מחקר הנב"ק באמ"ן
מאת: תא"ל (מיל.) ד"ר מאיר פינקל
תאריך: 02/06/2023
לקריאת המחקר המלא - ראו קובץ PDF
מחקר זה מציג נדבך מרכזי בעשייה האמ"נית שעד היום לא זכה למחקר שיטתי והשוואתי– מחקר נב"ק. זהו מחקר טכני־מדעי, המבוצע בזירה הטכנית־טכנולוגית, ויש לו היבטים אסטרטגיים המבוצעים בזירות המרחביות. ביחס למחקר המודיעיני הרגיל אותו מבצעות הזירות המרחביות הוא מתאפיין בשיתוף הפעולה ההדוק והתחרות בין אמ"ן למוסד; במקומם של קשרי החוץ (קש"ח) המודיעיניים כמקור מידע ופעילות חשוב; בקשר ההדוק בין אמ"ן וחיל־האוויר נוכח תפקידו של חיל־האוויר כזרוע הביצוע המרכזית של צה"ל ועוד. מטרת המחקר היא לזהות דפוסים חוזרים בהתנהלות של אמ"ן מול אתגרים אלו בהיבטים תפיסתיים, מתודולוגיים וארגוניים כדי לפתח תובנות לעתיד, שכן אין ספק שנושא זה ימשיך להעסיק את אמ"ן עוד שנים רבות קדימה. המחקר מבוסס על מקורות ראשוניים ותחקירים באמ"ן, כולל כאלה שעד היום לא נחשפו לציבור.
המחקר מתחיל בהצגת המאפיינים היחודיים של המחקר הטכני־טכנולוגי, השונים מהמאפיינים של עבודת הזירות המרחביות ובהם: ההתמחויות הטכנו־מדעיות המקשות על מעבר בין תחומי מחקר; הקושי של מומחים "לתרגם" מידע טכני-מדעי לתובנות שיובנו על ידי בכירים; ההשענות על המוסד כמקור מידע מרכזי; ההשענות על קש"ח ועוד.
המחקר מציג שמונה מקרי מבחן: א) עיסוק בגרעין העיראקי מאמצע שנות ה־70 ועד 1981 – תקיפת הכור בעיראק ולאחריה, עם תחילת מלחמת איראן-עיראק; ב) העיסוק בשאלת זיווד הטק"ק העיראקי בנשק כימי בשנים 1991-1990; ג) ההפתעה לאחר שהתברר כי לאחר תקיפת הכור פנתה עיראק לפיתוח גרעין מבוסס צנטריפוגות (גילוי במלחמה ב־1991); ד) ההפתעה לאחר שהתגלה בשנים 1995-96, לאור עריקת חתני צדאם חוסיין למערב, כי עיראק פיתחה נשק ביולוגי; ה) ההערכה בהקשר להמצאות חל"ך עיראקי אפקטיבי לקראת מלחמת המפרץ השנייה (2003); ו) ההפתעה עקב גילוי פרויקט הגרעין הלובי (2003); ז) הגילוי בשלב מאוחר של בניית הכור הסורי (2006) ותקיפתו (2007); ח) הפעלת חל"ך סורי במלחמת האזרחים והשאלה האם אסד יפעיל חל"ך נגד ישראל במסגרת תקיפה אמריקאית (2013).
בסיכום מוצגות תופעות חוזרות בהיבטי איסוף ומחקר ותובנות אינטגרטיביות הנשענות על השוואה בין מקרי המבחן. בתופעות החוזרות נדונים עניינים כמו מרכזיות הקש"ח בתחום מחקר הנב"ק; התופעה של הערכת חסר של יכולות אויב ושל לוחות זמנים; חזרתם של מקרים בהם אמ"ן לא זיהה לחלוטין פרויקטי נב"ק ושל מקרים בהם הוא זיהה פרויקטים ברגע האחרון, אבל הצליח לספק מודיעין שאפשר את נטרול האיום. התובנה העקרונית מתופעות אלו היא כי אמ"ן רגיש מאוד לפערי איסוף והערכה בנושא הגרעין, וכי הנחת עבודה תמידית צריכה להיות כי במקום כלשהו במזרח התיכון מתפתחת תוכנית גרעין שאין אנו ערים לקיומה. הצעה מהתחום המתודולוגי היא לבחון תמיד את כל הנתיבים האפשריים להשגת נשק גרעיני ולתת משקל גדול למתודולוגיה "המדעית" במחקר המודיעיני – העלאת השערות על הימצאות גרעין במדינות מסוימות וחיפוש עדויות להפרכתן או לאישושן.
בתחום המודיעין הטכנולוגי מוצגות תובנות והמלצות בנושאים הבאים: הצעות בהקשר פיתוח כוח האדם בתחום המודיעין הטכנולוגי; המתח בין זהירות מדעית במחקר לבין צורך בהתרעה מוקדמת עקב זמן הכנות ארוך לפעולת סיכול; והצורך בהתגברות על נטיית אמ"ן לסיפוקים מיידים ועידוד מחקר סיזיפי ארוך שנים, גם אם לא יניב תוצאות ברורות.
בתחום הממשק בין המודיעין הטכנולוגי למודיעין הזירתי ולראשות אמ"ן, מוצגות תובנות והמלצות בנושאים הבאים: הבעיה של התייחסות לתחום הגרעין כסוגיה טכנולוגית ולא אסטרטגית; פלורליזם חלקי תוך פיצול ארגוני בין מחקר תפיסתי־אסטרטגי ומערכתי למחקר טכני בנושא נב"ק והשפעותיו על ההערכה ועל העלאת נושאים שבמחלוקת לסדר היום של אמ"ן ושל צה"ל; מרכזיות המתודולוגיה ה"מדעית"; היעדר צרכן ברור בתוך צה"ל למודיעין על נב"ק; קושי לחקור תחום אחד במדינת יעד ללא מחקר המכלול, בהיעדר הקשר אסטרטגי; והמתח בין מודיעין לצורכי סיכול לעומת מודיעין לצורכי תיאור המציאות.
תאריך: 02/06/2023
לקריאת המחקר המלא - ראו קובץ PDF
מחקר זה מציג נדבך מרכזי בעשייה האמ"נית שעד היום לא זכה למחקר שיטתי והשוואתי– מחקר נב"ק. זהו מחקר טכני־מדעי, המבוצע בזירה הטכנית־טכנולוגית, ויש לו היבטים אסטרטגיים המבוצעים בזירות המרחביות. ביחס למחקר המודיעיני הרגיל אותו מבצעות הזירות המרחביות הוא מתאפיין בשיתוף הפעולה ההדוק והתחרות בין אמ"ן למוסד; במקומם של קשרי החוץ (קש"ח) המודיעיניים כמקור מידע ופעילות חשוב; בקשר ההדוק בין אמ"ן וחיל־האוויר נוכח תפקידו של חיל־האוויר כזרוע הביצוע המרכזית של צה"ל ועוד. מטרת המחקר היא לזהות דפוסים חוזרים בהתנהלות של אמ"ן מול אתגרים אלו בהיבטים תפיסתיים, מתודולוגיים וארגוניים כדי לפתח תובנות לעתיד, שכן אין ספק שנושא זה ימשיך להעסיק את אמ"ן עוד שנים רבות קדימה. המחקר מבוסס על מקורות ראשוניים ותחקירים באמ"ן, כולל כאלה שעד היום לא נחשפו לציבור.
המחקר מתחיל בהצגת המאפיינים היחודיים של המחקר הטכני־טכנולוגי, השונים מהמאפיינים של עבודת הזירות המרחביות ובהם: ההתמחויות הטכנו־מדעיות המקשות על מעבר בין תחומי מחקר; הקושי של מומחים "לתרגם" מידע טכני-מדעי לתובנות שיובנו על ידי בכירים; ההשענות על המוסד כמקור מידע מרכזי; ההשענות על קש"ח ועוד.
המחקר מציג שמונה מקרי מבחן: א) עיסוק בגרעין העיראקי מאמצע שנות ה־70 ועד 1981 – תקיפת הכור בעיראק ולאחריה, עם תחילת מלחמת איראן-עיראק; ב) העיסוק בשאלת זיווד הטק"ק העיראקי בנשק כימי בשנים 1991-1990; ג) ההפתעה לאחר שהתברר כי לאחר תקיפת הכור פנתה עיראק לפיתוח גרעין מבוסס צנטריפוגות (גילוי במלחמה ב־1991); ד) ההפתעה לאחר שהתגלה בשנים 1995-96, לאור עריקת חתני צדאם חוסיין למערב, כי עיראק פיתחה נשק ביולוגי; ה) ההערכה בהקשר להמצאות חל"ך עיראקי אפקטיבי לקראת מלחמת המפרץ השנייה (2003); ו) ההפתעה עקב גילוי פרויקט הגרעין הלובי (2003); ז) הגילוי בשלב מאוחר של בניית הכור הסורי (2006) ותקיפתו (2007); ח) הפעלת חל"ך סורי במלחמת האזרחים והשאלה האם אסד יפעיל חל"ך נגד ישראל במסגרת תקיפה אמריקאית (2013).
בסיכום מוצגות תופעות חוזרות בהיבטי איסוף ומחקר ותובנות אינטגרטיביות הנשענות על השוואה בין מקרי המבחן. בתופעות החוזרות נדונים עניינים כמו מרכזיות הקש"ח בתחום מחקר הנב"ק; התופעה של הערכת חסר של יכולות אויב ושל לוחות זמנים; חזרתם של מקרים בהם אמ"ן לא זיהה לחלוטין פרויקטי נב"ק ושל מקרים בהם הוא זיהה פרויקטים ברגע האחרון, אבל הצליח לספק מודיעין שאפשר את נטרול האיום. התובנה העקרונית מתופעות אלו היא כי אמ"ן רגיש מאוד לפערי איסוף והערכה בנושא הגרעין, וכי הנחת עבודה תמידית צריכה להיות כי במקום כלשהו במזרח התיכון מתפתחת תוכנית גרעין שאין אנו ערים לקיומה. הצעה מהתחום המתודולוגי היא לבחון תמיד את כל הנתיבים האפשריים להשגת נשק גרעיני ולתת משקל גדול למתודולוגיה "המדעית" במחקר המודיעיני – העלאת השערות על הימצאות גרעין במדינות מסוימות וחיפוש עדויות להפרכתן או לאישושן.
בתחום המודיעין הטכנולוגי מוצגות תובנות והמלצות בנושאים הבאים: הצעות בהקשר פיתוח כוח האדם בתחום המודיעין הטכנולוגי; המתח בין זהירות מדעית במחקר לבין צורך בהתרעה מוקדמת עקב זמן הכנות ארוך לפעולת סיכול; והצורך בהתגברות על נטיית אמ"ן לסיפוקים מיידים ועידוד מחקר סיזיפי ארוך שנים, גם אם לא יניב תוצאות ברורות.
בתחום הממשק בין המודיעין הטכנולוגי למודיעין הזירתי ולראשות אמ"ן, מוצגות תובנות והמלצות בנושאים הבאים: הבעיה של התייחסות לתחום הגרעין כסוגיה טכנולוגית ולא אסטרטגית; פלורליזם חלקי תוך פיצול ארגוני בין מחקר תפיסתי־אסטרטגי ומערכתי למחקר טכני בנושא נב"ק והשפעותיו על ההערכה ועל העלאת נושאים שבמחלוקת לסדר היום של אמ"ן ושל צה"ל; מרכזיות המתודולוגיה ה"מדעית"; היעדר צרכן ברור בתוך צה"ל למודיעין על נב"ק; קושי לחקור תחום אחד במדינת יעד ללא מחקר המכלול, בהיעדר הקשר אסטרטגי; והמתח בין מודיעין לצורכי סיכול לעומת מודיעין לצורכי תיאור המציאות.
