השאלה מהמוסד לאמ"ן
מאת: ר' רח"ט במשרד ראש הממשלה
מבוא
בבוקר אביבי ב־2015 נקראתי לפגישה אישית דחופה עם ראש אגף המודיעין מבלי לדעת מה מטרתה. "מה דעתך להיות ראש זירה בחטיבת המחקר באמ"ן?", הוא ירה, בדרכו האופיינית. אומנם הייתי כבר בשלהי תפקידי כראש ענף בחטיבת המחקר במוסד, אך זו לא הייתה הצעה למינוי אופייני, אלא משהו חריג במיוחד: יציאה מהארגון שבו עשיתי את כל דרכי המקצועית כדי למלא תפקיד בגוף חיצוני. אף שלא ממש הבנתי את מהות ההצעה והשלכותיה, הסכמתי מייד: האפשרות "לטעום" את המקצוע מזווית כל כך שונה והאתגר ריתקו אותי.
וכך, בקיץ 2015 הגעתי לקריה, והתחלתי את תפקידי כראש זירה בחט"ם ובתוך זמן קצר עברתי מפיקוד על ענף של כ־10 עובדים במוסד, לפקד על זירה של 40 איש באמ"ן; כארבעה חודשים מאוחר יותר, בעקבות שינוי ארגוני שקידם רח"ט מחקר בחט"ם דאז, מוניתי לעמוד בראשות זירה חדשה, שאיחדה בתוכה שתי זירות ישנות, עם ארבעה ענפים ו־80 קצינים וחיילים. ולפתע פתאום עמדתי כאזרח מול עשרות מש"קים וקצינים מדרגת סג"ם ועד סא"ל.
בדפים אלה אנסה להביא את הלקחים המרכזיים שלמדתי במהלך ההשאלה לאמ״ן. אנסה להביא זווית אישית של האופן שבו חוויתי את שני הארגונים: אמ"ן ב"מבט חטוף" של שנתיים, ואילו המוסד, בהסתכלות רחבה יותר של 16 שנה. אני מקווה שתובנות אלה יסייעו לעידוד המעבריות בין כלל ארגוני קהילת המודיעין, ושתהיינה להן תרומה לשיפור שיתוף הפעולה בין הארגונים, ובתוכם.
להמשך המאמר
אולי יעניין אתכם לקרוא גם

הפרקטיקה של השילוביות במבחן המעשה - סיפורה של יחידה משותפת לצה"ל ולשב"כ
#מאמר זה הוא מאמר תגובה לגיליון מספר 7 של "מודיעין הלכה למעשה". כזכור, בגיליון זה שעסק בשילוביות ושיתופי פעולה בקהילת המודיעין הישראלית, הובאו מספר מקרים של יחידות משותפות. מאמר זה נכתב על ידי ש. שמשרת בשב"כ, והיה שותף להקמתה של יחידה משותפת עם צה"ל. מטרת היחידה היא להוביל פעילות בתחום מצבעי לא שגרתי. הכותב חולק את מסקנותיו אודות שילוביות בין ארגונית. תחילה, הוא מתייחס לאתגרי ההקמה, למשל, הגעה לתכלית מוסכמת, ניתוח אינטרסים מקצועיים וארגוניים של השותפים למיזם, תכנית עבודה משותפת ומוסכמת, הכשרות, עניינים פרוצדורליים שונים ואתגרים נוספים. לאחר מכן, הוא מתייחס לפערים ולמתח בסוגיות שונות (למשל, שקיפות ודיווח לגבי פעילות היחידה. לבסוף, הוא מסכם בכך שילוביות אינה ערך העומד בפני עצמו, אלא היא דרך פעולה לשם הגעה לתוצאה מצרפית גדולה יותר מאשר עבודה של כל גוף בנפרד. הוא מתייחס לכך שלא ניתן לבצע מיזם כזה ללא הסכמה על תכליות משותפת וקביעת יעדים, וכי צריך לשאוף להקמה סדורה ומבנית, ולקבוע מראש תכנית עבודה ומנגנוני תיאום. ש. מתייחס גם למרכיב האישי וכותב שהיכן שהיו שותפים שהתחבר אליהם, כך היה קל יותר לקדם תהליכים משותפים.
קרא עוד