"הפתעה לא חלה רק על היריב, אלא גם עלינו. גם אני התקשיתי להאמין שממשלת ישראל תאשר את חיסול נצראללה".הפתעה היא עניין של נקודות מבט. לארגונים ביטחוניים יש סדרי עדיפויות והם מסתכלים על הסביבה דרך עיניים של איומים והזדמנויות. ארגון שלא מכיר את זוויות העיוורון שלו יופתע כאשר הוא לא מוכן לכך, מפני שהוא כלל לא מבין שהוא מסתכל בצורה לא נכונה. דווקא בחינה של אירועי טרור ממקומות רחוקים בעולם – דאע"ש, בוקו חראם או טבח בבורקינה פאסו נראים לנו לא רלוונטיים לאיזורנו, אבל זו רק דוגמה אחת לעיוורון.בפרק השני של העונה החמישית, שמוקדשת להפתעות, הטיות וטעויות במודיעין, אנחנו מארחים את אל"מ (מיל.) מירי איזין, לשעבר יועצת ראש הממשלה לתקשורת הזרה ומנכ"לית המכון המכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן. מירי שיתפה בזווית האישית שבה היא מנתחת הפתעות, כמו גם בהפתעות שחוותה בעצמה, דוגמת המחשבה המיידית שלה שהאזעקות ב- 7 באוקטובר קשורות לזירה הצפונית, אותה היא מכירה היטב.  מנחים: שירה ברביבאי שחם ואלון ששון

"הטכנולוגיה אינה טובה או רעה. הטכנולוגיה נמצאת בקונטקסט של אנשים שמשתמשים בה, והיא מקיימת איזשהו ריקוד עם המציאות האנושית. היא לא חיצונית למציאות האנושית – היא אינהרנטית לה".אנשי מודיעין אוהבים טכנולוגיה, ויש שיאמרו גם שהם מכורים לטכנולוגיה. כל קפיצה טכנולוגית של המאות ה- 20 וה- 21 הביאה בעקבותיה עלייה משמעותית בהיקפי המידע שנוצר והמידע שנאסף על ידי המודיעין. יחד עם זאת, קפיצות אלו השפיעה בצורה דרמטית על כל אחד מהשלבים של מה שהיה מקובל לקרוא לו "המעגל המודיעיני", עד כדי איתגור של המאפיינים הבסיסיים ביותר שלו.העונה הרביעית של מודקאסט מוקדשת לספרים העוסקים בעולם המודיעין, בדגש על אלו שיצאו לאור בשנים האחרונות. הספר The Future of National Intelligence נכתב על ידי ד"ר שי הרשקוביץ. הספר מציג מגוון של טכנולוגיות מפציעות שהשפיעו, ועוד ישפיעו, על עבודת המודיעין, כל אחת בנפרד ובייחוד כאשר הן מתלכדות. בראייה רחבה יותר, שינויים חברתיים, שהטכנולוגיה משתלבת בהם, משפיעים גם הם על הקשר הרגיש בין אנליסטים לבין מקבלי ההחלטות ועל המרחב המשותף שבו עליהם ליצור ביחד את התוצר המודיעיני החדש.מנחה: אלון ששון

"המודיעין צריך להראות את הישגיו מדי יום ביומו. הצלחות העבר, אם יחפוץ להיתלות בהן, חשיבותן בהווה בטלה. אותה ידיעה שבמנה האירה עיניים, כיום אינה נחשבת לדבר". 
בין האתגרים הרבים של מדינת ישראל בשנותיה הראשונות היה גם אתגר הקמתו ומיסודו של המודיעין הישראלי. מול סביבה מאיימת מחוץ, ואל מול אילוצים משאביים מבפנים, היה צורך לצקת רעיונות, מהות, מבנים ותפיסות לאופן שבו קהילת המודיעין, שהחלה להיבנות באותה עת, תפעל בשנים הבאות. העונה הרביעית של מודקאסט מוקדשת לספרים חדשים העוסקים בעולם המודיעין, אך פרק זה מוקדש לספר שגילו מעל 60 שנים, והוא עודנו רלוונטי ומרתק. "המודיעין כמוסד ממלכתי" נכתב במקור כסדרת הרצאות שהעביר יהושפט הרכבי, מי שהיה ראש אמ"ן כשהיחידה הצבאית הפכה לאגף עצמאי בשלהי שנות החמישים. הרכבי פורס את תפיסותיו, עקרונותיו והבנתו העמוקה את עולם המודיעין של ישראל באותה עת בצורה מסודרת ומפורטת, כאילו ידע מראש שיהיה זה מסמך מכונן שיצוטט גם בספרים שנכתבים בנושא ב- 2024.את הספר הוציאו לאור דודי סימן טוב ודן הרכבי, בנו של יהושפט, והוא נגיש בצורה חופשית באינטרנט בקישור הבא.מנחה: אלון ששון

"אני רואה את איום הסייבר כמו מחלה או וירוס שמתפשט מאד מהר. בעולם האמיתי אנחנו כל הזמן נחשפים לאיומים, אבל הגוף שלנו נלחם כל הזמן והוא יודע להגן על עצמו. זה מקביל למה שאני מצפה מחברות וארגונים בעולם הסייבר."בעולם הבטחוני אנחנו רגילים לדבר על מספר מרחבי פעולה – יבשה, אוויר, ים וחלל, שעליהם נוסף מרחב הסייבר. בניגוד לקודמים, מרחב הסייבר משרת ונשלט קודם כל על ידי גופים אזרחיים וחברות שמתנהגות לעיתים כמו מדינות, וארגוני הבטחון והמודיעין צריכים להבין היטב את כללי המשחק בו כדי לא לפספס הפתעות שצומחות בו. מרחב הזיהוי וההתרעה הם בעלי אופי שונה לחלוטין ממה שהכרנו.בפרק השישי של העונה החמישית, שמוקדשת להפתעות, הטיות וטעויות במודיעין, שוחחנו עם גיא בר-חן, מי שהוביל חטיבה שעוסקת בסיכול איומי סייבר במשרד ראש הממשלה על המשמעות של הפתעות בעולם הסייבר. גיא נתן דוגמאות להפתעות גדולות במרחב הסייבר שאנחנו יכולים ללמוד מהן על הפערים ועל הכיוונים שנדרש לפתח. ממש כמו תפיסה רב-שלבית בעולם הרפואה שמאפשרת לנו להיחשף לאיומים, לזהות אותם ולטפל בהם כשאלו מתגלים – כך ניתן לבנות תפיסה דומה עבור איומים במרחב הדיגיטלי. מנחים: שירה ברביבאי שחם ואלון ששון