השאלה מהמוסד לאמ"ן

תאריך: 21/10/2021

מאת: ר'  רח"ט במשרד ראש הממשלה

מבוא

בבוקר אביבי ב־2015 נקראתי לפגישה אישית דחופה עם ראש אגף המודיעין מבלי לדעת מה מטרתה. "מה דעתך להיות ראש זירה בחטיבת המחקר באמ"ן?", הוא ירה, בדרכו האופיינית. אומנם הייתי כבר בשלהי תפקידי כראש ענף בחטיבת המחקר במוסד, אך זו לא הייתה הצעה למינוי אופייני, אלא משהו חריג במיוחד: יציאה מהארגון שבו עשיתי את כל דרכי המקצועית כדי למלא תפקיד בגוף חיצוני. אף שלא ממש הבנתי את מהות ההצעה והשלכותיה, הסכמתי מייד: האפשרות "לטעום" את המקצוע מזווית כל כך שונה והאתגר ריתקו אותי.
וכך, בקיץ 2015 הגעתי לקריה, והתחלתי את תפקידי כראש זירה בחט"ם ובתוך זמן קצר עברתי מפיקוד על ענף של כ־10 עובדים במוסד, לפקד על זירה של 40 איש באמ"ן; כארבעה חודשים מאוחר יותר, בעקבות שינוי ארגוני שקידם רח"ט מחקר בחט"ם דאז, מוניתי לעמוד בראשות זירה חדשה, שאיחדה בתוכה שתי זירות ישנות, עם ארבעה ענפים ו־80 קצינים וחיילים. ולפתע פתאום עמדתי כאזרח מול עשרות מש"קים וקצינים מדרגת סג"ם ועד סא"ל.
בדפים אלה אנסה להביא את הלקחים המרכזיים שלמדתי במהלך ההשאלה לאמ״ן. אנסה להביא זווית אישית של האופן שבו חוויתי את שני הארגונים: אמ"ן ב"מבט חטוף" של שנתיים, ואילו המוסד, בהסתכלות רחבה יותר של 16 שנה. אני מקווה שתובנות אלה יסייעו לעידוד המעבריות בין כלל ארגוני קהילת המודיעין, ושתהיינה להן תרומה לשיפור שיתוף הפעולה בין הארגונים, ובתוכם.

להמשך המאמר