"הביקורת שלי אם יש כזו היא לא על אימוץ החדשנות והשינויים, אלא על כך שלא נתנו את תשומת הלב הנדרשת להשלכות המשניות. זה היה מתוך תפיסה שכשעושים חדשנות לא צריך לשים לב לזה – ניתן לדברים לקרות, נזרום, "מתישהו השקדים יסתדרו במרק".  הגישה הזו היא בעייתית כי יכול להיות שהם יסתדרו במרק רק אחרי שתהיה לך טעות מודיעינית נוראית".
תשתיות ומערכות המיחשוב של אמ"ן עברו בעשורים האחרונים מספר גלגולים, שבמהלכם אומצו טכנולוגיות, תפיסות ויישומים אזרחיים גם בתוך הרשתות המודיעיניות. שינויים אלו הובילו לשיפור דרמטי ביכולת של אמ"ן לייצר מודיעין רב ובעיקר איכותי יותר; יחד עם זאת, חלק מהשינויים ערער מבנים של היררכיה, אחריות ובקרה – השלכות שבאו לידי ביטוי בתהליכי העבודה ובתרבות הארגונית של אמ"ן.העונה השישית של מודקאסט מוקדשת לספר "המודיעין והשבעה באוקטובר" שיוצא לאור בהוצאה משותפת של "מערכות" ו"המרכז למורשת המודיעין". בפרק השישי אירחנו את סא"ל (מיל.) צחי דוידי, ששירת שנים רבות בתפקידי טכנולוגיה ומטה באמ"ן, לשיחה על המאמר שלו שנכלל בספר. צחי מנתח את הקשר בין החדשנות הטכנולוגית לבין השינויים הארגוניים באמ"ן, בדגש על חטיבת המחקר ואמ"ן ומציע לא להתייחס לשינויים במערכות המידע כשינויים טכנולוגיים בלבד, כדי לצמצם את הפער בין ההזדמנויות שהם יוצרים לבין פוטנציאל הפגיעה שלהם בתהליכים ובתוצרים המודיעיניים.מנחה: אלון ששון 

בשיחה עם ג', בכיר לשעבר בקהילת המודיעין ואיש מקצוע שאיום הטילים האיראני ואיומים נוספים היו לחם חוקו, אנחנו עושים סדר בסוגי הטילים, סוגי האיומים ואיך מפתחים נגישות מודיעינית להערכת האיומים הללו, איומים משמעותיים או קיומיים? והדומה והשונה בתפיסה המודיעינית של ישראל וארה"ב את איום טילי הקרקע קרקע.
ג' מסביר כיצד מעריכים איומים מסוג זה, האם הם מהווים "איום קיומי" ואם יש בכלל הגדרה מוסכמת למונח הזה. עוד דיברנו על ההשקעה ארוכת השנים של איראן בתוכנית החלל שלה ומה ההסברים לה, ועל הקשר בין פיתוחים אלו לבין יכולות טיליות בעלות טווחים ארוכים יותר. איראן אגב יורה על ישראל את טילי הטווח הבינוני שלה, אז למה מיועדים הטילים ארוכי הטווח שהיא מפתחת?
מה יכולים להיות ההסברים להפתעות שחווינו בהקשר זה, מאז מלחמת "עם כלביא", למשל בשאלת יכולות השיקום האיראנית, מה ההסברים לטעויות בהערכה וכיצד תחקירים יכולים לסייע בלמידה ושיפור בתום שתי מערכות עצימות וחסרות תקדים כאלו. 
לבסוף, השיחה נוגעת גם בשאלות רחבות יותר על מודיעין למערכה צבאית, ועל האתגרים שיעמדו בפני ישראל ביום שאחרי המערכה הנוכחית.

בפרק הראשון של מודקאסט אנחנו מארחים את דודי סימן טוב, סגן ראש המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין לשיחה פתוחה על יסודות המודיעין. נדבר על מושגים שכל מי שרוצה להכנס לעולם המודיעין חייב להכיר, נשאל האם קיים בישראל "מעריך לאומי" וננסה להבין למה אנשי מודיעין אוהבים הגדרות ואיך הם מגדירים מהו מודיעין. מנחה: אלון ששון

"הטכנולוגיה אינה טובה או רעה. הטכנולוגיה נמצאת בקונטקסט של אנשים שמשתמשים בה, והיא מקיימת איזשהו ריקוד עם המציאות האנושית. היא לא חיצונית למציאות האנושית – היא אינהרנטית לה".אנשי מודיעין אוהבים טכנולוגיה, ויש שיאמרו גם שהם מכורים לטכנולוגיה. כל קפיצה טכנולוגית של המאות ה- 20 וה- 21 הביאה בעקבותיה עלייה משמעותית בהיקפי המידע שנוצר והמידע שנאסף על ידי המודיעין. יחד עם זאת, קפיצות אלו השפיעה בצורה דרמטית על כל אחד מהשלבים של מה שהיה מקובל לקרוא לו "המעגל המודיעיני", עד כדי איתגור של המאפיינים הבסיסיים ביותר שלו.העונה הרביעית של מודקאסט מוקדשת לספרים העוסקים בעולם המודיעין, בדגש על אלו שיצאו לאור בשנים האחרונות. הספר The Future of National Intelligence נכתב על ידי ד"ר שי הרשקוביץ. הספר מציג מגוון של טכנולוגיות מפציעות שהשפיעו, ועוד ישפיעו, על עבודת המודיעין, כל אחת בנפרד ובייחוד כאשר הן מתלכדות. בראייה רחבה יותר, שינויים חברתיים, שהטכנולוגיה משתלבת בהם, משפיעים גם הם על הקשר הרגיש בין אנליסטים לבין מקבלי ההחלטות ועל המרחב המשותף שבו עליהם ליצור ביחד את התוצר המודיעיני החדש.מנחה: אלון ששון