"על המדף" - ספרו של ד"ר אבנר ברנע - את זאת לא צפינו – ד"ר אפרים כהנא

תאריך: 28/11/2021
מאת: ד"ר אפרים כהנא - לשעבר ראש המחלקה למדע המדינה והתכנית לביטחון לאומי באקדמית גליל מערבי

ד"ר אבנר ברנע מציג בספרו "את זאת לא צפינו" גישה חדשנית ומעניינת להשוואה בין כשלי מודיעין בתחום הממלכתי ובתחום המודיעין התחרותי-עסקי. בשני התחומים כשלי מודיעין הם אי-מתן התרעה מוקדמת למקבלי ההחלטות.  
עד כה העיסוק בחקר הפתעות אסטרטגיות התמקד בתחום המודיעין הממלכתי. החידוש של ברנע הוא כאמור חקר ההפתעות האסטרטגיות גם בתחום העסקי-תחרותי-כלכלי. הדיון בשני תחומים אלה מאפשר לעוסקים במודיעין ממלכתי ללמוד מאלה שעוסקים במודיעין תחרותי ולאלה העוסקים במודיעין תחרותי ללמוד מהניסיון של העוסקים בתחום המודיעין הממלכתי.
ד"ר ברנע טבע שני מונחים חדשים בתחום ההפתעה האסטרטגית. האחד הפתעה מפוזרת (Diffused Surprise) והשני הפתעה מרוכזת (Concentrated Surprise) במטרה להבין טוב יותר מדוע מתרחש כשל מודיעיני.
בהפתעה מפוזרת קיים קושי לזהות את היעד המודיעיני ולכן גובר הסיכוי להפתעה, בעוד שבהפתעה מרוכזת יעד המודיעין ברוב המקרים הוא ארגון מוכר. יחד עם זאת, הטעות היא בהערכת יכולותיו וכוונותיו. כדי להמחיש את השוני בין סוגי הפתעות אסטרטגיות בשני התחומים הכותב מנתח את סוגי ההפתעות באמצעות דיון בארבעה מקרי בוחן. שניים מהם מתחום המודיעין הממלכתי ושניים מתחום המודיעין התחרותי.
ההתמודדות עם שני סוגי הפתעות אלו (מרוכזת לעומת מבוזרת) שונה באופן מהותי. קל יותר לחשוב על תופעות מרוכזות, הן קוהרנטיות הרבה יותר מתופעות מבוזרות. ההתמודדות עם תופעות מבוזרות מצריכה חשיבה אחרת ויכולת של אינטגרציה בין תופעות שלכאורה הקשר ביניהן קלוש.
בתחום המודיעין הממלכתי, ברנע מנתח את הפתעת פרוץ האינתיפאדה הראשונה בשנת 1987 ואת הפתעת ה-9/11. האינתיפאדה הראשונה הייתה הפתעה אסטרטגית למדינת ישראל ופרצה כתוצאה מהתקוממות עממית ולפיכך ברנע מגדיר אותה מפוזרת (Diffused surprise). מקרה הבוחן השני - 9/11  - מוגדר על ידי ברנע כהפתעה מרוכזת (Concentrated surprise) הואיל וארגון הטרור, אל-קאעידה, שהיה מוכר למודיעין האמריקאי, יזם, וביצע מתקפת הטרור. אחת מהסיבות להפתעה נבעה מכך, שסוכנויות המודיעין של ארצות הברית לא העריכו נכון את הכוונות והיכולות של אל קאעידה וגם לא שיתפו האחת את השנייה במידע המודיעיני הרב שהצטבר.
מקרי הבוחן שבהם דן ברנע בתחום המודיעין התחרותי הם תהליך ההתדרדרות של תאגיד IBM שכמעט הביא לקריסתו בשנת 1993, ומשבר האשראי של 2008. ההתדרדרות של IBM היא מקרה קלאסי של הפתעה מרוכזת. מועצת המנהלים של IBM לא הפנימה את התהליכים והתמורות בתחום החומרה של המחשבים בעוד שהחברות המתחרות Dell, Toshiba ונוספות היו מודעות  לצרכים המשתנים של הלקוחות בתחום זה וגם הציעו ללקוחות פתרונות מתאימים. כתוצאה מכשל זה של הפתעה מרוכזת, הכנסות IBM ירדו בצורה תלולה והחברה הגיעה כמעט עד פשיטת רגל. המנכ"ל החדש של IBM שנכנס לתפקידו בתקופת המשבר התאים את החברה לשינויים בסביבת התחרות. 
לעומת זאת, משבר האשראי הגלובלי של שנת 2008 שהביא לקריסתו של בנק ההשקעות הענק ליהמן ברדרס ולקריסת המערכת הפיננסית בארה"ב ובעולם, הוא מקרה של הפתעה מפוזרת. במקרה זה היה לרשויות ולבנק המרכזי האמריקאי מידע על מצב שוק האשראי בארה"ב, אך הם המעיטו בהערכת הסיכויים של אפשרות למשבר פיננסי ולקריסת בנק גדול כמו ליהמן ברדרס. לפיכך, לא ננקטו צעדים למניעת קריסת הבנק והתרעות מוקדמות לא הועברו לדירקטוריון הבנק. קריסת הבנק גרמה להעמקת המשבר הפיננסי בארצות הברית שנחשב לאחד מהמשברים הכלכליים החמורים מאז 1929.
מלבד ניתוח מעניין ומעמיק של ארבעת מקרי בוחן, הקורא מבחין בקווי הדמיון שבין המודיעין הממלכתי והמודיעין התחרותי.  קווי הדמיון המשותפים למודיעין הממלכתי והתחרותי הן שיטות המחקר והמתודולוגיה. יחד עם זאת קיים גם שוני מהותי בין המודיעין הממלכתי והתחרותי. בעוד שבמודיעין ממלכתי ניתן ואף עושים שימוש באמצעי איסוף מגוונים לרבות מודיעין אנושי  (HUMINT), במודיעין התחרותי קיימת אתיקה מקצועית לפיה האיסוף חייב להיות אך ורק מהאמצעים הגלויים (OSINT).
בנוסף לאבחנה המקורית והמחדשת של ד"ר ברנע בין הפתעה מרוכזת  (Concentrated surprise) להפתעה מפוזרת (Diffused surprise), בפרק 8 של הספר, נערך דיון על למידה הדדית (Mutual learning) ובו התייחסות מדוע כל אחד משני התחומים: מודיעין בעסקים ומודיעין לאומי, יכול וצריך ללמוד אחד מהשני. 
על סמך מקרי הבוחן שנדונים בספר, נבחנים כלים המוכרים מתחום המודיעין בעסקים לשימוש אפשרי בתחום המודיעין הלאומי. כגון שיתוף במידע (Sharing of Information), שימוש באיסוף גלוי (OSINT), הסתייעות בדיסציפלינה של חיזוי שווקים ( Prediction  Markets) וכן תחום מדידת ערך המידע/ מודיעין ( Measuring of information). השימוש בכלים אלה, המקובלים בעולם העסקי, יכול לסייע במניעת הפתעות אסטרטגיות. משתמע מכך כי לימוד מנהל עסקים בדגש על תחומי האסטרטגיה העסקית והמודיעין התחרותי, יכול לתרום לאנשי המודיעין הלאומי ולשפר את היכולות שלהם. 
הספר זה מומלץ לקריאה לעוסקים בתחום המודיעין מכל ההיבטים וחשוב מאוד שהעוסקים בתחום המודיעין הממלכתי ילמדו מהמודיעין התחרותי ולהיפך.

להמלצת הספר בקובץ PDF לחץ כאן



אולי יעניין אתכם לקרוא גם