"אני בעד שלכל איש מודיעין יהיה מישהו שאיתו הוא יכול להתייעץ ומביא עימו זווית אחרת – מישהו מדיסציפלינה אחרת, מזירה שונה, אפילו מארגון עמית – יש יותר סיכוי שהוא לא מקובע באותן הטיות חשיבה שלי, מאשר עמית שיושב בשולחן לידי והרקע שלו דומה לשלי".
 יצא לכם פעם להיות בהופעה, ובמקום להתרכז במי שמופיע על הבמה הסתכלתם כל הזמן על הקהל סביבכם? זו אחת הדרכים שבהן באה לידי ביטוי הטיית האישוש: אנחנו מחפשים ומעדיפים אינדיקציות שמחזקות את האמונות וההשערות שלנו, למשל שאנשים רבים כמונו סבורים שההופעה הזו שווה את הזמן והכסף שהשקענו בה. אבל מה קורה כשהטיות חשיבה "מתגנבות" לאופן שבו אנחנו בונים את הערכת המודיעין שלנו? אנחנו עלולים לטעות בהערכת המידע עצמו או בהערכת הסבירות לאירועים שונים. בפרק השלישי של העונה החמישית, שמוקדשת להפתעות, הטיות וטעויות במודיעין, התחלנו בשאלה מדוע כל בני האדם חשופים באופן קבוע להטיות חשיבה. הסברנו מדוע אנשי מודיעין, שעוסקים במידע, בבירור מציאות ובקבלת החלטות, חשופים במיוחד להטיות חשיבה ומה ההשלכות שלהן. לבסוף הצענו גם כמה דרכים להתמודד עם אותן הטיות. מנחים: שירה ברביבאי שחם ואלון ששון

"פיגועי ה- 11 בספטמבר הביאו לקדמת הבמה את המושג "כשל הדמיון", מלחמת המפרץ הראשונה הובילה לביטוי The Unknown Unknown; מלחמת יום הכיפורים יצרה את הקונוטציה השלילית של המושג "קונספציה"; כל הפתעה גורמת לנו להבין טוב יותר את ההפתעות הבאות, אבל לא בהכרח למנוע אותן".אנשי מודיעין אוהבים הפתעות, או שבעיניהם האינסטינקט הראשוני הוא לראות הפתעה בתור פספוס?העונה החמישית של מודקאסט מוקדשת לנושא ההפתעות, הטעויות וההטיות בעולם המודיעין. רובו של העיסוק בתחום זה, בוודאי בישראל, הינו בצד המופתע – זה שטועה בהבנה של מידע, בהערכה שלו או בתרגום שגוי שלו לפעולה. אבל הפתעות בעולם המודיעיני קיימות בשני הצדדים.המוטיבציה מאחורי העונה הנוכחית היא הכשלון של המודיעין הישראלי בשבעה באוקטובר, שמחייב אותנו לחשיבה ביקורתית - כזושמחפשת באופן אקטיבי את ההפתעות מצד היריב; יחד עם זאת, נרחיב את העיסוק גם להפתעות והטיות אחרות בישראל ובעולם.בפרק הראשון נעשה סדר במושגים הבסיסיים של מרכיב ההפתעה וגם נסתכל על אותה הפתעה כמרכיב קריטי בשיפור, למידה והשתנות. מנחים: שירה ברביבאי שחם ואלון ששון

"מהו אויב במערכה התודעתית? ידענו להכיר אויב פח"עי – ארגון טרור, חוליה, משגר, מתארי טרור כאלו או אחרים. פתאום האויב נהיה נרטיב. וכשהאויב הוא נרטיב יש לו ביטויים פיזיים – משפיענים שמקדמים אותו או ארגונים שמתחזקים אותו... כולנו עוברים הסבה" לצד זירות הלחימה, המדיניות, השיקום האזרחי ועוד, התעצמה מאד מאז ה- 7 באוקטובר המערכה על התודעה בעולם לטובת מדינת ישראל. תמונת האויב בזירה זו אינה מורכבת מחוליות ומשגרי רקטות אלא מנרטיבים וטרנדים, שנתמכים ומקודמים על ידי התארגנויות ומשפיענים. מרכז המודיעין האזרחי לטובת המערכה התודעתית הוקם כיוזמה עצמאית כדי לאפשר למשרדי ממשלה ולגופים אזרחיים שאינם מורגלים בשפע מודיעיני להבין טוב יותר את תמונת המצב, לזהות בה שינויים ולכוון את מאמצי הנגד שלהם.עונה מיוחדת של מודקאסט, בשיתוף קהילת "לומדים מנהיגות בחיל", המוקדשת לנושא מודיעין ומנהיגות במלחמת "חרבות ברזל". בפרק זה שוחחנו עם עומרי רולס, המייסד של מרכז המודיעין האזרחי שהוקם עם תחילת המלחמה לטובת המערכה התודעתית. שמענו ממנו על השריר הקמ"ני שהתעורר בו מחדש עם הקמת המרכז, על המורכבות ביצירה של "שירות" מודיעיני חדש שנועד לסייע במי שאינו רגיל כלל לצרוך מודיעין ועל מרכיבים טכנולוגיים ואנושיים מהסביבה האזרחית שניתן לשלב גם בפעילות של גופי הבטחון והמודיעין.מנחים: אלון ששון וסרן י'

בנושא הזה יש פער, כי הוא לא מטופל בצורה מערכתית, אבל בגיליון יש גם הצצה לפתרונות שמשלבים את גופי המודיעין ואת החברה האזרחית".בעשור האחרון נחשפים בהדרגה ההיקף והעוצמה של פעילויות השפעה והתערבות זרה בישראל מצד מדינות ויריבים. לצד ההבנה הקיימת של מהות ואופי האיום, אין עדין לישראל תשתית ומנגנונים מספקים להתמודדות עם התופעה בצורה מערכתית. גיליון 10 של כתב העת "מודיעין הלכה ומעשה" בוחן את התופעה ממספר זוויות מבט.בפרק אירחנו את דודי סימן טוב, סגן ראש המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין וחוקר בכיר ב- INSS, ואת ניצן יסעור, רכז תחום דיסאינפורמציה ותחקירים דיגיטליים באיגוד האינטרנט הישראלי. דיברנו על היריבים והאיומים שמייצרת ההתערבות הזרה שלהם במרחב הישראלי, על הווקטורים השונים בהם מופעלת ההשפעה ועל כיווני המענה האפשריים והנדרשים בצד הישראלי – הבטחוני-מודיעיני כמו גם האזרחי.מארח: אלון ששון