צוות המכון

רבים בעולם מכירים את הסדרה "האמריקאים," אבל לא בהכרח את תוכנית היומינט עליה הסדרה מבוססת. מדובר על תוכנית הבלתי-חסויים (illegals), תוכנית מיוחדת שפועלת ברחבי העולם תחת גופי המודיעין הרוסים ומכשירה אנשי מודיעין לפעול במדינות זרות תחת זהות בדויה. בדומה לפעילויות יומינט רבות, העידן הדיגיטלי מערים קשיים רבים גם על תכנית הבלתי-חסויים, לכן בעיני המערב התוכנית הזו מיושנת ומעידה על רמה טכנולוגית נמוכה של הרוסים. הדעה הרווחת במערב הייתה שהרוסים הפסיקו את התוכנית הזו, עד שבשנת 2010 הדעה הזו הוכחה כשגויה כאשר עשרה סוכנים נחשפו ונעצרו בארה"ב על-ידי ה-FBI.
הזרקור נכתב בהשראת המאמר "תכנית הבלתי-חסויים של המודיעין הרוסי: נכס מתמשך" מאת קווין רייהל, שהתבסס בין היתר על מקורות רוסיים כמו עריקים ובכירי מודיעין לשעבר. בנוסף, חלקים מהזרקור מבוססים גם על מחקרים שעוסקים בתרבות אסטרטגית רוסית.

כבר בראשית דרכה של מדינת ישראל דוד בן גוריון השתמש באנשי מודיעין למשימות דיפלומטיות, בעיקר כדי לגייס סיוע בינלאומי בתקופה שמדינות רבות העדיפו שלא לקיים קשר פומבי עם ישראל. כך, לאורך השנים התבסס תפקיד אנשי המודיעין הישראלים כ"דיפלומטים אלטרנטיביים". ישראל איננה ייחודית בהקשר זה – לאורך ההיסטוריה תפקידי גופי המודיעין והדיפלומטיה היו, ועדיין, קשורים זה לזה ברחבי העולם. זרקור זה מתמקד בזיהוי המניעים של ראשי מדינות להיעזר באנשי מודיעין עבור דיפלומטיה חשאית, לצד הדיפלומטיה שמובלת על-ידי משרד החוץ.

אחת התופעות הבולטות בהקשר של פלישת רוסיה לאוקראינה היא שיתוף מודיעין רגיש על ידי ארה"ב ובריטניה עם גורמים מדיניים ושירותי מודיעין זרים וחשיפת חלקו במרחב הציבורי. חשיפת המודיעין נועדה לשרת מטרות מדיניות וצבאיות רבות ומגוונות, חלקן הושגו בין השאר הודות לחשיפת המודיעין וחלק מהן לא הושגו בעיתוי המתבקש. בכל מקרה, השימוש בשיטת פעולה זו כרוך גם בסכנות לא מעטות בכל הקשור להגנה על המקורות ועל אמינות שירותי המודיעין.
זרקור זה עוסק בנושאים אלה, תוך התמקדות בשאלות שצריך לשאול כדי להבין את הבחירה של ארה"ב ובריטניה לשתף במודיעין.

הטיות קוגניטיביות מתייחסות לכשלי חשיבה של פרטים, קבוצות וארגונים, והן רבות ומגוונות. כל אדם לוקה בהטיות קוגניטיביות שעשויות להוביל לשגיאות ולתפיסה מוטעית של המציאות. כל שלב בעבודת המודיעין חשוף להטיות, שלעתים השלכותיהן הרות-גורל. לכן, התמודדות עם הטיות קוגניטיביות, היא חשובה ומשמעותית.
במאמר זה מוצגת חלוקה של  ההטיות הקוגניטיביות לאשכולות, מיפוי משפחות של פתרונות מוכרים, ולבסוף הצלבה בין ההטיות לפתרונות. זאת לצורך יצירת מסגרת מוצעת שיכולה לסייע לבחור את הפתרונות הרלוונטיים.

ב-6 באפריל 2022 נערך כנס בינלאומי מקוון בנושא "מודיעין והמלחמה באוקראינה". הכנס נערך על-ידי מכון אירופה באוניברסיטת בר-אילן, המכון לחקר לוחמה היברידית בקרואטיה, והאגודה הבינלאומית לחקר ההיסטוריה של המודיעין (IIHA). מטרת הכנס הייתה לדון בהיבטים המודיעיניים של המלחמה באוקראינה, ובהשלכותיה על עולם המודיעין. במהלך הכנס הוצעו מספר תפקידים חדשים למודיעין, והוצגו תובנות שנוגעות לתפקוד המודיעין בצד הרוסי ובצד של אוקראינה והמערב.

תופעת הדיפ-פייק מדאיגה ומעוררת שאלות ברחבי העולם כבר כמה שנים. לאור האתגרים שהתופעה מציבה, ארגוני המודיעין בארה"ב, ה-NSA, ה-CIA וה-FBI, הגדירו את הדיפ-פייק כאחת הסכנות המשמעותיות ביותר לביטחון הלאומי בשנת 2019. בחודשים האחרונים דיפ-פייק חזר לכותרות בעקבות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, ובשנת 2020 ראש המודיעין הלאומי האמריקאי הזהיר מפני השפעה של דיפ-פייק על הבחירות לנשיאות ארה"ב, חשש שלא התממש. השימוש בדיפ-פייק עלול להיות מסוכן, והמקרים הנ"ל ממחישים את ההשפעה של התופעה על עבודת גופי המודיעין.