למאמר המלא

משבר האקלים, מודיעין וביטחון לאומי - סיכום שולחן עגול קהילתי

1. ב-6 בנובמבר התקיים שולחן עגול קהילתי בנושא משבר האקלים, מודיעין וביטחון לאומי. במפגש השתתפו חוקרים מהמכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין, מכון "גזית", ה-INSS, משהב"ט, מל"ל, משרד המודיעין ונציגי גופים נוספים.
2. ברקע למפגש הבנה גוברת בקהילת המודיעין כי למשבר האקלים השלכות גאו-אסטרטגיות נרחבות וכי קיים צורך גובר לשלב את הנושא האקלימי ביתר שאת בעשייה המודיעינית השוטפת בכל הרמות - מהניתוח הגלובאלי ועד להקרנות טקטיות.
3. יוזכר, כי בספטמבר 2021 נערך יום עיון קהילתי בנושא האקלים בהובלה משותפת של המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין, מכון "גזית", וה-INSS. ביום העיון נידונו האתגרים המרכזיים וסומנו מספר כיווני פעולה מחקריים אפשריים. בשנה החולפת, אכן חלה התקדמות בעיסוק בנושא בחלק מהארגונים - הן בחידוד השאלות והמיקוד המחקרי והן בהתארגנות.
4. ברוח הדברים, מטרת הפגישה הוגדרה כסנכרון בין ארגוני, הצגה ודיון בפרויקטים מובילים שהושלמו, וקיום דיאלוג אודות כיווני עשייה אפשריים לתקופה הקרובה.
5. במסגרת המפגש הנוכחי הוצגו לקבוצה שתי עבודות מחקריות:

• מחקר מתודולוגי העוסק בלמידה מהעולם העסקי-תאגידי על הערכת סיכוני אקלים. המחקר נכתב על ידי ד"ר שי הרשקוביץ[1] במסגרת שיתוף פעולה של מכון גזית, המכון למתודולוגיה של המודיעין והמשרד לענייני מודיעין.
• מחקר מכון גזית העוסק בהשפעות שינויי האקלים על ביטחון הגבולות של מדינת ישראל.

6. בדיון שהתפתח סביב שני המחקרים עלו מספר תובנות:

• משבר האקלים כמימד חדש בביטחון הלאומי - ניתוח משמעויות נגזרות ממשבר האקלים על המרחב המזרח תיכוני מצריך שילוב של מתודולוגיות קיימות (למשל בניתוח מו"מ מדינתי או הקרנות כלכליות) לצד המשגה ומתודולוגיה חדשה  (ניתוח זיקות מורכבות בין תחזיות אקלימיות, דמוגרפיה וכלכלה, ומדיניות).
• ביחס למודל התאגידי -
• בדומה לתאגידים, גם מדינות ומערכות ביטחון צריכות לבחון מדיניותם דרך פריזמה כלכלית (עלות ההיערכות; עלות אי-הערכות; ועלות גם אם נערך). ברקע, בין היתר, טענה כי בעולם מורכב וכאוטי, הסיפור המוביל אינו יכולת חיזוי והערכה אלא יכולת תגובה מהירה ורובוסטית. כיום אין כלים מתוחכמים דיים לכימות ומדידת ההשפעות הכלכליות הללו ברמה המדינתית באופן המאפשר לדייק כלי היערכות מיטביים. במובן זה, המחקר שהוצג פותח צוהר להיכרות עם התפתחות מהירה סביב דיווחי ESG והערכות סיכוני האקלים.
• לצד זאת, הובלטו מימדים רבים של שוֹנוּת בין תאגיד למדינה באופן המצריך זהירות רבה בהקבלה זו. קל וחומר שעה שגם בעולם התאגידי אין מדד מקובל  אחד, ועוד קיימות דילמות ביחס לפרמטרים הראויים (ומשקלם) באינדקסים המשמשים למדידת השפעות ועשייה בהקשרים אקלימיים.
• ספקטרום ההערכה האקלימי והמודיעיני - הגישה הקיימת שהשתקפה במחקרים שהוצגו (ומייצגת מוסכמה מחקרית-אקדמית רחבה) בוחרת "עתיד אקלימי אפשרי מוביל" כתשתית לניתוח המודיעיני המדיני-כלכלי-חבתי. זאת, על בסיס תרחיש אקלימי "חמור-סביר" (RCP8.5 - המשך פליטות פחמן המשמרות קצב שינויי אקלים מהיר). בניגוד לכך, הוצע (ביחס לניתוח בנושא הגבולות) כי נכון יותר להציג "ספקטרום תרחישים אקלימיים" רחב (גם אם סבירות התממשותם נמוכה) ולהציג על גביו עוצמות וסבירות התממשות של משמעויות מדיניות-כלכליות-חברתיות.
• "תחושת ביטחון אקלימי" - המשגה היכולה לסייע בניתוח תפיסות ציבוריות על עוצמת המשבר והשפעותיו הישירות עליהם. להמשגה זו ניתן לצרף התייחסות למידת הטלת האשמה הציבורית על המשטר ביחס למצב (האקלימי וההערכות הלוקה להשפעות ההרסניות שלו). זאת, כמשקפיים נוספים במחקר ציבורים.
• המשך פיתוח הידע - בלטה בדיון המורכבות בתהליכי פיתוח הידע הרלוונטי הגוזר מהתחזיות האקלימיות משמעויות ביטחוניות. לשם כך, הוצע לקדם צוותי למידה משולבים – רב תחומיים ובינ-ארגוניים - כשיטת עבודה מועילה. זאת, תוך  אפשרות שימוש בקבוצה המתהווה במסגרת השולחן העגול הנוכחי כקטר להפריה הדדית.

7. בראייה קדימה - הוסכם על המשך כינוס הפורום בתדירות רבעונית והרחבתו לשחקנים רלוונטיים נוספים בקהילת המודיעין. הפורום יהווה מקום לשיח על מחקרים מרכזיים, לחידוד שאלות מחקר, ליזימת מחקרים משותפים ולאירוח "מוקדי ידע" נוספים מקהילות מודיעין זרות העוסקים בתחום האקלים.

דוד סימן טוב, ד"ר שירה עפרון, סא"ל (מיל') תומר ברק.
================================================================================
[1] https://www.intelligence-research.org.il/post/intelligence-and-esg?fbclid=IwAR3HNfkK62b-3m3bD3xJMl7LbvEV0YraSsGgoBT_DYPFZiXVCQZfCAxGUdM