ספר חדש בהוצאת המכון - לדעת להשפיע - מאת אסף הלר

תאריך: 21/03/2024

הערכות מודיעין הן עניין חשוב ומסובך ליישום והדבר ניכר במציאות הישראלית בשנה האחרונה. מוזמנים ומוזמנות לעיין בספרו של אל"מ (מיל') ד"ר אסף הלר, לשעבר קצין בכיר באמ"ן ובלמד"ן, שיצא לאור הוצאת המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין.

בספר מציג הלר מספר מתודולוגיות המשמשות את חוקרי המודיעין, ומנתח את נקודות העוצמה שלהן ואת נקודות התורפה שלהן ואת הזיקה שבין המודיעין למקבל ההחלטות האחראי על עיצוב המדיניות. הספר מיועד הן לתאורטיקנים והן לפרקטיקנים העוסקים בהערכות מודיעין, המבקשים להעמיק ברובד התיאורטי והמתודולוגי של הפרקטיקה שלהם. דיון בתיאוריה ובמתודולוגיה של הערכת מודיעין מאפשר לכל אחד ואחת לבחון באופן ביקורתי ומקיף את גישותיהם המקצועיות, ולשפרן מתוך נקודת מבט רחבה.

כתיבת הספר הושלמה טרם מתקפת הפתע של חמאס בשבעה באוקטובר 2023, שארעה חמישים שנים לאחר מתקפת הפתע של סוריה ומצרים באוקטובר 1973. הספר אינו דן בתהליכי הערכת המודיעין לקראת אוקטובר 2023. אולם לא צריך נימוקים רבים כדי להכיר כבר עתה בצורך לחזור ולדון באופן שבו ראוי לגבש הערכות מודיעין.

לעיון בספר

אולי יעניין אתכם לקרוא גם

האל שבמכונה: טכנולוגיות מפציעות ועתיד המודיעין

המחקר עוסק בשאלה האם וכיצד טכנולוגיות מפציעות ישנו את המקצוע המודיעיני? במרכז המחקר עומדות השפעתן של טכנולוגיות ספציפיות שחוו זינוק משמעותי בשנים האחרונות על סוגיות הליבה של המקצוע המודיעיני: המחקר, האיסוף, התוצר המודיעיני, הדיסציפלינות המודיעיניות השונות, המבנים הארגוניים ועוד. במסגרת המאמר נותחו לעומק הטכנולוגיות הבאות: נתוני עתק (Big Data), בינה מלאכותית ורובוטים, הדור הבא של חכמת ההמונים ובלוקצ'יין. לבסוף, מצביע המחקר על חמש מגמות עיקריות שקהילות מודיעין מערביות פועלות לקדם, מעבר לפיתוחים הטכנולוגיים שנסקרו במחקר: קידום אקלים ומנגנונים לשיתוף פעולה; התארגנות לקידום חדשנות טכנולוגית; אימוץ ויצירת תורות ניהול גמישות ויעילות; מצוינות בכוח אדם; ופתיחות.

הצעה לקווים מנחים להתמודדות ישראל עם השפעה זרה במרחב הסייבר והרשתות החברתיות

מאמר זה, שנכתב על ידי עורך הדין עמית אשכנזי, מציע קווים מנחים למדיניות הגנה ישראלית מפני השפעה זרה במרחב הסייבר. על אף הסיכון הגובר בתחום זה, ובפרט השילוב של לוחמת סייבר עם מבצעי השפעה, טרם גובשה בישראל אסטרטגיה כוללת להתמודדות עם השפעה זרה, ובכלל זה תוכן שקרי או כוזב במרחב הסייבר. טענה מרכזית במאמר היא כי אף שמדובר באתגר ביטחוני, לנוכח מאפייני הפצת תכנים במרחב הסייבר, לא די בפעילות בעלת אופי ביטחוני בלבד מול היריב, ונדרשת פעילות גם מול הזירה בה הוא פועל. המדיניות הנדרשת צריכה להיות הוליסטית הן ברמה התוכנית הן ברמה הארגונית, ולשלב פעילות בתחום הביטחון עם פעילות אסדרה וחברה אזרחית, לקידום החלת כללים המקובלים באיחוד האירופי על מניעת הפצת מידע כוזב. כמקרה בוחן תתואר ההתארגנות המדינתית למניעת השפעה זרה בבחירות לכנסת.

המאמר הינו חלק מגיליון הלכה ומעשה העוסק בהשפעה זרה. הגיליון הינו פרויקט משותף של המכון לחקר המתודולוגיה במרכז למורשת המודיעין (המל"מ), משרד המודיעין והמכון למחקרי ביטחון לאומי.

חקירת הכישלון המודיעיני של מתקפת ה-7 באוקטובר על ישראל

מאת: אהוד (אודי) ערן

הנייר מציע מסגרת לחקירת הכישלון המודיעיני של ישראל, באי מתן התרעה על מתקפת הפתע של חמאס ב-7 אוקטובר, 2023. זהו נייר מסדר שני. הוא מציג מסגרת רחבה וקונקרטית של כלל הסוגיות שיש לבחון ואינו עוסק ישירות בחומרים מודיעיניים הנוגעים לכישלון. לנייר ארבעה חלקים, והוא מציג יריעה רחבה. ככל שתתנהלנה חקירות, הן יכולות לעשות שימוש ברכיבים מן ההצעה, למשל בכפוף לסוג החקירה או היקף המנדט שיינתן לה.

התמודדות המודיעין הישראלי עם פניית סאדאת לדרך השלום בשנים 1970-1977: ממקרה בוחן להלכה למעשה / שגית סטיווי-קרביס, נובמבר 2018

המחקר מתמקד באירוע יוצא דופן בהיסטוריה של ישראל, פניית סאדאת לדרך השלום. התפקיד המרכזי של המודיעין בזמן מלחמה איננו מוטל בספק והוא מתמקד באיומים ובמטרות לתקיפה. יחד עם זאת, תפקידו של המודיעין ביוזמת סאדאת לא היה ברור, בין השאר משום שהדרג המדיני מידר אותו, מקרה שאיננו נדיר בעת יוזמות אסטרטגיות. במסגרת המחקר, נסקרו מספר סוגיות: הפתעה אסטרטגית; התפתחות עמדת מצרים ביחס לסכסוך עם ישראל בשנים 1970-1977; התפתחות התובנה הישראלית כלפי תהליך השינוי האסטרטגי במצרים והתפנית המדינית של סאדאת; הוצגו שלוש גישות שהיו בקהילת המודיעין הישראלית ביחס ליוזמת סאדאת; הוצגו המגבלות שהקשו על המודיעין להעריך נכונה את עצם השינוי ואת מאפייניו; ולבסוף, הוצג מודל לעיבוד מידע וזיהוי תהליכים אסטרטגיים-מדיניים שיאפשר להתמודד עם חלק מהקשיים הללו.