הזרקור עוסק במזכר מסווג ששחררה ועדת המודיעין של בית הנבחרים לאחר הצבעה בנושא ובאישורו של הנשיא. המזכר מציג לכאורה כשלים משמעותיים הנוגעים לעבודתם של משרד המשפטים האמריקני וה-FBI במהלך חקירת המעורבות הרוסית בבחירות 2016, בדגש על חקירת שיתוף הפעולה בין טראמפ וצוותו לבין הממשל הרוסי. מהמזכר ניתן ללמוד על החשיפה התקשורתית ככלי חשוב בניהול התהליך המודיעיני ועל יחסי מודיעין-קברניט.

הזרקור משווה בין המודיעין הלאומי לבין המודיעין העסקי (תחרותי) ומנסה למצוא קווי דמיון ביניהם, על מנת לייצר הפרייה הדדית. בין היתר, ניתן לראות כי לשני העיסוקים הגדרת תכלית דומה, פרקטיקה דומה וסיכונים דומים. אי לכך, הצלבה בין היתרונות היחסיים של המודיעין העסקי לבין היתרונות היחסיים של המודיעין הלאומי יכולה להיטיב עם שני הצדדים, ובתנאי שיינתן דגש למגבלות השיח הנובעות מההבדלים בין התחומים.

בית הספר למודיעין בשב"כ אחראי על הכשרתם ועל הסמכתם של כלל עובדי מקצועות הליבה (המודיעין) בארגון. מאמר זה, שנכתב ע"י אלון, ראש בית הספר, מתאר את שלושת המישורים העיקריים שמרכיבים את הכשרות הבסיס לעובדי הליבה: עיצוב ערכי, הקניית מיומנויות פרקטיות והקניית מיומנויות קוגניטיביות. הכותב מתמקד במאמרו בעיקר במישור האחרון ומרחיב על מתודות חדשות שפותחו והוטמעו בשנים האחרונות לטובת השגת תכלית זו.