50 שנה למחדל המודיעיני ביום כיפור: פלורליזם מחקרי בין-ארגוני – האם נכס או נטל לקהילת המודיעין ?
מאת: תא"ל (מיל) ד"ר מאיר פינקל
לקריאת המאמר המלא בפורמט PDF
ההצעה המרכזית של ועדת אגרנט לצמצום האפשרות של כשלון התרעה על מלחמה, הייתה יצירת פלורליזם מובנה בקהילת המודיעין הישראלית. הפלורליזם שפותח ומוסד אחרי המלחמה, גם אם לא בצורה ישירה תחת שם הקוד הזה, כלל שלושה רבדים ארגוניים שונים – בין־ארגוני/שירותי: חיזוק גוף המחקר המדיני של משרד החוץ, כך שיהווה משקל נגד להערכות המדיניות של אמ"ן והקמת גוף הערכה למודיעין שאוסף המוסד (ועדת אגרנט, 1974, עמ' 18־19); בין גופי מודיעין בצה"ל: חיזוק מחלקות המודיעין הפיקודיות, למד"ן ומד"ן כך שיהוו משקל נגד לחטיבת המחקר; ובתוך אמ"ן – יצירת בקרה על הערכות חטיבת המחקר באמצעות מחלקת הבקרה – האיפכא מסתברא. הסיבה העיקרית לשמה פותח פלורליזם ארגוני בתקופה זו הייתה צמצום האפשרות של הפתעה מהסוג של מלחמת יום הכיפורים – טעות בהתרעה מפני מלחמה, ובתוך כך, צמצום הדומיננטיות של המודיעין הצבאי בתחום רגיש זה.
שלוש רמות הפלורליזם ניסו לתת מענה לשתי בעיות אוניברסליות ונצחיות ששורשיהן באבולוציה האנושית – הצורך של הפרט בתפיסה – הגיון המסביר את המציאות, והנטייה האנושית לקונפורמיות – להגעה לקונצנזוס, לצמצום חיכוכים בין חברי קבוצה, ועד לחשיבה קבוצתית/חשיבת יחד. בסיס הרעיון של הפלורליזם הארגוני (בשונה מפלורליזם כתרבות המעודדת הבעת עמדה ביקורתית), היה שגופי מודיעין שונים, שהינם בעלי אוריינטציה ארגונית שונה, יבצעו חשיבה עצמאית ויגיעו, כל אחד בדרכו, להערכת מודיעין, אשר תפגוש את האחרות בעימות תפיסתי אצל מקבל ההחלטות. חשוב להדגיש כי מתקיימת סתירה פנימית מובנית בין רעיון הפלורליזם לבין תפקידו העקרוני של המודיעין לצמצם את אי־הוודאות עבור מקבלי ההחלטות, שכן הפלורליזם מגדיל באופן מסוים את אי־הוודאות, אך נראה שמקבלי ההחלטות מבינים את הצורך במתח מובנה זה. יש לציין, כי ועדת אגרנט לא הייתה הראשונה שהצביעה על הצורך בפלורליזם – קדמה לה הוועדה לבדיקת קהילת המודיעין – ועדת ידין-שרף ב־1963, אשר המליצה לשמר את הביזור בתחום המחקר בקהילה – בין אמ"ן למשרד החוץ, כדי לאפשר מידה של ריבוי דעות וגישות במחקר: "רצוי שראש הממשלה יקבל הערכות מדיניות לא מגורם אחד בלבד" (סימן טוב, 2013).
מטרת המאמר משולשת: ראשית, להציג התפתחות גנאלוגית של העיסוק בתחום כבסיס לדיון על הרלוונטיות שלו כיום. שנית לדון בביקורת על הפלורליזם, על גווניה השונים. שלישית, המאמר ידון בהשפעות אפשריות של שתי מגמות מתמשכות על רעיון הפלורליזם – עליית מרכזיות המודיעין למטרות (ובהקשר זה גם המב"ם), ותהליכים באמ"ן לשילוב הולך ומתהדק בין האיסוף והמחקר. בסיום, יוצעו שיפורים במנגנון הקהילתי בראיה לעתיד.
לקריאת המאמר המלא בפורמט PDF
ההצעה המרכזית של ועדת אגרנט לצמצום האפשרות של כשלון התרעה על מלחמה, הייתה יצירת פלורליזם מובנה בקהילת המודיעין הישראלית. הפלורליזם שפותח ומוסד אחרי המלחמה, גם אם לא בצורה ישירה תחת שם הקוד הזה, כלל שלושה רבדים ארגוניים שונים – בין־ארגוני/שירותי: חיזוק גוף המחקר המדיני של משרד החוץ, כך שיהווה משקל נגד להערכות המדיניות של אמ"ן והקמת גוף הערכה למודיעין שאוסף המוסד (ועדת אגרנט, 1974, עמ' 18־19); בין גופי מודיעין בצה"ל: חיזוק מחלקות המודיעין הפיקודיות, למד"ן ומד"ן כך שיהוו משקל נגד לחטיבת המחקר; ובתוך אמ"ן – יצירת בקרה על הערכות חטיבת המחקר באמצעות מחלקת הבקרה – האיפכא מסתברא. הסיבה העיקרית לשמה פותח פלורליזם ארגוני בתקופה זו הייתה צמצום האפשרות של הפתעה מהסוג של מלחמת יום הכיפורים – טעות בהתרעה מפני מלחמה, ובתוך כך, צמצום הדומיננטיות של המודיעין הצבאי בתחום רגיש זה.
שלוש רמות הפלורליזם ניסו לתת מענה לשתי בעיות אוניברסליות ונצחיות ששורשיהן באבולוציה האנושית – הצורך של הפרט בתפיסה – הגיון המסביר את המציאות, והנטייה האנושית לקונפורמיות – להגעה לקונצנזוס, לצמצום חיכוכים בין חברי קבוצה, ועד לחשיבה קבוצתית/חשיבת יחד. בסיס הרעיון של הפלורליזם הארגוני (בשונה מפלורליזם כתרבות המעודדת הבעת עמדה ביקורתית), היה שגופי מודיעין שונים, שהינם בעלי אוריינטציה ארגונית שונה, יבצעו חשיבה עצמאית ויגיעו, כל אחד בדרכו, להערכת מודיעין, אשר תפגוש את האחרות בעימות תפיסתי אצל מקבל ההחלטות. חשוב להדגיש כי מתקיימת סתירה פנימית מובנית בין רעיון הפלורליזם לבין תפקידו העקרוני של המודיעין לצמצם את אי־הוודאות עבור מקבלי ההחלטות, שכן הפלורליזם מגדיל באופן מסוים את אי־הוודאות, אך נראה שמקבלי ההחלטות מבינים את הצורך במתח מובנה זה. יש לציין, כי ועדת אגרנט לא הייתה הראשונה שהצביעה על הצורך בפלורליזם – קדמה לה הוועדה לבדיקת קהילת המודיעין – ועדת ידין-שרף ב־1963, אשר המליצה לשמר את הביזור בתחום המחקר בקהילה – בין אמ"ן למשרד החוץ, כדי לאפשר מידה של ריבוי דעות וגישות במחקר: "רצוי שראש הממשלה יקבל הערכות מדיניות לא מגורם אחד בלבד" (סימן טוב, 2013).
מטרת המאמר משולשת: ראשית, להציג התפתחות גנאלוגית של העיסוק בתחום כבסיס לדיון על הרלוונטיות שלו כיום. שנית לדון בביקורת על הפלורליזם, על גווניה השונים. שלישית, המאמר ידון בהשפעות אפשריות של שתי מגמות מתמשכות על רעיון הפלורליזם – עליית מרכזיות המודיעין למטרות (ובהקשר זה גם המב"ם), ותהליכים באמ"ן לשילוב הולך ומתהדק בין האיסוף והמחקר. בסיום, יוצעו שיפורים במנגנון הקהילתי בראיה לעתיד.
.png)
