודולוגיות אמפיריות להערכת סיכונים, ולזהות "חזאי־על" ישראלים – אנשים בעלי יכולת מוכחת לחזות התרחשויות עתידיות בדיוק יוצא דופן.הכתבה סוקרת את מקורות ההשראה למחקר, את תוצאות הסבב הראשון של הניבויים בפרויקט, וגם את הדרך שבה הבינה המלאכותית עצמה הופכת לשחקן מוביל בעולם החיזוי – כשהיא כבר עוקפת בני אדם בתחרויות חיזוי בינלאומיות.

לקראת סיום חמש שנותיו כראש חטיבת המחקר באמ״ן, בתחילת יוני 2006, והוא בדרכו לגמר גביע העולם בכדורגל בגרמניה, ביקר תת-אלוף יוסי קופרווסר בגבול לבנון עם מפקד אוגדה 91, תא״ל גל הירש. שניהם העריכו - וחששו - מפיגוע חטיפה של חיזבאללה בגיזרת הקו. למרות ההערכה, שהתחזקה בעקבות חטיפת גלעד שליט מגבול עזה בהמשך החודש, נכשלו כוחות האוגדה בסיכול חטיפתם של לוחמי המילואים רגב וגולדווסר.על קו דק זה, בין ההערכה להיערכות, המודיעין למבצעים, האיסוף למחקר והקמ״ן לקברניט מסייר קופרווסר עם אמיר אורן ב״אפרכסת״. הוא מספר על מסלולו בצה״ל, מעתודאי במלחמת יום הכיפורים ותותחן לזמן-מה, לקצין צעיר בענף הכלכלי באמ״ן באמצע שנות השבעים, לענפי מחקר שהתמקדו בפלסטינים, במצרים ובסוריה ללשכת ראש אמ״ן, אלוף אורי שגיא, והלאה - לנספחות המודיעין בוושינגטון, למשרת עוזר ראש חטיבת המחקר להערכה ולתפקיד קצין המודיעין בפיקוד המרכז בסוף שנות ה-90׳.כראש חטיבת המחקר הופתע ״קופר״ ככל עמיתיו מהחלטת שרון על פינוי עזה. הוא השמיע הערכה שחלקה על דעת המחליטים: נסיגה מציר פילדלפי תקל על התעצמות חמאס. לאזהרתו, ששיתוף חמאס בבחירות למועצת הרשות הפלסטינית יביא לחיזוקו, ככוח משמעותי ואולי אך לנצחונו, לא שעו.לאחרונה פירסם מאמר מחקרי המתאר את שרשרת הליקויים והמחדלים של ליל 6-7 באוקטובר 2023, ובעצם את החודשים והשנים שקדמו לו, כ״סערה מושלמת״. כל מה שהיה עלול להשתבש - אישית, תודעתית, אירגונית - אכן השתבש. מרפי האגדי התגייס לשירות קבע, התמנה לתפקידים הבכירים והרגישים ביותר באמ״ן ובאותו ליל אסון היה רמטכ״ל, ראש אמ״ן, רח״ט מחקר, מפקד יחידה 8200, קמ״ן פיקוד הדרום וקמ״ן אוגדת עזה גם יחד (תאומו היה באותה עת בשב״כ). 

מוזמנות ומוזמנים לקרוא כתבה על ה"חזרה ליסודות" של אמ"ן המתבטאת בהשקעה המחודשת בהוראת הערבית והאסלאם במסגרת חשבון הנפש לאחר כישלון ה-7/10. בין המרואיינים לכתבה אל"מ (מיל') ד"ר עופר גוטרמן, עמית מחקר בכיר במכון. לדבריו, על ישראל לבנות מחדש את התרבות המודיעינית שלה ובמסגרת זאת להשקיע בהכשרות שיאפשרו התמודדות עם "תעלומות", כלומר ידע מתחומי מדעי הרוח. 

איתי אילנאי מארח בפודקאסט "שמעו סיפור" את סא"ל (מיל') דודי סימן טוב, סגן ראש המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין, ואל"מ (מיל') ד"ר עופר גוטרמן, חוקר בכיר במכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין ולשעבר העוזר למודיעין של המזכיר הצבאי לראש הממשלה

מוזמנות ומוזמנים לקרוא כתבה על המודיעין הישראלי שפורסמה לאחרונה ב-Sunday Times הבריטי. בין המרואיינים לכתבה אל"מ (מיל') ד"ר עופר גוטרמן, עמית מחקר בכיר במכון. הכתבה עוסקת בהצלחותיו של המודיעין הישראלי בזירה הצפונית כמו גם מול איראן, כשברקע, הכישלון של השבעה באוקטובר. הכתבה נחתמת באמירה שאמנם מודיעין יכול לייצר הישגים מדהימים אך שניתן לקצור את הםירות של אלה רק על ידי רתימתם להשגת יעדים ברי השגה. 

מוזמנות ומוזמנים לקרוא מאמר דעה מאת ד"ר אופק רימר וד"ר אהוד ערן שפורסם ב"זמן ישראל". במאמר הם קוראים על רקע המשבר ביחסי הממשלה וקהילת המודיעין לכמה צעדים: הקמת ועדת חקירה ממלכתית שמסקנותיה יהיו נקיות מהשפעה פוליטית; לממשלה לשוב ולנהוג באחריות ממלכתית, ולהימנע מהמשך הפגיעה בארגוני המודיעין ובכיריהם; לקהילת המודיעין לנהוג בממלכתיות, אחריות ויושרה. ועל אף הלחצים, להמשיך ולהיצמד לאתוס של אמת, עצמאות ודבקות במשימה; ולכנסת, להוביל רפורמה מעמיקה במערך הפיקוח על גופי המודיעין.

מוזמנות ומוזמנים לקרוא כתבה שפורסמה ב-Christian Science Monitor שעוסקת בהטייה הטכנולוגית במודיעין שתרמה לשבעה באוקטובר. לכתבה התראיין עמית המחקר אל"מ (מיל.) ד"ר עופר גוטרמן. הוא ציין שלא רק המודיעין הישראלי היה חשוף להטייה טכנולוגית אלא שזה מאפיין של סוכנויות מודיעין מערביות נוספות וכן עמד על הצורך בחזרה לעיסוק גם ב"יסודותיה" של מלאכת המחקר המודיעיני - לימוד תרבותו של מושא המחקר. 

מוזמנות ומוזמנים לקרוא מאמר דעה מאת דודי סימן טוב, אופק רימר ואהוד (אודי) ערן שפורסם לאחרונה בכתב העת "תלם". לדבריהם, אירועי ה-7 באוקטובר מחייבים אכן, חשבון נפש מעמיק ושינוי מערכתי נרחב – הן בתחום המדיני והצבאי והן בקהילת המודיעין. עם זאת, הדרך הנכונה לביצוע שינויים כאלה היא באמצעות חקירת עומק עצמאית של ועדת חקירה ממלכתית, ולא דרך הצעות חוק פרטיות ומהירות. אחת ממסקנותיה של ועדת החקירה הממלכתית עשויה בהחלט לקרוא להקמת גוף בקרה מודיעינית ברמה הלאומית, אך זאת כחלק מראייה רחבה של המערך. ראייה כזו צריכה גם לקחת בחשבון את ניסיונות העבר בהקמת גופים כאלה בישראל, כמו את הפתרונות שאומצו בקהילות מודיעין במערב. בתוך כך חשוב להדגיש כי שינויים מבניים לבדם אינם מספיקים; נדרש שינוי עמוק בתרבות הארגונית, בערכי הארגונים המודיעיניים ובמקצועיות אנשי המודיעין.ביחס להצעת החוק שהועלתה לאחרונה ולפיה תוקם "מחלקה להערכות חלופיות" תחת רה"מ. לטענתם, זו משתלבת היטב במגמה הכללית של שינוי המשטר: ריכוז סמכויות בידי ראש הממשלה, החלשת הגופים המקצועיים בשירות המדינה, ויצירת מנגנוני לגיטימציה חדשים בעיני הציבור, תוך פגיעה בערכים ממלכתיים ובתהליכי עבודה מסודרים.  

מאמר דעה מאת שירה ברביבאי שחם המתייחס להצעת החוק להקמת מחלקה "איפכא מסתברא" תחת ראש הממשלה. המאמר פורסם ב"מעריב" ב-26 בנובמבר 2024. 

מוזמנות ומוזמנים לקרוא מאמר דעה מאת אל"מ (מיל.) ד"ר עופר גוטרמן וסא"ל (מיל.) דודי סימן טוב שפורסם לאחרונה באתר 12N. במאמר, מביעים השניים את התנגדותם להצעת החוק להקמת מחלקה "איפכא מסתברא" תחת ראש הממשלה, שתהיה אחראית "לגיבוש תפיסת מודיעין חלופית מגופי המודיעין".  במקום זאת, הם מציעים מהלך כפול - מהצד האחד הקמת מסגרת מודיעינית לאומית חדשה, במתכונת מצומצמת, ומהצד השני חיזוק של מסגרות הניהול המשותפות בתוך קהילת המודיעין.לפי הצעתם, המסגרת החדשה - רשות לאומית למודיעין - תוגדר כמעריך הלאומי וכגוף האמון על קביעת מדיניות ופיקוח על ארגוני המודיעין בישראל. הרשות תהיה אחראית על גיבושה של הערכת מודיעין לאומית עצמאית, תוך שיקוף והבלטה של מחלוקות הערכתיות בין הארגונים השונים בפני מקבלי ההחלטות, ומכל מקום לא תהווה חסם בפני ארגוני המודיעין שימשיכו להעביר את הערכותיהם באופן בלתי אמצעי למקבלי ההחלטות. בנוסף, היא תחזיק בכמה סמכויות אסדרה: קביעת סדרי העדיפויות במשימות ובחלוקת המשאבים של המודיעין, אסדרת הטיפול בסוגיות אסטרטגיות שכיום המודיעין אינו מטפל בהן (דוגמת אתגר ההשפעה הזרה), תיקוף ועדכון חלוקת האחריות בין ארגוני המודיעין, קידום כללי אתיקה וסטנדרטים מקצועיים ואכוונת מו"פ מודיעיני ארוך-טווח. לדבריהם, הרשות החדשה צריכה לקבל מעמד סטטוטורי עצמאי מעוגן בחקיקה, וכדי להתמודד עם סכנת הפוליטיזציה ביחסים עם הדרג המדיני, העומד בראשה יהנה ממעמד עצמאי בדומה למבקר המדינה, נגיד בנק ישראל או היועץ המשפטי לממשלה. במקביל למהלך זה, הם טוענים שארגוני המודיעין צריכים כבר כעת לשפר את ההתנהלות הפנימית המשותפת שלהם, ולהקים מנגנונים לניהול המשותף של היבטי בניין והפעלת כוח מודיעיני. זאת כשהאתגר הניהולי הראשי שניצב לפתחם של ראשי הארגונים, הוא להתקין מנגנונים אלו תוך שמירה על האיזון הנכון בין הידוק שיתופי פעולה ושילוביות במקומות הדרושים, לבין טיפוח תחרות בריאה ותרבות של ויכוח ופלורליזם.

מוזמנות ומוזמנים לקרוא ריאיון שהעניק ראש המכון, תא"ל (מיל.) יוסי קופרווסר לאתר "דבר" על המחדל המודיעיני של 23'. הריאיון מקיף את המרכיבים השונים של עבודת המודיעין: איסוף המידע, פרשנות וניתוח כוונות האויב ויכולותיו, והתרעה על פעולה קונקרטית בזמן אמת. במסגרת הריאיון קופרווסר מנתח כל אחד ממרכיבים אלו בנפרד, ומצביע על כמה בעיות וכשלים שהובילו, לתפיסתו, למחדל.

מוזמנות ומוזמנים לקרוא מאמר מאת אהוד ערן, עופר גוטרמן ודוד סימן טוב שפורסם לאחרונה באתר האמריקני War on The Rocks. כפי שמעידה הכותרת, הכותבים דנים במאמר בסוגיית מחדל ההתרעה המקדימה למתקפת השבעה באוקטובר - שהפכה זה מכבר למוקד למחלוקת פוליטית בין ראש הממשלה וקהילת המודיעין. הכותבים מתבססים על החלוקה שעושים גופי המודיעין בין התראה טקטית, אופרטיבית ואסטרטגית ומראים את הכשלים השונים של המודיעין הישראלי בהתייחס לכל אחד משלושת סוגי ההתראה הללו. 

מאמר דעה מאת עופר גוטרמן ואוהד ערן. לדבריהם, אמ"ן ויתר ארגוני המודיעין כשלו באופן מוחלט במשימות ההתרעה האסטרטגית, ההתרעה האופרטיבית וההתרעה הקונקרטית על כוונות ויכולות חמאס ברצועת עזה - כישלון שקשור פחות בסיבות פרסונליות והרבה יותר בשורה של בעיות מבניות ארוכות שנים. יחד עם זאת, אין בכך מלפטור את ראש הממשלה מאחריותו הכבדה למחדל.

במאמר זה טוענים דודי סימן טוב ועופר גוטרמן שמערכת המודיעין בישראל זקוקה בפני עצמה לוועדת חקירה ממלכתית, מקצועית ובלתי תלויה, שתעסוק באופן מקיף בבעיות העומק של קהילת המודיעין הישראלי, על ארגוניה השונים, ותוך בחינה גם של הזיקות למערכת הביטחונית ולדרג המדיני.

טור דעה זה נכתב על ידי יוסי קופרווסר ואודי ערן ופורסם באתר N12. לדבריהם, כל תחקור מבצעי אפקטיבי חשוב ליצירת אמון ציבורי במערכת הצבאית ועשוי לסייע להמשך המלחמה, אך ישנם קשיים וסכנות כשמנהלים זאת במקביל ללחימה אינטנסיבית.

עמית המחקר ד"ר שי הרשקוביץ התראיין לאחרונה בעקבות צאת ספרו החדש לפודקאסט של אוניברסיטת הכוחות המיוחדים של ארה"ב. הפודקאסט עוסק בהשפעות של הטכנולוגיה על תחום המודיעין והוא מנסה להציג תובנות כמו גם הצעות מעשיות לפעולה במטרה לרתום את אותן התפתחויות טכנולוגיות לעשייה המודעינית. 

להתמודדות טובה עם טרור חייבים מודיעין איכותי, ומכאן הקשר ההדוק בין השניים.

פודקאסט "הטרוריסט" מטעם המכון למדיניות נגד טרור (ICT) אירח לשיחה על הנושא את תא״ל (במיל׳) יוסי קופרוסר, רח"ט מחקר בזמן האינתיפאדה השנייה וראש המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין. בפודקאסט הם דיברו על האתגרים הייחודיים שמציב הטרור לגופי המודיעין, על מודיעין להתרעה על טרור, ההחלטה לצאת למבצע "חומת מגן", על "מרדף חם" שקופרוסר ביצע באופן אישי "מרדף חם" לתוך שטחי A, ועוד.

עמית המחקר ד"ר שי הרשקוביץ התראיין לאחרונה על אודות ספרו החדש לפודקאסט של אוניברסיטת הכוחות המיוחדים של ארה"ב. הפודקאסט עוסק בהשפעות של הטכנולוגיה על תחום המודיעין והוא מנסה להציג תובנות כמו גם הצעות מעשיות לפעולה במטרה לרתום את אותן התפתחויות טכנולוגיות לעשייה המודעינית. 

מאמר שפורסם ב"הארץ" על הפוטנציאל הטמון בבינה מלאכותית להתרעה והתמודדות אל מול אירועי אקלים. את המאמר כתב ד"ר שי הרשקוביץ, עמית מחקר בכיר במכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין. 

כתבה שעלתה בJpost ועסקה במאמר שפורסם לאחרונה במסגרת המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין. המאמר המדובר הינו המאמר על "מנהיגות תחת אש השילוביות", אותו כתב סגן ראש השב"כ, ר'. 

כתבה שפורסמה בישראל היום, עסקה במאמרו של ר', שהיה בעבר מנהל במחלקה שעוסקת באיסוף ועיבוד מידע מודיעיני בשב"כ, שעוסק בתפיסת הסיכול המשולב בארגון ופורסם בכתב העת השישי של המכון "מודיעין הלכה ומעשה".

ראיון בתכנית הרדיו "רצועת הביטחון" בגל"צ עם ד"ר ורה מיכלין-שפיר בהמשך להשתתפותה בכנס "השפעה זרה דיגיטלית על תהליכי בחירות" שערך המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין בשיתוף עם ישראל דיפנס.

כתבה אשר פורסמה באתר "Israel Defense", סקרה את הראיון עם ג'יימס קלפר, ראש המודיעין הלאומי האמריקאי לשעבר ותא״ל (מיל׳) יוסי קופרווסר, ראש המכון למתודולוגיה של המודיעין. הריאיון נערך במסגרת הכנס של המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין וישראל דיפנס שהתקיים ב-23.02.21, בנושא השפעה זרה דיגיטלית על מערכות בחירות.

כתבה באתר Jpost על תובנות מהכנס "סייבר, דיגיטל ובינה מלאכותית" שהתקיים במסגרת פעילות המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין. 

כתבה אשר פורסמה בעיתון "ישראל היום", עסקה בכתב העת השישי של המכון, "מודיעין הלכה ומעשה - מודיעין רב תחומי" ובמאמרו של ראש אמ"ן, האלוף תמיר היימן, הפותח את כתב עת זה.