מלחמת חרבות ברזל

בשנים האחרונות, גורמים איראניים מבצעים בשיח הישראלי שלל פעולות השפעה עוינות שמטרתן להרחיב שסעים חברתיים ופוליטיים, לייצר מתח וכאוס פוליטי ולעודד הפגנות וחוסר אמון בממשלה ובמוסדות השלטון. מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל עברה פעילות ההשפעה האיראנית להתמקד בנושאים הקשורים למלחמה, לזרוע חוסר אמון ודמורליזציה, להסית לאלימות נגד אזרחים ערבים ולחדור לעומק השיח הישראלי סביב סוגיית החזרת החטופים. הפעילות בישראל נעשתה בשלל פלטפורמות המדיה החברתיות בתוך שימוש בתוצרי בינה מלאכותית ופעלה בו בזמן הן להשפיע על הציבור הרחב והן לבצע פעולות השפעה על יחידים לטובת קידום מטרות מבצעי ההשפעה.

מאמר זה בוחן את מבצעי ההשפעה האיראניים שפעלו בישראל במהלך "מלחמת חרבות ברזל" ונשען על תשתית ידע רחבה של ניתוח מבצעי השפעה ורשתות איראניות רבות שפעלו בשיח הישראלי בשנים 2020–2022 ופורסמו בתקשורת הישראלית והבין־לאומית. המאמר מביא מבט צופה פני עתיד הכולל הערכה והמלצות לרשויות המדינה, לחברות המפעילות את הפלטפורמות, לגופי תקשורת, לגורמי חברה אזרחית ולציבור.

יצוין כי מדובר במאמר המשך למאמר "התערבות זרה והשפעה איראנית ברשתות החברתיות בישראל". שניהם חלק מגיליון מספר 10 של כתב העת "מודיעין הלכה ומעשה" העוסק בהשפעה והתערבות זרה כאתגר אסטרטגי. הגיליון כולל מאמרים הבוחנים את האתגר מנקודת מבט של יריבים (דוגמת רוסיה ואיראן), ודן בהיבטי אופן ההשפעה. כמו כן, הגיליון מסכם פרויקט משותף של המכון למחקרי ביטחון לאומי והמכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין (המל"ם).

המאמר שלפניכם מציג תחילה את עקרונות מלחמת המידע הרוסית כפי שבאו לידי ביטוי בעשור האחרון ובתוך עיון במופעיה בישראל. לאחר מכן עובר להציג בהרחבה את שלושת המאמצים לקידום מסרים פרו־רוסיים במהלך המלחמה בישראל - קמפיין ה"דופלגנגר", כתבות ממומנות בתקשורת הישראלית וקבוצת הטלגרם "אוקרונאצים"- ואת מידת השפעתם על השיח הציבורי בישראל בימי המלחמה. זאת על ידי מיקוד בפרסומים שהופיעו בשפה העברית מיום פרוץ המלחמה בגופי חדשות מרכזיים בישראל, ברשתות חברתיות ובאתרי פורומים. לבסוף מוצע ניתוח השלכותיה של הפעילות הרוסית, תוך מבט על תרחישי פעולה אפשריים נוספים מצידה וכן המלצות מדיניות שיסייעו ביצירת מענה למגמה זו. 

הנייר מציע מסגרת לחקירת הכישלון המודיעיני של ישראל, באי מתן התרעה על מתקפת הפתע של חמאס ב-7 אוקטובר, 2023. זהו נייר מסדר שני. הוא מציג מסגרת רחבה וקונקרטית של כלל הסוגיות שיש לבחון ואינו עוסק ישירות בחומרים מודיעיניים הנוגעים לכישלון. לנייר ארבעה חלקים, והוא מציג יריעה רחבה. ככל שתתנהלנה חקירות, הן יכולות לעשות שימוש ברכיבים מן ההצעה, למשל בכפוף לסוג החקירה או היקף המנדט שיינתן לה. 

תא"ל (מיל.) ד"ר מאיר פינקל מציג את הכשל של מחקר התפתחות התפיסות והתוכניות לפני מלחמת יום הכיפורים ומציע לקחים למחקר התקופה שקדמה למלחמת "חרבות ברזל". טענתו במאמר היא שבבואנו לתחקר את התפתחות המודיעין, התפיסות והתוכניות של צה"ל לפני המלחמה בעזה, והתפיסות בדרג האסטרטגי -מדיני, רצוי לבצע, במקביל לחקירה מעמיקה של תחום המודיעין, גם חקירה אינטגרטיבית של תחומים אלו, שיש ביניהם קשר הדוק. טווח הזמן של החקירה בהקשר זה צריך להיות החל ממבצע "צוק איתן" ב-2014. כדי לעשות זאת יש להתגבר על הנטייה לחקור לפי חלוקה ארגונית תוך הפרדה בין המודיעין (אמ"ן) והמבצעים (המטכ"ל ופד"ם) ועל הנטייה להתמקד בעניין ההתרעה הנקודתית.

ה-6 באוקטובר 73' וה-7 באוקטובר 23' הם תאריכים מעצבים בתודעה הישראלית, אירועים בעלי השפעה רב-דורית על הציבור – האמון במוסדות המדינה ובצה"ל, "החוזה" שבין החברה והמדינה, ועוד. ניתוח השוואתי ראשוני מעלה קווי דמיון רבים בין שני הימים ההיסטוריים הללו, ובפרט בכך שבשניהם קרסו התפיסות המודיעיניות, המבצעיות, והמדיניות, ובקריסתן הובילו לשבר תודעתי. ישנה כמובן א-סימטריה המובנית בהשוואת ידע שנצבר בוועדת חקירה ממלכתית, חמישים שנות מחקר וספרות ענפה, לאירוע שעודו "חי" והבנתו רק מתחילה ועודנה מבוססת על רסיסי מידע ותמונה חלקית מאוד. למרות זאת, חשוב להתחיל לבחון את האירועים הללו בראייה השוואתית וביקורתית, שיש בה לספק תובנות משמעותיות וכנראה גם פרקטיות, כבר בעת הנוכחית.מאמר זה מנסה לעמוד על הדומה והשונה בין שתי המלחמות וכן להציע מחשבות ראשוניות על מה שראוי לערוך ב"יום שאחרי" מלחמת חרבות ברזל.

בעקבות לקחי מחדל 9/11, הוחלט בארה"ב להקים פונקציה ארגונית בכירה ובלתי תלויה שאינה חלק מאחת מסוכנויות המודיעין. הוקמה פונקציה ייעודית בשם Intelligence Community analytical ombudsman אליה יוכלו לפנות אנליסטים כאשר נעשה ניסיון להשפיע על האובייקטיביות של מחקרם. הציפייה מבעל תפקיד זה לבחון נושאים שיש בהם לכאורה הפרה של סטנדרטים אנליטיים של קהיליית המודיעין האמריקאית. חמשת הסטנדרטים האנליטיים שאנליסט ומנהליו נדרשים לפעול לפיהם מוגדרים באופן ברור וגלוי. על בעל התפקיד להיות זמין לאנליסטים ולסייע להם אם וכאשר הם פונים אליו כדי להציג את עמדתם ללא פניות.

המסמך מתאר משחק תפקידים מבוסס בינה מלאכותית ג'נרטיבית (Gen-AI), המדמה דיוני קבלת החלטות בראשות בכירים בציר האיראני, בשאלת צירופו של חזבאללה למלחמה עם ישראל שפרצה בשבעה באוקטובר 2023. הסימולציה נועדה לבחון את מידת היכולת של משחקי תפקידים דיגיטליים להעלות תרומה בדילמות של ניתוח והערכה במודיעין האסטרטגי.

פרק מיוחד לציון יום השנה ה- 22 לפיגועי ה- 11 בספטמבר 2001, שזעזעו את העולם ושינו באופן דרמטי את האופן בו מתייחס המודיעין לטרור העולמי ולארגוני הסלפיה-ג'האדיה. יורם שוייצר, ראש תכנית הטרור במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) עוסק בתחום כבר שנים, ולאחרונה הוציא ביחד עם עמיתיו את הספר צומת 11/9 – מסע בעקבות הטרור של אל-קאעדה, דאע"ש ושותפיהם. שוחחנו על הסיבות לכישלון המודיעיני בסיכול הפיגוע ועל ההשלכות הדרמטיות שלו על ארגוני המודיעין בארצות הברית ובעולם כולו. מנחה: אלון ששון.