בפרק מיוחד לסיום העונה הראשונה של מודקאסט אנחנו גאים לארח את מייקל מורל, שהיה סגן ראש ה- CIA ומנהל בפועל של הסוכנות. דיברנו עם מייקל על האתגרים הנוכחיים של קהילת המודיעין, התרגשנו לשמוע על הימים הדרמטיים שבהם הוא היה המתדרך היומי של נשיא ארצות הברית, כולל ב- 9 בספטמבר 2001, התרשמנו מהאופן שבו הוא מתייחס לחשיבותם של א.נשים בעבודת המודיעין ואפילו קיבלנו כמה טיפים חשובים ממי שהוא המארח של הפודקאסט הנפלא Intelligence Matters.

האם ייתכן שבתום שתי מערכות צבאיות מול ישראל, איראן מתקרבת לנשק גרעיני יותר מאשר לפניהן? 
בשיחה עם אל"מ (במיל.) יואב רוזנברג, לשעבר סגן רח״ט מחקר באמ״ן, יואב חוזר להיסטוריה של הפתווא- פסק הדין ההלכתי- שהוציא ח'מינאי ושבו אסר על ההתקדמות לעבר פצצת גרעין. הפתווא שנדונה רבות בארגוני מודיעין ברחבי העולם והיוותה סוגייה כבדה בהערכת האיום מאיראן לאורך השנים, כולל בהגעה להסכם הגרעין של 2015,  לא בוטלה עד "עם כלביא" ואולי עד מותו של ח'מינאי (עפ"י פרסומים גלויים). איך מוסבר הפרדוקס, ומה חילופי הגברי במשטר שנותר על כנו לאחר "שאגת הארי" יעשו לפתווא בתום שתי מלחמות, יואב מנתח את התרחישים האפשריים. מכאן עולה שאלה קריטית: האם שתי מלחמות והיציאה מהסכם הגרעין ייתכן והאיצו את המוטיבציה האיראנית לפרוץ לפצצה גרעינית ושינו את אסטרטגיית המשטר, או הישארות כמדינת סף גרעינית? 
הפרק עוסק במתח בין גישות שונות בישראל ובארה״ב, הגישה שביקשה למקד מאמץ בסיכול הגרעין בלבד, ובין הגישה המקסימליסטית המבקשת להפיל את המשטר ואת כלל האיומים שהוא מציב לישראל: גרעין, טק"ק והפעלת מליציות הטרור. יואב רוזנברג מנתח את חיבור ההישגים הצבאיים בשתי המלחמות למעשה מדיני אפשרי שפוגש את יעדי המלחמה האסטרטגיים. המקום בו הוא דווקא מזהה הזדמנות היסטורית לחבר מעשה צבאי למעשה מדיני הוא בזירה הלבנונית ובפירוק הנשק של חיזבאללה.

"בתקופות רגילות אמ"ן חי את הלחימה היומיומית, את השגרה, וקל להתפתות ולחשוב שהשגרה היא חזות הכל. קשה בכלל לדמיין מלחמה. אנשי המודיעין, במיוחד במודיעין השדה, יכולים להזכיר לאמ"ן שלמרות קשיי השגרה, האתגר האמיתי הוא המלחמה, ומולה חשוב להקצות את האנשים הרלוונטיים ולבנות יכולות ליום המלחמה, גם אם איננו יודעים מתי הוא יגיע."מערך מודיעין השדה שינה את המיקום ואת תפיסת ההפעלה שלו מספר פעמים לאורך השנים, בתווך שבין אמ"ן מצד אחד וצבא היבשה מהצד השני. למיקום הייחודי שלו בתפר ביניהם יש יתרונות וחסרונות – כולם באו לידי ביטוי לפני ובמהלך "חרבות ברזל". מחד – פערים בין ייעוד המערך לבין רמת המוכנות שלו, ומאידך – יכולת לזהות מהר את האתגרים ולהשתנות תוך כדי תנועה כדי להביא לידי ביטוי יכולות אנושיות ומקצועיות שמתקיימות רק במערך הזה.העונה השישית של מודקאסט מוקדשת לספר "המודיעין והשבעה באוקטובר" שיוצא לאור בהוצאה משותפת של "מערכות" ו"המרכז למורשת המודיעין". בפרק השלישי אירחנו את אל"מ (מיל.) גלעד איזין, שמוביל את כתיבת התורה של מערך מודיעין השדה, לשיחה על המאמר שלו שנכלל בספר. גלעד רואה חשיבות רבה בשיקוף הדיון הער שמתקיים בנושא הפערים שזוהו בתפקוד המערך, אמ"ן וצה"ל לפני ובמהלך המלחמה – כמו גם הייחודיות והתרומה הייחודית שלהם. הוא מייחס חשיבות רבה למרכיב המילואים בהבנה עמוקה של צרכי המערך והיכולת לממש אותם בתורה אפקטיבית וקורא לשינוי בתפיסת ההפעלה של אנשי המילואים כדי להפיק את המיטב מהם ומכלל יכולות מערך מודיעין השדה.

 ד"ר כריסטיאן גוסטפסון, חוקר מודיעין וביטחון באוניברסיטת ברונל ואיש צבא לשעבר, מצטרף אלינו בשיחה הזו ב"מודקאסט" לניתוח חד על מלחמת איראן. "אנחנו צופים בשתי מלחמות שונות, את המלחמה הישראלית אנחנו מבינים, את המלחמה האמריקאית אנו מתקשים להבין, מהן מטרות המלחמה? ואיך המהלכים עד כה משרתים את המטרות האלה?"ד"ר גוסטפסון רואה במלחמת איראן המשך של מלחמת רוסיה אוקראינה, מתפעל מיכולת המודיעין למתקפה של ישראל אך גם מזכיר לישראלים אמת לא נוחה: גם מודיעין מצטיין לבדו "לא מנצח מלחמות". במלחמה האמריקאית הוא מזהה קווי דמיון למלחמת עיראק, ולאור עמימות במהלכי המלחמה מתריע מפני סכנה מוכרת: פוליטיזציה של הערכות מודיעין. בסיום, מבט החוצה: איך נאט"ו קוראת את הברית הישראלית-אמריקאית שמובילה את המלחמה הזו ומה המשמעות עבור סדר הבריתות הגלובלי?