ה-6 באוקטובר 73' וה-7 באוקטובר 23' הם תאריכים מעצבים בתודעה הישראלית, אירועים בעלי השפעה רב-דורית על הציבור – האמון במוסדות המדינה ובצה"ל, "החוזה" שבין החברה והמדינה, ועוד. ניתוח השוואתי ראשוני מעלה קווי דמיון רבים בין שני הימים ההיסטוריים הללו, ובפרט בכך שבשניהם קרסו התפיסות המודיעיניות, המבצעיות, והמדיניות, ובקריסתן הובילו לשבר תודעתי. ישנה כמובן א-סימטריה המובנית בהשוואת ידע שנצבר בוועדת חקירה ממלכתית, חמישים שנות מחקר וספרות ענפה, לאירוע שעודו "חי" והבנתו רק מתחילה ועודנה מבוססת על רסיסי מידע ותמונה חלקית מאוד. למרות זאת, חשוב להתחיל לבחון את האירועים הללו בראייה השוואתית וביקורתית, שיש בה לספק תובנות משמעותיות וכנראה גם פרקטיות, כבר בעת הנוכחית.מאמר זה מנסה לעמוד על הדומה והשונה בין שתי המלחמות וכן להציע מחשבות ראשוניות על מה שראוי לערוך ב"יום שאחרי" מלחמת חרבות ברזל.

הערכות מודיעין הן עניין חשוב ומסובך ליישום והדבר ניכר במציאות הישראלית בשנה האחרונה.  מוזמנים ומוזמנות לעיין בספרו של אל"מ (מיל') ד"ר אסף הלר, לשעבר קצין בכיר באמ"ן ובלמד"ן, שיצא לאור הוצאת המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין. בספר מציג הלר  מספר מתודולוגיות המשמשות את חוקרי המודיעין, ומנתח את נקודות העוצמה שלהן ואת נקודות התורפה שלהן ואת הזיקה שבין המודיעין למקבל ההחלטות האחראי על עיצוב המדיניות.  הספר מיועד הן לתאורטיקנים והן לפרקטיקנים העוסקים בהערכות מודיעין, המבקשים להעמיק ברובד התיאורטי והמתודולוגי של הפרקטיקה שלהם.  דיון בתיאוריה ובמתודולוגיה של הערכת מודיעין  מאפשר לכל אחד לבחון באופן ביקורתי ומקיף את גישותיו המקצועיות, ולשפרן מתוך נקודת מבט רחבה.  כתיבת הספר הושלמה טרם מתקפת הפתע של חמאס בשבעה באוקטובר 2023, שארעה חמישים שנים לאחר מתקפת הפתע של סוריה ומצרים באוקטובר 1973.  הספר אינו דן בתהליכי הערכת המודיעין לקראת אוקטובר 2023. אולם לא צריך נימוקים רבים כדי להכיר כבר עתה בצורך לחזור ולדון באופן שבו ראוי לגבש הערכות מודיעין.   

מאמר זה, שנכתב על ידי עורך הדין עמית אשכנזי, מציע קווים מנחים למדיניות הגנה ישראלית מפני השפעה זרה במרחב הסייבר. על אף הסיכון הגובר בתחום זה, ובפרט השילוב של לוחמת סייבר עם מבצעי השפעה, טרם גובשה בישראל אסטרטגיה כוללת להתמודדות עם השפעה זרה, ובכלל זה תוכן שקרי או כוזב במרחב הסייבר. טענה מרכזית במאמר היא כי אף שמדובר באתגר ביטחוני, לנוכח מאפייני הפצת תכנים במרחב הסייבר, לא די בפעילות בעלת אופי ביטחוני בלבד מול היריב, ונדרשת פעילות גם מול הזירה בה הוא פועל. המדיניות הנדרשת צריכה להיות הוליסטית הן ברמה התוכנית הן ברמה הארגונית, ולשלב פעילות בתחום הביטחון עם פעילות אסדרה וחברה אזרחית, לקידום החלת כללים המקובלים באיחוד האירופי על מניעת הפצת מידע כוזב. כמקרה בוחן תתואר ההתארגנות המדינתית למניעת השפעה זרה בבחירות לכנסת.

המאמר הינו חלק מגיליון הלכה ומעשה העוסק בהשפעה זרה. הגיליון הינו פרויקט משותף של המכון לחקר המתודולוגיה במרכז למורשת המודיעין (המל"מ), משרד המודיעין והמכון למחקרי ביטחון לאומי.