הגיליון החמישי של כתב העת, שהינו יוזמה משותפת של המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין ושל משרד המודיעין, מפנה את הזרקור לעבר המודיעין הלאומי האזרחי, שהינו בדרך כלל בשולי העיסוק של קהילת המודיעין. נוכח משבר הקורונה דומה שרבים מבינים שהמודיעין יכול וצריך לתרום בסוגיות שאינן רק ביטחוניות.השאלה שעומדת במוקד הגיליון היא באיזו מידה נידרש שינוי בקהילת המודיעין בכדי לתת מענה לסוגיות אלו או שפיתוח ידע זה הינו באחריות המשרדים הרלוונטיים. במסגרת הפרויקט נטלו חלק חוקרי המכון לחקר המתודולוגיה לצד אנשי קהילת המודיעין ומומחים בנושאים שונים כמו רפואה, אנרגיה וכלכלה.

הגיליון הרביעי של כתב העת של המכון עוסק בנושא המערכה על התודעה. הגיליון נכתב בשיתוף פעולה עם המכון למחקרי ביטחון לאומי, ושותפים בכתיבתו חוקרים רבים כמו גם אנשי מעשה, בעבר ובהווה. הגיליון ביקש לבחון את נושא המערכה על התודעה דרך שלוש פריזמות. הראשונה הינה תיאוריה ופרקטיקה בהקשרי תודעה, במסגרתה נבחנו שאלות כמו איך ניתן להשפיע על ציבורים גדולים ואיך מודדים השפעה. הפריזמה השנייה הינה ישראל והמערכה על התודעה, במסגרתה נשאלה השאלה על איזה גוף לתכלל את העיסוק בתודעה ונבחנו מקרי בוחן מהעבר. הפריזמה האחרונה הינה התודעה בראייה גלובלית, במסגרתה נסקרה המדיניות בהקשרי תודעה של מספר מדינות. 

לפניכם ספר "המודיעין והשבעה באוקטובר" בגרסתו המלאה. הספר, פרי של שיתוף פעולה בין המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין והוצאת "מערכות", מבקש לצלול אל שורשי הכישלון המודיעיני ולהציב בפני הקורא הישראלי תשתית לחשיבה אסטרטגית על המודיעין בישראל. הספר נערך על ידי אל"מ (מיל') ד"ר עופר גוטרמן, עמית מחקר בכיר במכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין וסא"ל (מיל') דודי סימן טוב, סגן ראש המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין.

הספר כולל שלושה שערים: הראשון מעניק מסגרת רחבה להבנת הכישלון; השני בוחן היבטים ממוקדים וייחודיים של מקורות הכשל; והשלישי מתמקד בממשקים של מערכת המודיעין הישראלית בינה ובין עצמה ועם מערכות וגורמים אחרים.

לשיטתנו, חשיבותו הגדולה של הספר היא נכונותו לשהות באזור הבעיה, להישיר מבט אל עומק הכשל, ולהזמין חשיבה מגוונת מבחינה נושאית, מעמיקה מבחינה היסטורית, ורעננה מבחינה תפיסתית – לפני ההיחפזות לשלב הפתרונות.

לסיום, הספר אינו מתמקד באירועי הלילה שבין 6 ל־7 באוקטובר, אינו מהווה תחליף לתחקיר רשמי ומסודר, ולא מתיימר להקיף את כל ממדי הכשל. תחת זאת, הוא מציע נקודת מבט רפלקטיבית, רחבה, מגוונת ובלתי תלויה, פרי עטם של פרקטיקנים לשעבר ואקדמאים בעלי זוויות ראייה מגוונות, הנשענים על ניסיון מעשי או מחקרי, הבנה מערכתית ונכונות לשאול שאלות קשות.