מחקר הנב"ק באמ"ן

תאריך: 02/06/2023
מאת: תא"ל (מיל.) ד"ר מאיר פינקל
תאריך: 02/06/2023
לקריאת המחקר המלא - ראו קובץ PDF  

מחקר זה מציג נדבך מרכזי בעשייה האמ"נית שעד היום לא זכה למחקר שיטתי והשוואתי– מחקר נב"ק. זהו מחקר טכני־מדעי, המבוצע בזירה הטכנית־טכנולוגית, ויש לו היבטים אסטרטגיים המבוצעים בזירות המרחביות. ביחס למחקר המודיעיני הרגיל אותו מבצעות הזירות המרחביות הוא מתאפיין בשיתוף הפעולה ההדוק והתחרות בין אמ"ן למוסד; במקומם של קשרי החוץ (קש"ח) המודיעיניים כמקור מידע ופעילות חשוב; בקשר ההדוק בין אמ"ן וחיל־האוויר נוכח תפקידו של חיל־האוויר כזרוע הביצוע המרכזית של צה"ל ועוד. מטרת המחקר היא לזהות דפוסים חוזרים בהתנהלות של אמ"ן מול אתגרים אלו בהיבטים תפיסתיים, מתודולוגיים וארגוניים כדי לפתח תובנות לעתיד, שכן אין ספק שנושא זה ימשיך להעסיק את אמ"ן עוד שנים רבות קדימה. המחקר מבוסס על מקורות ראשוניים ותחקירים באמ"ן, כולל כאלה שעד היום לא נחשפו לציבור. 

המחקר מתחיל בהצגת המאפיינים היחודיים של המחקר הטכני־טכנולוגי, השונים מהמאפיינים של עבודת הזירות המרחביות ובהם: ההתמחויות הטכנו־מדעיות המקשות על מעבר בין תחומי מחקר; הקושי של מומחים "לתרגם" מידע טכני-מדעי לתובנות שיובנו על ידי בכירים; ההשענות על המוסד כמקור מידע מרכזי; ההשענות על קש"ח ועוד. 

המחקר מציג שמונה מקרי מבחן: א)  עיסוק בגרעין העיראקי מאמצע שנות ה־70 ועד 1981 – תקיפת הכור בעיראק ולאחריה, עם תחילת מלחמת איראן-עיראק; ב) העיסוק בשאלת זיווד הטק"ק העיראקי בנשק כימי בשנים 1991-1990; ג) ההפתעה לאחר שהתברר כי לאחר תקיפת הכור פנתה עיראק לפיתוח גרעין מבוסס צנטריפוגות (גילוי במלחמה ב־1991); ד) ההפתעה לאחר שהתגלה בשנים 1995-96, לאור עריקת חתני צדאם חוסיין למערב, כי עיראק פיתחה נשק ביולוגי; ה) ההערכה בהקשר להמצאות חל"ך עיראקי אפקטיבי לקראת מלחמת המפרץ השנייה (2003); ו) ההפתעה עקב גילוי פרויקט הגרעין הלובי (2003); ז) הגילוי בשלב מאוחר של בניית הכור הסורי (2006) ותקיפתו (2007); ח) הפעלת חל"ך סורי במלחמת האזרחים והשאלה האם אסד יפעיל חל"ך נגד ישראל במסגרת תקיפה אמריקאית (2013).

בסיכום מוצגות תופעות חוזרות בהיבטי איסוף ומחקר ותובנות אינטגרטיביות הנשענות על השוואה בין מקרי המבחן. בתופעות החוזרות נדונים עניינים כמו מרכזיות הקש"ח בתחום מחקר הנב"ק; התופעה של הערכת חסר של יכולות אויב ושל לוחות זמנים; חזרתם של מקרים בהם אמ"ן לא זיהה לחלוטין פרויקטי נב"ק ושל מקרים בהם הוא זיהה פרויקטים ברגע האחרון, אבל הצליח לספק מודיעין שאפשר את נטרול האיום. התובנה העקרונית מתופעות אלו היא כי אמ"ן רגיש מאוד לפערי איסוף והערכה בנושא הגרעין, וכי הנחת עבודה תמידית צריכה להיות כי במקום כלשהו במזרח התיכון מתפתחת תוכנית גרעין שאין אנו ערים לקיומה. הצעה מהתחום המתודולוגי היא לבחון תמיד את כל הנתיבים האפשריים להשגת נשק גרעיני ולתת משקל גדול למתודולוגיה "המדעית" במחקר המודיעיני – העלאת השערות על הימצאות גרעין במדינות מסוימות וחיפוש עדויות להפרכתן או לאישושן.

בתחום המודיעין הטכנולוגי מוצגות תובנות והמלצות בנושאים הבאים: הצעות בהקשר פיתוח כוח האדם בתחום המודיעין הטכנולוגי; המתח בין זהירות מדעית במחקר לבין צורך בהתרעה מוקדמת עקב זמן הכנות ארוך לפעולת סיכול; והצורך בהתגברות על נטיית אמ"ן לסיפוקים מיידים ועידוד מחקר סיזיפי ארוך שנים, גם אם לא יניב תוצאות ברורות. 

בתחום הממשק בין המודיעין הטכנולוגי למודיעין הזירתי ולראשות אמ"ן, מוצגות תובנות והמלצות בנושאים הבאים: הבעיה של התייחסות לתחום הגרעין כסוגיה טכנולוגית ולא אסטרטגית; פלורליזם חלקי תוך פיצול ארגוני בין מחקר תפיסתי־אסטרטגי ומערכתי למחקר טכני בנושא נב"ק והשפעותיו על ההערכה ועל העלאת נושאים שבמחלוקת לסדר היום של אמ"ן ושל צה"ל; מרכזיות המתודולוגיה ה"מדעית"; היעדר צרכן ברור בתוך צה"ל למודיעין על נב"ק; קושי לחקור תחום אחד במדינת יעד ללא מחקר המכלול, בהיעדר הקשר אסטרטגי; והמתח בין מודיעין לצורכי סיכול לעומת מודיעין לצורכי תיאור המציאות. 




אולי יעניין אתכם לקרוא גם

ספר חדש בהוצאת המכון - לדעת להשפיע - מאת אסף הלר

הערכות מודיעין הן עניין חשוב ומסובך ליישום והדבר ניכר במציאות הישראלית בשנה האחרונה.  מוזמנים ומוזמנות לעיין בספרו של אל"מ (מיל') ד"ר אסף הלר, לשעבר קצין בכיר באמ"ן ובלמד"ן, שיצא לאור הוצאת המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין. בספר מציג הלר  מספר מתודולוגיות המשמשות את חוקרי המודיעין, ומנתח את נקודות העוצמה שלהן ואת נקודות התורפה שלהן ואת הזיקה שבין המודיעין למקבל ההחלטות האחראי על עיצוב המדיניות.  הספר מיועד הן לתאורטיקנים והן לפרקטיקנים העוסקים בהערכות מודיעין, המבקשים להעמיק ברובד התיאורטי והמתודולוגי של הפרקטיקה שלהם.  דיון בתיאוריה ובמתודולוגיה של הערכת מודיעין  מאפשר לכל אחד לבחון באופן ביקורתי ומקיף את גישותיו המקצועיות, ולשפרן מתוך נקודת מבט רחבה.  כתיבת הספר הושלמה טרם מתקפת הפתע של חמאס בשבעה באוקטובר 2023, שארעה חמישים שנים לאחר מתקפת הפתע של סוריה ומצרים באוקטובר 1973.  הספר אינו דן בתהליכי הערכת המודיעין לקראת אוקטובר 2023. אולם לא צריך נימוקים רבים כדי להכיר כבר עתה בצורך לחזור ולדון באופן שבו ראוי לגבש הערכות מודיעין.   
קרא עוד

הדרך אל הכישלון המודיעיני - פרק מתוך ספר "המודיעין והשבעה באוקטובר"

במאמר זה בוחן אל"מ (מיל.) ד"ר אסף הלר תהליכי שינוי מבניים שהתרחשו באמ"ן בעשורים האחרונים, ואשר הובילו לשינוי תרבותי ולשחיקה הדרגתית ביכולתו לעסוק בסוגיות אסטרטגיות ובהבנת מציאות מורכבת. תהליך זה כלל טשטוש מתמשך בין גבולותהאיסוף והמחקר, מיקוד הולך וגובר בהגיונות טקטיים ובפעילות מבצעית, והיעדר עיסוק שיטתי בעבודת ההערכההמודיעינית, על יסודותיה המתודולוגיים הייחודיים. כל אלה הביאו להיחלשות יכולות החשיבה האסטרטגיתוהמערכתית של אמ"ן, במקביל להתחזקותן של יכולות אחרות, בעיקר בתחומים הטכנולוגיים והמבצעיים. על רקע זה, המאמר מציע ניתוח ביקורתי של הפער בין הדימוי העצמי של קהילת המודיעין ובין כושר ההבנה והלמידה שלה, ומציב סימני שאלה עמוקים בנוגע ליכולתה להתמודד עם אתגרי העתיד. המאמר מהווה חלק מתוך ספר ״המודיעין והשבעה באוקטובר״, שיפורסם במהלך השנה בשיתוף פעולה של המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין והוצאת מערכות.
קרא עוד

"התפללו למען נעמה" – קמפיין לוחמת המידע של רוסיה נגד ישראל

לפני מספר שנים נעצרה ברוסיה נעמה יששכר, מטייל ישראלית. לכאורה מעצר מקרי אולם למעשה חלק ממבצע השפעה רוסי על ישראל ששילב מהלכים תקשורתיים (בישראל וברוסיה) ומאמצים נוספים לתכליות דיפלומטיות אסטרטגיות. במאמר מנותחת פרשת יששכר כקמפיין השפעה אינפורמטיבי-פסיכולוגי במסגרת לוחמת המידע הרוסית נגד ישראל.  במסגרת זו מוצג האופן בו הצליחו הרוסים להשפיע על סדר היום התקשורתי הישראלי תוך שמירה על מרחב הכחשה לפעילותם. בסופו של דבר, גם אם מבצע השפעה זה לא הביא לרוסיה את ההישגים שקיוותה להם ואף חזר אליה כבומרנג במובנים מסוימים נידרש ללמוד ממקרה זה על הצורך לזהות בזמן אמת מבצעי השפעה כדי להתמודד עימם ככאלה. מאמר זה הינו חלק ממזכר העוסק בהשפעה והתערבות זרה כאתגר אסטרטגי, העתיד לצאת לאור בקרוב. המזכר כולל מאמרים הבוחנים את האתגר מנקודת מבט של יריבים (דוגמת רוסיה, איראן וסין), ודן בהיבטי אופן ההשפעה. כן תיכלל בו בחינת האתגר בשגרה וגם בעת שיבוש תהליכים דמוקרטיים, העמקת שסעים חברתיים, מערכות בחירות ואף מלחמה. המאמרים משקפים חיבור בין הבנות מערכתיות לבין המדיניות הנדרשת כמענה בישראל וגם במדינות מערביות. המזכר מסכם פרויקט משותף של המכון למחקרי ביטחון לאומי והמכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין (המל"מ).
קרא עוד