זרקורים ומבט מעבר לים

הזרקור עוסק במזכר מסווג ששחררה ועדת המודיעין של בית הנבחרים לאחר הצבעה בנושא ובאישורו של הנשיא. המזכר מציג לכאורה כשלים משמעותיים הנוגעים לעבודתם של משרד המשפטים האמריקני וה-FBI במהלך חקירת המעורבות הרוסית בבחירות 2016, בדגש על חקירת שיתוף הפעולה בין טראמפ וצוותו לבין הממשל הרוסי. מהמזכר ניתן ללמוד על החשיפה התקשורתית ככלי חשוב בניהול התהליך המודיעיני ועל יחסי מודיעין-קברניט.

ויליאם להנמן, חוקר מודיעין, כתב ספר על "מהפכה בעניינים מודיעיניים". הספר שפורסם כבר בשנת 2011, יחד עם מאמר שמתייחס ל"פרדיגמת מודיעין חדשה", מעוררים מחשבה גם היום ומאתגרים את האופן בו אנו עושים מודיעין ואת האופן בו קהילת המודייען בנויה. הרעיון של יצירת סביבה משותפת עם חלקים במיגזר האזרחי הוא פשוט מבריק ומחייב לדעתי פיתוח, גם בהקשר הישראלי.

הזרקור עוסק בשימוש בשיטות מחקר מובנות (SAT) על-בסיס מחקר של RAND בנושא. המחקר מנסה להעריך את היקף ואיכות השימוש בשיטות אלה בקהילת המודיעין האמריקנית תוך בחינת מדגם של תוצרים מגופים שונים. בנוסף, מעלה שאלות להמשך: האם ניתן למצוא התאמה בין סוגיות מתודולוגיות לבין השיטות הטובות ביותר? האם, ובאיזה אופן, תורמות שיטות אלה לאיכות התוצר? מה הצרכנים חושבים על שימוש בשיטות אלה? המחקר גם מתייחס לחסרונות (לצד היתרונות) ויכול לשמש כבסיס לדיון.

הזרקור מציג את מבצע קסנדרה שתכליתו הייתה חשיפת הלבנות ההון של חזבאללה. המבצע כלל שיתוף פעולה רחב היקף בין עשרות סוכנויות מודיעין בזירות גיאוגרפיות מגוונות וסביב קשת רחבה של מושאי מחקר. מהשיטה בה התנהל המבצע ניתן ללמוד על הדילמה שבין ההתמקדות במטרה הצרה לבין ההסתכלות המודיעינית הרחבה, על השפעת סדרי היום המדיניים על המעשה המודיעיני ועל חיכוכים בין עמיתי מחקר.

קובץ זה מהווה מקבץ של מספר זרקורים מתודולוגיים. מטרתו היא להציג סוגיות מתודולוגיות שונות בשיח המודיעיני בעולם שרלוונטיות לקהילת המודיעין הישראלית. התבונות מבוססת בין היתר גם על השיח בקהילת המכון הפועלת ברשת חברתית.

הזרקור מצליב בין המושג swarm intelligence (אינטליגנציית הנחיל) לבין חכמת המונים על מנת להסיק תובנות מודיעיניות. ההנחה העומדת בבסיס הזרקור היא שכלי שמתכלל בצורה חכמה את דעתם של משתמשים רבים על איומים אפשריים או הזדמנויות אפשריות יכול להיות כלי עזר רב עוצמה ביד איש המודיעין.

הזרקור בוחן את השאלות מהו מיקור המונים לצורכי מודיעין והאם הוא שונה מדיסציפלינות איסוף מסורתיות? האם מצריך לגבש תפיסות איסוף ומחקר חדשות? מי "אחראי" לשימוש בשיטה זו ואיך מכשירים לכך? הזרקור מבוסס על המאמר - " HUMINT, OSINT, or Something New? Defining Crowdsourcing Intelligence" ומנסה לענות על חלק מהשאלות האלה.

מאמר שכתב ההיסטוריון של פיקוד הסייבר האמריקני שבוחן אנלוגיות בין מרחב הסייבר לבין התפתחותו של המקצוע המודיעיני. טענתו המרכזית היא שמרחב הסייבר הנתפס בדרך כלל כמרחב "חדש" מזכיר במידה רבה את עבודת המודיעין ולמעשה מהווה שלב נוסף באבולוציה שלו (מהפעלתם של מרגלים אנושיים, דרך שימוש בטכנולוגיות תקשורת כמו הטלגרף והרדיו ועד לשימוש ברשתות מחשבים). לכן הוא טוען כי ניתן להחיל תפיסות קיימות במודיעין על מרחב הסייבר תוך ביצוע ההתאמות הנדרשות. עם זאת, הוא כמעט ומתעלם מהמאפיינים הייחודיים של מרחב הסייבר (שיצרו או לא מהפכה של ממש?).