הפרק הראשון מתוך הספר "לדעת להשפיע": ספר חדש מאת אסף הלר

תאריך: 07/03/2024


הערכות מודיעין הן עניין חשוב ומסובך ליישום והדבר ניכר במציאות הישראלית בשנה האחרונה.  

ספרו של אל"מ (מיל') ד"ר אסף הלר, לשעבר קצין בכיר באמ"ן ובלמד"ן, שעתיד לצאת בתקופה הקרובה בהוצאת המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין, מציג מספר מתודולוגיות המשמשות את חוקרי המודיעין, ומנתח את נקודות העוצמה שלהן ואת נקודות התורפה שלהן ואת הזיקה שבין המודיעין למקבל ההחלטות האחראי על עיצוב המדיניות.  

הספר מיועד הן לתאורטיקנים והן לפרקטיקנים העוסקים בהערכות מודיעין, המבקשים להעמיק ברובד התיאורטי והמתודולוגי של הפרקטיקה שלהם.  דיון בתיאוריה ובמתודולוגיה של הערכת מודיעין  מאפשר לכל אחד לבחון באופן ביקורתי ומקיף את גישותיו המקצועיות, ולשפרן מתוך נקודת מבט רחבה.  
כתיבת הספר הושלמה טרם מתקפת הפתע של חמאס בשבעה באוקטובר 2023, שארעה חמישים שנים לאחר מתקפת הפתע של סוריה ומצרים באוקטובר 1973.  הספר אינו דן בתהליכי הערכת המודיעין לקראת אוקטובר 2023. אולם לא צריך נימוקים רבים כדי להכיר כבר עתה בצורך לחזור ולדון באופן שבו ראוי לגבש הערכות מודיעין.   

לעיונכם, פרק ראשון מתוך הספר שיצא בקרוב לאור.

לקריאה 


אולי יעניין אתכם לקרוא גם

כיצד נעלמה ההתרעה למלחמה מתפיסת הביטחון של ישראל? פרק מתוך ספר "המודיעין והשבעה באוקטובר"

המאמר שלפניכם בוחן את דעיכת היכולת של קהילת המודיעין הישראלית לספק התרעה על מלחמה, לאורך העשורים שקדמו למתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023. בניגוד להסברים ממוקדי אירוע, המחברים מציעים פרספקטיבה ארוכת טווח ומערכתית, החושפת תהליכים הדרגתיים של שינוי תפיסתי, מבני וטכנולוגי, שהחלישו את היכולת לייצר "התרעה כמשמעות", כלומר, לעצב הבנה אפקטיבית של סכנה אסטרטגית מתקרבת, באופן שמסוגל להניע לפעולה. בלב המאמר ניצבת הטענה כי התרעה, שהייתה במשך עשורים הרעיון המסדר של אמ"ן ושל תפיסת הביטחון הישראלית, חדלה מלתפקד ככזו. היא – יחד עם משימת בירור המציאות – הוחלפה ברעיון מסדר אחר, שהתקבע תחת המושג "עליונות מודיעינית" והשתלבות המודיעין ביוזמה מבצעית ובלחימה (מב"ם, מטרות ולוחמ"מ). המאמר מציע מסגרת תפיסתית והיסטורית להבנת התמורה הזו, וקורא להטמיע תרבות של ניהול סיכונים בתהליכי שינוי של קהילת המודיעין ושל תפיסת הביטחון העתידית.   
קרא עוד

Crosint - Crowdsourced Intelligence - שימוש בחוכמת ההמונים לצרכים מודיעיניים / ד"ר שי הרשקוביץ, אפריל 2018

השימוש בחוכמת ההמונים לצורכי אנליזה, מחקר וגיבוש מדיניות, כמו גם לשם פיתוח רעיונות (Ideation) מוכר מחוץ לקהילת המודיעין ומקובל זה למעלה משני עשורים. בשנתיים-שלוש האחרונות, נוכח דעיכה מסוימת ב"אופנתיות" של רעיון חוכמת ההמונים, לצד התבגרות התחום וההכרה במגבלותיו, החל מתפתח דור שני של חוכמת ההמונים, המאופיין בשילוב כלים טכנולוגיים מתקדמים, דוגמת בינה מלאכותית (AI), נתוני עתק (Big Data) וניתוח מסדר שני של מאפייני התנהגות ההמון (Big Knowledge). כל זאת לצד המשך פיתוח הידע הנחוץ להנעה ותמרוץ של המונים. מטרת מאמר זה לפתוח לקורא הישראלי צוהר לפוטנציאל הטמון בחוכמת ההמונים בהקשר של עשייה מודיעינית. המאמר יסקור את השימוש בחוכמת ההמונים לצורכי איסוף, עיבוד ומחקר מודיעין; ידון ביתרונות ובחסרונות של השימוש בחוכמת ההמונים בהקשרים אלה ויציג את כיווני ההתפתחות העתידיים של התחום בהקשרי העשייה המודיעינית.
קרא עוד

"הסערה המושלמת" שהביאה לכישלון המודיעין ב־7 באוקטובר - שורשיה, השלכותיה ודרכים לצמצום הסיכוי לשוב ולהיכשל

במאמר מנתח תא"ל (מיל') יוסי קופרוסר את כשלי קהילת המודיעין הישראלית ערב מתקפת חמאס באוקטובר 2023, תוך הצבתם בתוך דפוס רחב של תהליכים תפיסתיים, מוסדיים ותרבותיים. לטענתו, הכשל נבע לא מהיעדר מידע, אלא מיכולת לקויה להעריך נכונה את משמעותו בשל קונספציה שגויה שהשתרשה עמוק בדרגי המודיעין וההנהגה המדינית. קונספציה זו כללה תפיסת מציאות לא ריאליסטית בנוגע לאופי חמאס, כוונותיה ויחסי הכוחות ברצועה, שהובילה לדחיית אינדיקציות מטרידות ולכשלים בהפעלת שיקול דעת עצמאי. במאמר קורא קופרוסר לחשיבה מחודשת על תהליך גיבוש הערכת המצב המודיעינית, על הרכב צוותי המחקר, ועל תהליכי ההכשרה והבקרה, תוך הדגשת חשיבותה של התרבות הארגונית ככלי קריטי לעמידות מוסדית מול תפיסות שגויות.מאמר זה מצטרף לשורת מאמרים שפרסמנו לאחרונה ומהווה אף הוא חלק מתוך ספר ״המודיעין והשבעה באוקטובר״, שיפורסם במהלך השנה בשיתוף פעולה של המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין והוצאת מערכות. 
קרא עוד