זרקורים ומבט מעבר לים

הזרקור עוסק בחקר דפוסי הפצת מידע כאמצעי למדידת אמינות כלי התקשורת. כותבי המאמר עשו שימוש בכלים סטטיסטיים במטרה ליצור אלגוריתם המבוסס על מומחיותם של חוקרי קהילת המודיעין בזיהוי מידע אמין. המאמר מצביע על האפשרות לתפקיד מרכזי של קהילת המודיעין במיפוי תופעת ה'פייק ניוז'. למימוש תפקיד זה על ידי קהילת המודיעין יתרונות רבים, בהם ייעול עבודתם של חוקרי המודיעין ויחידות האיסוף; הרגעת אזרחים מודאגים, שיוכלו ללמוד מניסיונה של קהילת המודיעין בעידן של שקיפות; ושימוש כמקור השראה לסקטור הפרטי, תוך אספקה של ההבנות והאלגוריתם שפיתחה קהילת המודיעין.

הזרקור עוסק בקושי של המודיעין האסטרטגי בזיהוי הזדמנויות בכלל, ובזיהוי הזדמנויות לשיתופי פעולה בפרט. תוצאות מחקרו של קפטן שון פ.ס. בארט, קצין מודיעין בחיל הנחתים של ארה"ב, עליו התבסס הזרקור, הראו כי לניתוח הסביבה האסטרטגית מתוך תפיסה לפיה קיים איום פוטנציאלי יש השפעה משמעותית על היכולת של חוקר המודיעין לזהות שיתופי פעולה אפשריים. זאת, ללא קשר אם השחקן האסטרטגי מוגדר כ"בעל ברית" או כ"אויב".

הזרקור עוסק בשאלה כיצד ניתן לשפר את המחקר המודיעיני האסטרטגי? הוא מתבסס על מאמר המציע את תחום "ההתפתחות הפוליטית", תת-תחום במדע המדינה, כאמצעי לשיפור המחקר המודיעיני. ייחודו של המאמר הזה הוא ההישענות על כתיבה מרובה בתחומי המודיעין האסטרטגי, ועל חוקרים מובילים הדנים באתגרים הניצבים בפני המודיעין האסטרטגי, בגישות העכשוויות ובמגבלותיהן.

מאמר זה, שנכתב ע"י תא"ל (מיל') יוסי קופרוסר, עוסק באתגרי המודיעין במלחמת רוסיה – אוקראינה.

קובץ זה מהווה מקבץ של מספר זרקורים מתודולוגיים. מטרתו היא להציג סוגיות מתודולוגיות שונות בשיח המודיעיני בעולם שרלוונטיות לקהילת המודיעין הישראלית. התבונות מבוססת בין היתר גם על השיח בקהילת המכון הפועלת ברשת חברתית.

הזרקור עוסק בשאלה האם ובאיזה אופן יכולה התיאוריה המודיעינית להשפיע על המעשה המודיעיני. הנושא נבחן במספר פריזמות- החל מדיסציפלינת המעשה המודיעיני (מעגל המודיעין מול מודיעין מבוסס פעולות), דרך האיזון בין המודיעין האסטרטגי לבין המודיעין הטקטי וכלה בשקיפות.

הזרקור משווה בין המודיעין הלאומי לבין המודיעין העסקי (תחרותי) ומנסה למצוא קווי דמיון ביניהם, על מנת לייצר הפרייה הדדית. בין היתר, ניתן לראות כי לשני העיסוקים הגדרת תכלית דומה, פרקטיקה דומה וסיכונים דומים. אי לכך, הצלבה בין היתרונות היחסיים של המודיעין העסקי לבין היתרונות היחסיים של המודיעין הלאומי יכולה להיטיב עם שני הצדדים, ובתנאי שיינתן דגש למגבלות השיח הנובעות מההבדלים בין התחומים.

על-בסיס מחקר שפורסם בנושא על האופן שבו ייראה המחקר המודיעיני בעתיד. הכותבים מציעים: דרישה מצומצמת יותר למומחי תוכן ופחות צורך בזיכרון ובשינון (הדגש על איך החוקר חושב ולא על מה הוא יודע), תקשורת עם מקבלי ההחלטות על-גבי מאגר מידע שיוכלו לתשאל בעצמם, הרבה יותר שיתופי פעולה, שימוש גובר בטכנולוגיות מידע. הם טוענים גם שמקומו של המחקר בתהליך המודיעיני ישתנה וכבר לא יימצא במרכזו של התהליך, ולפעמים גם לא יצטרך להיות מעורב בכלל.

קובץ זה מהווה מקבץ של מספר זרקורים מתודולוגיים. מטרתו היא להציג סוגיות מתודולוגיות שונות בשיח המודיעיני בעולם שרלוונטיות לקהילת המודיעין הישראלית. התבונות מבוססת בין היתר גם על השיח בקהילת המכון הפועלת ברשת חברתית.

הזרקור עוסק במזכר מסווג ששחררה ועדת המודיעין של בית הנבחרים לאחר הצבעה בנושא ובאישורו של הנשיא. המזכר מציג לכאורה כשלים משמעותיים הנוגעים לעבודתם של משרד המשפטים האמריקני וה-FBI במהלך חקירת המעורבות הרוסית בבחירות 2016, בדגש על חקירת שיתוף הפעולה בין טראמפ וצוותו לבין הממשל הרוסי. מהמזכר ניתן ללמוד על החשיפה התקשורתית ככלי חשוב בניהול התהליך המודיעיני ועל יחסי מודיעין-קברניט.

הזרקור שנכתב ע"י ח', מנהל ביחידה לשיתוף פעולה בינלאומי בשב"כ, עוסק בנושא של השפעת אמון על שת"פ מודיעיני בינלאומי. הזרקור מבוסס על עבודת מאסטר תחת השם: "exploring the Influence of trust on International Intelligence Cooperation". העבודה מציגה מודל תיאורטי משולב, על בסיס מרכיבים ממספר תאוריות אקדמיות, שיושם על מקר מחקר של קהילת המודיעין האמריקאית, ובפועל על רשימת ספרי זיכרונות שכתבו בכירים לשעבר בקהילה.

ויליאם להנמן, חוקר מודיעין, כתב ספר על "מהפכה בעניינים מודיעיניים". הספר שפורסם כבר בשנת 2011, יחד עם מאמר שמתייחס ל"פרדיגמת מודיעין חדשה", מעוררים מחשבה גם היום ומאתגרים את האופן בו אנו עושים מודיעין ואת האופן בו קהילת המודייען בנויה. הרעיון של יצירת סביבה משותפת עם חלקים במיגזר האזרחי הוא פשוט מבריק ומחייב לדעתי פיתוח, גם בהקשר הישראלי.

הזרקור עוסק בשימוש בשיטות מחקר מובנות (SAT) על-בסיס מחקר של RAND בנושא. המחקר מנסה להעריך את היקף ואיכות השימוש בשיטות אלה בקהילת המודיעין האמריקנית תוך בחינת מדגם של תוצרים מגופים שונים. בנוסף, מעלה שאלות להמשך: האם ניתן למצוא התאמה בין סוגיות מתודולוגיות לבין השיטות הטובות ביותר? האם, ובאיזה אופן, תורמות שיטות אלה לאיכות התוצר? מה הצרכנים חושבים על שימוש בשיטות אלה? המחקר גם מתייחס לחסרונות (לצד היתרונות) ויכול לשמש כבסיס לדיון.

סא"ל במיל' דב דל, בוחן במסמך הבא את אירוע העלייה והנפילה של הסופרליג מנקודת מבט מודיעינית-מתודולוגית ומעלה תובנות בנוגע לחשיבות של חשיבה מערכתית בהערכה מודיעינית. אירוע זה, בהקבלה לעולם המודיעיני שלנו, כלל בתוכו שתי הפתעות שבאו זו אחר זו: ההכרזה על ההתארגנות החדשה, במעין הפיכת חצר והויתור המהיר עליה. דל פורט את סוגי הכשלים שלדעתו הובילו להפתעות אלו ומביא דוגמאות מהעולם המודיעיני-צבאי המתאימות לכל סוג.

הזרקור מציג את מבצע קסנדרה שתכליתו הייתה חשיפת הלבנות ההון של חזבאללה. המבצע כלל שיתוף פעולה רחב היקף בין עשרות סוכנויות מודיעין בזירות גיאוגרפיות מגוונות וסביב קשת רחבה של מושאי מחקר. מהשיטה בה התנהל המבצע ניתן ללמוד על הדילמה שבין ההתמקדות במטרה הצרה לבין ההסתכלות המודיעינית הרחבה, על השפעת סדרי היום המדיניים על המעשה המודיעיני ועל חיכוכים בין עמיתי מחקר.

קובץ זה מהווה מקבץ של מספר זרקורים מתודולוגיים. מטרתו היא להציג סוגיות מתודולוגיות שונות בשיח המודיעיני בעולם שרלוונטיות לקהילת המודיעין הישראלית. התבונות מבוססת בין היתר גם על השיח בקהילת המכון הפועלת ברשת חברתית.

הזרקור מצליב בין המושג swarm intelligence (אינטליגנציית הנחיל) לבין חכמת המונים על מנת להסיק תובנות מודיעיניות. ההנחה העומדת בבסיס הזרקור היא שכלי שמתכלל בצורה חכמה את דעתם של משתמשים רבים על איומים אפשריים או הזדמנויות אפשריות יכול להיות כלי עזר רב עוצמה ביד איש המודיעין.

הזרקור בוחן את השאלות מהו מיקור המונים לצורכי מודיעין והאם הוא שונה מדיסציפלינות איסוף מסורתיות? האם מצריך לגבש תפיסות איסוף ומחקר חדשות? מי "אחראי" לשימוש בשיטה זו ואיך מכשירים לכך? הזרקור מבוסס על המאמר - " HUMINT, OSINT, or Something New? Defining Crowdsourcing Intelligence" ומנסה לענות על חלק מהשאלות האלה.

מאמר שכתב ההיסטוריון של פיקוד הסייבר האמריקני שבוחן אנלוגיות בין מרחב הסייבר לבין התפתחותו של המקצוע המודיעיני. טענתו המרכזית היא שמרחב הסייבר הנתפס בדרך כלל כמרחב "חדש" מזכיר במידה רבה את עבודת המודיעין ולמעשה מהווה שלב נוסף באבולוציה שלו (מהפעלתם של מרגלים אנושיים, דרך שימוש בטכנולוגיות תקשורת כמו הטלגרף והרדיו ועד לשימוש ברשתות מחשבים). לכן הוא טוען כי ניתן להחיל תפיסות קיימות במודיעין על מרחב הסייבר תוך ביצוע ההתאמות הנדרשות. עם זאת, הוא כמעט ומתעלם מהמאפיינים הייחודיים של מרחב הסייבר (שיצרו או לא מהפכה של ממש?).