מחקר והערכה

קוראים וקוראות יקרים, מוזמנים לעניין בשני כלי המחקר החדשים שהתווספו לארגז הכלים של המכון. השני, "בין 'שומע, אחי' לבין 'מודוס אופרנדי' – איך לשמור על משלב מקצועי אך ברור בתוצרים כתובים" מאת ד"ר עדי אברמסון, עוסק בבחירת רובד השפה המתאים לתוצרים מקצועיים. המסמך מדגיש כי מקצועיות אינה נמדדת בשפה גבוהה או מסורבלת, אלא ביכולת להעביר מסר מדויק, בהיר, תקין ומותאם לקהל היעד. הוא מציע להעדיף "טון עבודה” טבעי ומכבד, להימנע מהגבהת משלב מלאכותית ומטעויות נפוצות שנובעות ממנה, ולבחור במילים פשוטות וברורות ככל האפשר. בנוסף, הוא ממליץ לצמצם לועזית וז'רגון שאינם הכרחיים, להשתמש בזהירות במירכאות, ולפתוח ראשי תיבות שאינם מובנים מאליהם.


קריאה מהנה ומועילה

מתקפת הטילים של איראן על מדינת ישראל החזירה לשיח הציבורי נושא שנדחק מעט לשוליים בחצי השנה האחרונה – תוכנית הגרעין האיראנית. אבל בשונה מהציבור הרחב, ארגוני המודיעין ברחבי העולם ממשיכים לעסוק בסוגיות הגרעיניות ללא הפסקה מזה למעלה משמונה עשורים, ובשנים האחרונות הם כבר לא לבד. בעקבות הכניסה של גורמים לא מדינתיים לעולם המודיעין, ניכרת שבירת המונופול של המדינות על מידע רגיש גם בתחום הגרעין.
זרקור זה מתבסס בעיקרו על מאמר של פרופ' איימי זיגארט, ועוסק בשינויים שהובילו להצטרפות הגורמים החדשים לעולם המודיעין על תוכניות גרעין, תוך התמקדות בניתוח היתרונות והחסרונות של השחקנים הפרטיים כשחקנים חדשים בתחום המודיעין הגרעיני.

המסמך מתאר משחק תפקידים מבוסס בינה מלאכותית ג'נרטיבית (Gen-AI), המדמה דיוני קבלת החלטות בראשות בכירים בציר האיראני, בשאלת צירופו של חזבאללה למלחמה עם ישראל שפרצה בשבעה באוקטובר 2023. הסימולציה נועדה לבחון את מידת היכולת של משחקי תפקידים דיגיטליים להעלות תרומה בדילמות של ניתוח והערכה במודיעין האסטרטגי.

מאז העלה שרמן קנט על הכתב את ההמשגה שלו כיצד עושים מודיעין שימשה המשגתו כבסיס ללימוד המעשה המודיעיני ולבניין כוחו. בעשורים האחרונים החלו אנשי מקצוע ואקדמיה לחפש מגרעות במודל התפיסתי שהניח, ולנסות ולגבש חלופות, או להציע דיוקים. בתדירות של כמה שנים יוצא פרסום חדש המצהיר בקול תרועה על "מותו של מעגל המודיעין" והצעה לרעיון אחר.
קראתי בהנאה ובעניין רב את המסמך התורן הכופר במעגל המודיעין המסורתי – בהנאה, כי אהבתי את המסקנות של המסמך, ובעניין כי לא יכולתי שלא לשים לב לכמות הסתירות, המבוכות "והגולים העצמיים" ששזורים במסמך, שלמרות הכל הביאו אותו, לדעתי, למסקנה נכונה. ומסקנה עמוקה זו – שאין דרך אחת "נכונה" לעשות מודיעין, ולא נדרש בהכרח לזרוק לתהום הנשייה את "מעגל המודיעין", מביאה לטעמי גם למסקנה על האופן בו נכון ונדרש לייצר מודיעין מבצעי, בשדה הקרב.

ההיכרות עם מערכות מידע מודיעיניות מועטה בדרך-כלל, כי רבות מהן מסווגות. עם זאת, לעתים פרסומים של ארגוני מודיעין שונים מאפשרים לנו הצצה לחלק מהדרכים בהן גופי מודיעין משלבים, או ישלבו, מערכות מידע ייעודיות בעבודתם. לדוגמה, מערכת SMAPS של ה-NGA ופרויקטי SMART ו-REASON של IARPA.
סדרת הזרקורים הנוכחית סוקרת מערכות מידע שנועדו לצרכים מחקריים שונים של ארגוני מודיעין. זאת על בסיס פרסומים גלויים, כאשר כל זרקור יציג מערכת אחת (הזרקור הראשון עסק במערכת REASON). זרקור זה מתאר את מערכת SMAPS, שנכנסה לשימוש ב-NGA האמריקאית באפריל 2022, ונוצרה בזכות שיתוף פעולה בין מספר יחידות בארגון.

מחקר חדש בכותרת " מחקר הנב"ק באמ"ן: עיראק, לוב וסוריה – 1975-2013".   המחקר נכתב על ידי תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל, הוא ראש תחום מחקר במרכז דדו ולשעבר מפקד המרכז.  המחקר כולל ניתוח של חומרים מודיעיניים ארכיוניים אודות הערכות המודיעין באשר לאתגרי הנב"ק בסוריה, בעיראק ובלוב ומסיק מהם מסקנות אודות העשייה המודיעינית הייחודית בתחום זה. המחקר הוא פרק מספר על אמ"ן הנמצא בתהליך כתיבה.

ההיכרות עם מערכות מידע מודיעיניות מועטה בדרך-כלל, כי רבות מהן מסווגות. עם זאת, לעתים פרסומים של ארגוני מודיעין שונים מאפשרים לנו הצצה לחלק מהדרכים בהן גופי מודיעין משלבים, או ישלבו, מערכות מידע ייעודיות בעבודתם. סדרת הזרקורים הנוכחית תסקור מערכות מידע שנועדו לצרכים מחקריים שונים של ארגוני מודיעין. זאת על בסיס פרסומים גלויים, כאשר כל זרקור יציג מערכת אחת. זרקור זה מתאר את פרויקט REASON, אותו התניעה IARPA בתחילת שנת 2023.

בעשרים השנים האחרונות כללו כל התהליכים האסטרטגיים של ראשי אמ"ן פרק שניסה לשכלל את התשובה הארגונית לשאלה "איך עושים מודיעין", ובפרט כיצד נכון לעדכן את התשובה הישנה לשאלה זו נוכח השינויים שמביאה איתה מהפיכת המידע לעולם ולאמ"ן. במאמר זה מתואר התהליך שעברה קבוצת מפקדים באמ"ן בניסיון לעדכן פעם נוספת את המענה לשאלה, כחלק מתהליך "אם הדרך" הנוכחי של ראש אמ"ן; מוצגת תפיסה מעודכנת שמחליפה, בראייתנו, את "מעגל המודיעין"; וניתנים קווי מתאר לנגזרות וההשלכות האפשריות שיכולות להיות לאימוץ המודל שהתפיסה מציעה.

הטיות קוגניטיביות מתייחסות לכשלי חשיבה של פרטים, קבוצות וארגונים, והן רבות ומגוונות. כל אדם לוקה בהטיות קוגניטיביות שעשויות להוביל לשגיאות ולתפיסה מוטעית של המציאות. כל שלב בעבודת המודיעין חשוף להטיות, שלעתים השלכותיהן הרות-גורל. לכן, התמודדות עם הטיות קוגניטיביות, היא חשובה ומשמעותית.
במאמר זה מוצגת חלוקה של  ההטיות הקוגניטיביות לאשכולות, מיפוי משפחות של פתרונות מוכרים, ולבסוף הצלבה בין ההטיות לפתרונות. זאת לצורך יצירת מסגרת מוצעת שיכולה לסייע לבחור את הפתרונות הרלוונטיים.

מאמר מאת תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פרנקל. 
מדוע הבנות שהתפתחו באמ"ן על חזבאללה השפיעו באופן מוגבל על היערכות אמ"ן וכלל-צה"ל למלחמת לבנון השנייה?

נשיא ארה"ב, ביידן, הינחה במאי 2021 את קהילת המודיעין האמריקנית להכין דו"ח שינסה לענות לשאלה המטרידה את כולנו, כיצד התחילה מגפת הקורונה. הקהילה, בחנה את האפשרויות השונות ולא הצליחה להגיע למסקנה ברורה. בדו"ח שפרסמה באוגוסט היא פסלה את האפשרות שמדובר במהלך סיני מכוון, אך התקשתה לקבוע האם מדובר בנגיף שפותח במעבדה בווהאן ודלף משם, או באירוע טבעי שמקורו בעטלפים. מאמר זה, שנכתב ע"י סא"ל (מיל.) דני שוהם ותא"ל (מיל.) יוסי קופרוסר מנתח את ממצעי הדו"ח מההיבט המקצועי ומהיבט המתודולוגיה המודיעינית. המאמר פורסם בכתב העת המקצועי לענייני לוחמה כימית וביולוגית CBW.

ערב פסגת האקלים בגלזגו, פרסמה קהילת המודיעין האמריקאית לראשונה מסמך הערכה לאומי-מדיני (National Intelligence Estimate) אודות ההשפעות בתחום הביטחון הלאומי של שינויי האקלים. התייחסות לנושא זה כבר עלתה בשנים האחרונות מצד קהילת המודיעין, למשל במסגרת הערכת האיומים השנתית האחרונה ובעבודות נוספות שפירסם ה-NIC (גוף המחקר של ה-DNI). אך הפעם, ההתייחסות מובאת במסמך רשמי של הקהילה המוקדש בלעדית לנושא ומצביע על בהילות הטיפול בו. הזרקור הנוכחי סוקר את עיקרי ההערכה ואת המסקנות העיקריות עליהן היא מושתתת.

המודיעין הגלוי הוא תחום המודיעין המתמחה באיסוף ועיבוד מידע ממקורות גלויים. לאחרונה פורסם כי סוכנות המודיעין האמריקנית ה-DIA צפויה להוביל את ההיערכות מחדש של קהילת המודיעין בתחום המודיעין הגלוי. זאת לאחר התבטאויות מצד בכירים בארגון במהלך השנים האחרונות כי "השימוש במודיעין גלוי יגבר משמעותית". המאמר הנוכחי שנכתב ע"י דני סיטרינוביץ, לשעבר רע"ן איראן בחט"מ, דן בשינוי העמוק שחל בשנים האחרונות בשיטת האיסוף המתבססת על מקורות גלויים, אשר מגדיל משמעותית את ערכיותה המודיעינית; באתגרים הנובעים משימוש במידע זה וכן באופן שבו טכנולוגיה יכולה לסייע לגופי מודיעין להתמודד עם אתגרים אלו.

מגפת הקורונה היא אירוע שנמצא בעיצומו וקהילות המודיעין בארץ ובעולם נדרשות לתת לו מענה. מכיוון שמדובר באירוע תקדימי איתו המודיעין נאלץ להתמודד בתחום האזרחי, לצד התועלות הברורות, נכון להיום קיימים פערים בהשלמת משימת ההתרעה למגפות. מאמרם של Daniel S.Gressang ו-James J.Wirtz שמתואר בזרקור זה, מתמקד בבעיית ההתרעה "המפוזרת", שניתנה לפני ובמהלך המגפה מצד קהילות מחקריות שונות, ביניהן גם קהילת המודיעין האמריקאית. החוקרים לא מסתפקים רק בהצגת ובתיאור הבעיה אלא גם מציעים מתודולוגיה לפתרונה – הקמת גוף מודיעין עצמאי שמשוחרר מן הכבלים הבירוקרטים ומוקדש להתרעה מפני ההשפעות העקיפות של איומים עתידיים וגם מפני הזדמנויות טכנולוגיות שיכולות להביא ליתרון למדינה.

מאמרו של רס"ן א' המשרת באמ"ן על אנלוגיות היסטוריות והאופן שבו הן משרתות את ארגוני המודיעין בהערכת המציאות ובקבלת ההחלטות לגביה.

המאמר אשר נכתב ע"י ר. המשרת באמ"ן ממחיש מספר תובנות אודות התרבות והחברה הפלסטינית שניתן להפיק מהספר "פשע ברמאללה". בהמשך ישיר לכך, כותב המאמר מנסה לדייק מעט את השיח על הפקת מודיעין מספרות בהקשר של עולם המודיעין בעשור השלישי של המאה ה-21. צריכה של פריטי תרבות במסגרת העבודה המודיעינית מעמיקה את יכולת החוקר לצלול לרבדים עמוקים של מושאי המחקר - ציבורים, הנהגות, תופעות ומגמות. מכאן, עולות המלצות הכותב בהיבטי הנגשה של פריטים תרבותיים אלו לצרכן המודיעיני של שנת 2021.

הזרקור סוקר את התופעה המתרחבת בשנים האחרונות, של פירסום תחקירים "מודיעיניים" על ידי גורמים אזרחיים פרטיים סביב אירועים בעלי אופי בטחוני או חשאי. דוגמה עדכנית בולטת הינה התחקיר שפרסמה קבוצת Bellingcat, בו זוהו אנשי ה-FBS שהיו מעורבים בהרעלתו של מנהיג האופוזיצה ברוסיה, אלכסיי נבלאני. מאמר זה בוחן מספר של דוגמאות עדכניות של תחקירים מסוג זה ומנסה לזהות מספר מאפיינים משותפים להם. אנו מאמינים כי מסמך זה יכול לסייע לעוסקים במודיעין להיעזר וללמוד מתחקירים אזרחיים לטובת מטרות שונות כגון תהליכי למידה בארגונים או למטרות אופרטיביות.

המאמר שנכתב ע"י אל"ם נ', המשרת באמ"ן, מתאר את סיפורו של "המרכז הלאומי למידע וידע למלחמה בקורונה", שהוקם עם פרוץ הקורונה ואת הקשרים בינו לבין משרד הבריאות. הכותב גוזר תובנות רחבות יותר על תפקידו של אמ"ן, בפרט במענה לאתגרים לאומיים מתפרצים שאינם חלק ממשימות הליבה שלו. המאמר מנסה לענות על שתי שאלות עיקריות: מדוע אמ"ן נדרש למשימה זו, שלכאורה חורגת ממשימותיו, ומה ניתן ללמוד מכך על יכולתו של אמ"ן להתמודד עם משברים מתפרצים. המאמר הינו חלק מגיליון מספר 6 של "מודיעין הלכה ומעשה" אשר עתיד לצאת לאור בקרוב ושעוסק בשילוביות ובמודיעין רב-תחומי.

מאמר זה מציע בחינה מחדש של של ביג דאטה ושל בינה מלאכותית בהקשרי המודיעין האסטרטגי. לאחר דיון והגדרות של הטכנולוגיות, ומקומן במערכי המודיעין השונים, הכותב מסביר מדוע לפי שעה, לא מוצו טכנולוגיות אלו בתחום המודיעין האסטרטגי. בהמשך, מוצעים מספר כיוונים אפשריים למיצוי נרחב יותר של כלים מסוג זה במחקר המודיעין האסטרטגי וכן המשמעויות העולות באימוץ מקיף יותר של טכנולוגיות אלו.

מסמך זה מציע מודל אנליטי ראשוני המאפשר את גיבושו של מדד "חוסן לאומי" למדינות המזה"ת. המודל, שנשען ברובו על פרמטרים ואינדיקטורים מהמחקר האקדמי, מבקש לאפשר לסמן מרחבים רגישים להשפעת משבר הקורונה, כמו גם משברים נוספים.

במאמר זה הכותב סוקר את ההצלחות ואת הכישלונות של ארגוני מודיעין בעולם בדרכם לפענח את סודותיה של קוריאה הצפונית ושל מנהיגיה. מעבר לסקירה המקיפה, ניתן ללמוד מכך גם על התמודדות מודיעינית עם מדינות מסוגרות באופן כללי.

במאמר זה מציג הכותב שני מחקרים שהצליבו בין תוצאות דימות של מספר נבדקים לבין התנהגות של רדיקליזציה ותמיכה בג'האד. בכך, הוא מציג צוהר חדש למחקר מודיעיני, שיוכל לנתח את מעשיהם של מושאי המחקר לפי המימד הנוירו-פסיכולוגי שלהם, בנוסף על הכלים בהם יש שימוש היום.

מאמר זה, שנכתב לבקשת משרד המודיעין, מציג את הנושא של מגמות על ככלי בידי מקבלי ההחלטות לתיאור המציאות המשתנה תדיר ולעיצובה. כותב המאמר מגדיר את מגמות העל, מדגים אותן ומציג את המתודולוגיות השונות בתחום חקר זה. כמו כן, הוא שוטח כיצד הן משולבות בתהליכי תכנון אסטרטגיים בעולם ומציע כיצד כדאי לשלבן בתהליכי תכנון אסטרטגיים בישראל.

מחבר המאמר מציג את היתרונות ואת האתגרים שבשימוש במחקר כמותי ככלי תומך לקבלת החלטות אסטרטגיות. השימוש בגרפים ובנתונים כמותיים רווח באופן כללי, וביתר שאת בתקופת הקורונה.

הזרקור עוסק בצורך לשפר את הערכות המודיעין הלאומי בארה"ב על ידי שילוב שיטתי של הערכות מתחרות שתופקנה באמצעות כלי מחקר וניתוח שונים, זאת במקום הערכה קונצנסואלית אחת. המאמר עליו נכתב הזרקור מתבסס על ניתוח הערכות המודיעין הלאומי של ארה"ב. בנוסף, במאמר ישנה התייחסות השוואתית להערכות המודיעין בתחום העסקי, שם מקובל להציג מגוון של דעות והערכות בפני מקבלי ההחלטות. על סמך ניתוח מקרי בוחן והיכרות החוקרים עם המודיעין העסקי, נטען כי נדרש שינוי משמעותי בתחום הערכות המודיעין הלאומי של ארה"ב.

מחקר העומק מבקש לנתח את היסודות האפיסטמולוגיים, האונטולוגיים והמתודולוגיים של המודיעין האסטרטגי. כמו כן, הוא ממליץ לראות במודיעין האסטרטגי מדע ואמנות כאחד, שתפקידיו הם גילוי ויצירה גם יחד.התרומה המרכזית של המאמר מתבטאת בהמחשת הפוטנציאל שטמון בשימוש במסגרות התפיסתיות ובהצגת הזיקה ביניהן לבין הפילוסופיה של המודיעין האסטרטגי, תוך הצגת שתי דוגמאות קונקרטיות מעולם המעשה של המודיעין והאסטרטגיה בישראל.

תוצר זה הינו חלק מסדרת פרסומים העוסקת בתפקיד שמילא המודיעין הישראלי בצומתי הכרעה אסטרטגיים בתולדותיה של מדינת ישראל. כותב המאמר היה בתקופה האמורה יועץ מדיני בלשכתו של ראש הממשלה וכתב יומן בו סיכם את האירועים בלשכה כפי שחווה אותם. המסמך כולל מספר חלקים ובהם: רבין והמודיעין ערב "הסכמי אוסלו" מנקודת מבטו של ד"ר נריה; הדרך אל ההסכם ומקומו של המודיעין בתהליך; מדוע לא הובא המודיעין בסוד המגעים לקראת ההסכם; זווית הראייה של ראש אמ"ן דאז אלוף (מיל') אורי שגיא; והערכת אמ"ן באשר למרחב התמרון הפלסטיני במשא ומתן.

הזרקור מבקש לבחון את ההזדמנויות ואת הסיכונים שמזמן תהליך שאילת השאלות בעשייה המודיעינית. במקביל, הזרקור מציף שיטות פעולה לטיוב שאילת השאלות ככלי להבנה נכונה יותר של האויב, של החוקרים ושל המערכת המחקרית.

המאמר מציע מודל מערכתי להערכת יציבות מנהיגים בעידן של אי וודאות ואי יציבות המבוסס על ניתוח של זיקות וקשרים בין שלושה מכלולים עיקריים: המדינתי-ארגוני, האזורי (מזה"תי) והבינ"ל. בנוסף, המאמר סוקר מספר סוגיות: מודלים קודמים ליציבות משטרים ומנהיגים; סיבות לסיום תפקידם של מנהיגים במזה"ת; משמעויות מהחלפת מנהיגים; הסביבה המזרח תיכונית; הבנת הציבור; המחקר הכלכלי; וכלי מחקר נוספים.

המחקר מתמקד באירוע יוצא דופן בהיסטוריה של ישראל, פניית סאדאת לדרך השלום. התפקיד המרכזי של המודיעין בזמן מלחמה איננו מוטל בספק והוא מתמקד באיומים ובמטרות לתקיפה. יחד עם זאת, תפקידו של המודיעין ביוזמת סאדאת לא היה ברור, בין השאר משום שהדרג המדיני מידר אותו, מקרה שאיננו נדיר בעת יוזמות אסטרטגיות. במסגרת המחקר, נסקרו מספר סוגיות: הפתעה אסטרטגית; התפתחות עמדת מצרים ביחס לסכסוך עם ישראל בשנים 1970-1977; התפתחות התובנה הישראלית כלפי תהליך השינוי האסטרטגי במצרים והתפנית המדינית של סאדאת; הוצגו שלוש גישות שהיו בקהילת המודיעין הישראלית ביחס ליוזמת סאדאת; הוצגו המגבלות שהקשו על המודיעין להעריך נכונה את עצם השינוי ואת מאפייניו; ולבסוף, הוצג מודל לעיבוד מידע וזיהוי תהליכים אסטרטגיים-מדיניים שיאפשר להתמודד עם חלק מהקשיים הללו.

המחקר מתמודד עם אופן המענה לסוגיות שבהן אין תשתית מודיעינית של ממש בתחומי האיסוף או המחקר, ובכל זאת העיסוק בהן נדרש. במסגרת המאמר נבחנות השאלות הבאות: כיצד נראית ההתארגנות בקהילות מודיעין זרות, האם ניתן להחיל על קהילת המודיעין הישראלית פתרונות קיימים או להתאימם אליה, וכיצד ניתן לפתח פתרונות בעלות נמוכה יחסית. המאמר מתמקד במספר כיוונים: שיתופי פעולה עם גופי מחקר חיצוניים, שימוש במקורות מידע גלויים, שימוש בחוכמת ההמונים ובחוכמת המומחים לצורכי מודיעין, שיתופי פעולה עם גורמי מודיעין זרים ואיסוף חשאי.

הזרקור עוסק בשאלה כיצד ניתן לשפר את המחקר המודיעיני האסטרטגי? הוא מתבסס על מאמר המציע את תחום "ההתפתחות הפוליטית", תת-תחום במדע המדינה, כאמצעי לשיפור המחקר המודיעיני. ייחודו של המאמר הזה הוא ההישענות על כתיבה מרובה בתחומי המודיעין האסטרטגי, ועל חוקרים מובילים הדנים באתגרים הניצבים בפני המודיעין האסטרטגי, בגישות העכשוויות ובמגבלותיהן.

סא"ל במיל' דב דל, בוחן במסמך הבא את אירוע העלייה והנפילה של הסופרליג מנקודת מבט מודיעינית-מתודולוגית ומעלה תובנות בנוגע לחשיבות של חשיבה מערכתית בהערכה מודיעינית. אירוע זה, בהקבלה לעולם המודיעיני שלנו, כלל בתוכו שתי הפתעות שבאו זו אחר זו: ההכרזה על ההתארגנות החדשה, במעין הפיכת חצר והויתור המהיר עליה. דל פורט את סוגי הכשלים שלדעתו הובילו להפתעות אלו ומביא דוגמאות מהעולם המודיעיני-צבאי המתאימות לכל סוג.

מחקר העומק בוחן מנגנונים שפותחו במדינות מערביות, בניסיון להבחין בהקדם האפשרי בשינויים אפשריים בטווח הזמן הבינוני והארוך שיש להם השלכות על הביטחון הלאומי במובנו הרחב ולהיערך מבעוד מועד ברמה הלאומית לקראתם. מנגנונים אלו אינם מוגבלים לסוגיות ביטחוניות צבאיות ומדיניות ובדרך כלל אינם חלק מקהילת המודיעין. המאמר בוחן את ההתארגנות הקיימת בסינגפור, בבריטניה, ביפן, בקנדה, באיחוד האירופי ובאוסטרליה. לבסוף, דן המאמר בהיתכנות למימוש רעיון דומה בישראל.

השימוש בחוכמת ההמונים לצורכי אנליזה, מחקר וגיבוש מדיניות, כמו גם לשם פיתוח רעיונות (Ideation)מוכר מחוץ לקהילת המודיעין ומקובל זה למעלה משני עשורים. בשנתיים-שלוש האחרונות, נוכח דעיכה מסוימת ב"אופנתיות" של רעיון חוכמת ההמונים, לצד התבגרות התחום וההכרה במגבלותיו, החל מתפתח דור שני של חוכמת ההמונים, המאופיין בשילוב כלים טכנולוגיים מתקדמים, דוגמת בינה מלאכותית (AI), נתוני עתק (Big Data) וניתוח מסדר שני של מאפייני התנהגות ההמון (Big Knowledge). כל זאת לצד המשך פיתוח הידע הנחוץ להנעה ותמרוץ של המונים. מטרת מאמר זה לפתוח לקורא הישראלי צוהר לפוטנציאל הטמון בחוכמת ההמונים בהקשר של עשייה מודיעינית, המאמר יסקור את השימוש בחוכמת ההמונים לצורכי איסוף, עיבוד ומחקר מודיעין; ידון ביתרונות ובחסרונות של השימוש בחוכמת ההמונים בהקשרים אלה ויציג את כיווני ההתפתחות העתידיים של התחום בהקשרי העשייה המודיעינית.

המחקר המודיעיני בנושא המזרח התיכון מתמודד בשנים האחרונות עם סביבה מאתגרת באופן שהוא – לדעת רבים – חסר תקדים. סביבה זו היא תולדה של כמה קבוצות של תמורות ושינויים המתרחשים במקביל וקשורים זה בזה: התפתחויות במערכת הבינלאומית; השינויים במערכת האזורית; השינויים במאפייני המלחמה ובשדה הקרב ומהפכת המידע. הספר עוסק במחקר המודיעיני ובאופן התמודדותו עם סביבה מאתגרת זו. הוא מתבסס בראש ובראשונה, על הניסיון שצבר תת-אלוף במיל', איתי ברון, במשך שלושה עשורים של עיסוק במחקר המודיעיני ובעיקר בשלוש שנים וחצי סוערות שבמהלכן הוא כיהן כראש חטיבת המחקר באגף המודיעין בצה"ל. המהדורה הנוכחית, המעודכנת, של הספר כוללת גם תובנות חדשות ומעודכנות שברון פיתח בשנים האחרונות במסגרת הקורסים שלימד בנושא מודיעין באקדמיה ובתפקידו כסגן ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).

הזרקור עוסק בשימוש בשיטות מחקר מובנות (SAT) על-בסיס מחקר של RAND בנושא. המחקר מנסה להעריך את היקף ואיכות השימוש בשיטות אלה בקהילת המודיעין האמריקנית תוך בחינת מדגם של תוצרים מגופים שונים. בנוסף, מעלה שאלות להמשך: האם ניתן למצוא התאמה בין סוגיות מתודולוגיות לבין השיטות הטובות ביותר? האם, ובאיזה אופן, תורמות שיטות אלה לאיכות התוצר? מה הצרכנים חושבים על שימוש בשיטות אלה? המחקר גם מתייחס לחסרונות (לצד היתרונות) ויכול לשמש כבסיס לדיון.

הזרקור מצליב בין המושג swarm intelligence (אינטליגנציית הנחיל) לבין חכמת המונים על מנת להסיק תובנות מודיעיניות. ההנחה העומדת בבסיס הזרקור היא שכלי שמתכלל בצורה חכמה את דעתם של משתמשים רבים על איומים אפשריים או הזדמנויות אפשריות יכול להיות כלי עזר רב עוצמה ביד איש המודיעין.