"השאלה המרכזית היא האם הגוף החדש יעזור להתמודד עם קשיי ההערכה המודיעינית". לאחרונה הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק חדשה להקמת מחלקת מודיעין חדשה במאפייני "איפכא מסתברא", שתמוקם מחוץ לאמ"ן. הרעיון של גוף חיצוני שיוכל לאתגר את ארגוני המודיעין אינו חדש, ועלה מחדש בעקבות הכשל המודיעיני של ה- 7 באוקטובר. עם זאת, ההצעה הישנה-חדשה מעוררת דיון מודיעיני וציבורי, עקב הכוונה למקם את המחלקה ישירות תחת ראש הממשלה.בפרק אנו מארחים את תא"ל (מיל.) יוסי קופרווסר, לשעבר רח"ט מחקר וראש המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין ואת ד"ר אל"מ (מיל.) עופר גוטרמן, עמית מחקר במכון. בשיחה מנותחים שלל ההשלכות של ההצעה - מקצועיות-מודיעיניות, חברתיות, פוליטיות ועוד.מארח: אלון ששון 

"יש בשנים האחרונות מתח בין תתי התרבויות באמ"ן - בין התרבות האיסופית והמבצעית, שהן הרבה יותר סדורות, מאורגנות ומקדשות חדות, לבין תת התרבות המחקרית שמקדשת דווקא את העמימות".תרבות מודיעינית לאומית היא מערכת התפיסות, האמונות וההרגלים שמייצרים את ההקשר לעשייה המודיעינית. אם רוצים להבין את הארגון, התהליך ואפילו את התוצר המודיעיני – נכון לבחון אותם גם על בסיס התרבות המודיעינית הייחודית לכל מדינה. זה נכון במיוחד בישראל, שבה יש מאפיינים ייחודיים שהובילו להיווצרותה של תרבות ייחודית, ותתי-תרבויות מתחרות בתוכה.העונה הרביעית של מודקאסט מוקדשת לספרים חדשים העוסקים בעולם המודיעין. בפרק השביעי שוחחתי עם אל"מ (מיל.) ד"ר איתי שפירא, שאחרי שורת תפקידים בכירים באמ"ן ממשיך לחקור את תחום המודיעין גם מההיבטים התיאורטיים שלו. הספר מבוסס על ראיונות עומק עם עשרות בכירים במודיעין הישראלי. הוא מניח את ההסברים לאופן הייחודי שבו אנשי מודיעין כאן רואים את האתגרים מולם הם מתמודדים, ולכן גם את הפתרונות הייחודיים שהם מצפים מעצמם לייצר.מנחה: אלון ששון

"אני רואה את איום הסייבר כמו מחלה או וירוס שמתפשט מאד מהר. בעולם האמיתי אנחנו כל הזמן נחשפים לאיומים, אבל הגוף שלנו נלחם כל הזמן והוא יודע להגן על עצמו. זה מקביל למה שאני מצפה מחברות וארגונים בעולם הסייבר."בעולם הבטחוני אנחנו רגילים לדבר על מספר מרחבי פעולה – יבשה, אוויר, ים וחלל, שעליהם נוסף מרחב הסייבר. בניגוד לקודמים, מרחב הסייבר משרת ונשלט קודם כל על ידי גופים אזרחיים וחברות שמתנהגות לעיתים כמו מדינות, וארגוני הבטחון והמודיעין צריכים להבין היטב את כללי המשחק בו כדי לא לפספס הפתעות שצומחות בו. מרחב הזיהוי וההתרעה הם בעלי אופי שונה לחלוטין ממה שהכרנו.בפרק השישי של העונה החמישית, שמוקדשת להפתעות, הטיות וטעויות במודיעין, שוחחנו עם גיא בר-חן, מי שהוביל חטיבה שעוסקת בסיכול איומי סייבר במשרד ראש הממשלה על המשמעות של הפתעות בעולם הסייבר. גיא נתן דוגמאות להפתעות גדולות במרחב הסייבר שאנחנו יכולים ללמוד מהן על הפערים ועל הכיוונים שנדרש לפתח. ממש כמו תפיסה רב-שלבית בעולם הרפואה שמאפשרת לנו להיחשף לאיומים, לזהות אותם ולטפל בהם כשאלו מתגלים – כך ניתן לבנות תפיסה דומה עבור איומים במרחב הדיגיטלי. מנחים: שירה ברביבאי שחם ואלון ששון

"האמונה שהיתה לאיראנים שהם מרתיעים את ישראל, כאשר ההרתעה הזו כבר לא אפקטיבית, היא מה שעומד בסיס כל כשלון בהתרעה על מתקפת פתע ".

מה היו הסימנים הגלויים שעמדו בפני האיראנים טרם מתקפת הפתע של ישראל כנגדה ביוני 2025? מדוע הם לא הצליחו לזהות או להבין אותם? שבוע לאחר תחילת המלחמה בין ישראל לאיראן אירחנו בזום את פרופסור אורי בר יוסף, מבכירי החוקרים הישראליים בתחום המודיעין, למפגש זום לא מתוכנן שהפך לפרק פתיחת העונה החדשה, על הפתעות ומתקפות פתע.
למרות שאין לנו עדין פרספקטיבה מספקת ומידע מבוסס, אפשר להעריך מהם הגורמים שעמדו בבסיס ההפתעה, ואולי גם על הקשר בין הכשלון המודיעיני של 7 באוקטובר 2023 להצלחה של ה- 13 ביוני 2025.
העונה החמישית של מודקאסט מוקדשת לנושא ההפתעות, הטעויות וההטיות בעולם המודיעין. רובו של העיסוק בתחום זה, בוודאי בישראל, הינו בצד המופתע. לקחי יום הכיפורים והכשלון של השבעה באוקטובר מחייבים אותנו לחשיבה ביקורתית שמחפשת את ההפתעות מצד היריב. הפתעת הפתע של ישראל כנגד איראן מאפשרים מבט שונה ומפתיע על תפקידו של המודיעין בצד המפתיע, ומה ניתן להעריך שקרה לאיראנים, שלא זיהו את המהלך הישראלי.

מארחים: שירה ברביבאי שחם ואלון ששון