עמיתי המכון

מאז העלה שרמן קנט על הכתב את ההמשגה שלו כיצד עושים מודיעין שימשה המשגתו כבסיס ללימוד המעשה המודיעיני ולבניין כוחו. בעשורים האחרונים החלו אנשי מקצוע ואקדמיה לחפש מגרעות במודל התפיסתי שהניח, ולנסות ולגבש חלופות, או להציע דיוקים. בתדירות של כמה שנים יוצא פרסום חדש המצהיר בקול תרועה על "מותו של מעגל המודיעין" והצעה לרעיון אחר.
קראתי בהנאה ובעניין רב את המסמך התורן הכופר במעגל המודיעין המסורתי – בהנאה, כי אהבתי את המסקנות של המסמך, ובעניין כי לא יכולתי שלא לשים לב לכמות הסתירות, המבוכות "והגולים העצמיים" ששזורים במסמך, שלמרות הכל הביאו אותו, לדעתי, למסקנה נכונה. ומסקנה עמוקה זו – שאין דרך אחת "נכונה" לעשות מודיעין, ולא נדרש בהכרח לזרוק לתהום הנשייה את "מעגל המודיעין", מביאה לטעמי גם למסקנה על האופן בו נכון ונדרש לייצר מודיעין מבצעי, בשדה הקרב.