מחקר העומק מבקש לנתח את היסודות האפיסטמולוגיים, האונטולוגיים והמתודולוגיים של המודיעין האסטרטגי. כמו כן, הוא ממליץ לראות במודיעין האסטרטגי מדע ואמנות כאחד, שתפקידיו הם גילוי ויצירה גם יחד. התרומה המרכזית של המאמר מתבטאת בהמחשת הפוטנציאל שטמון בשימוש במסגרות התפיסתיות ובהצגת הזיקה ביניהן לבין הפילוסופיה של המודיעין האסטרטגי, תוך הצגת שתי דוגמאות קונקרטיות מעולם המעשה של המודיעין והאסטרטגיה בישראל.

במאמר זה מציע הכותב להשתמש בשיטה הבייסיאנית על מנת לזהות מאמץ השפעה של יריבה על הציבור הרחב בצד הכחול. במסגרת המאמר, מוצגים מאפייני ההשפעה הזרה בעת הנוכחית, הגיונות השיטה הבייסיאנית, מודל לשימוש בה והדגמתה. זאת, תוך עמידה על חשיבותו של איש המודיעין ב"מכונה המשולבת".

המחקר המודיעיני בנושא המזרח התיכון מתמודד בשנים האחרונות עם סביבה מאתגרת באופן שהוא – לדעת רבים – חסר תקדים. סביבה זו היא תולדה של כמה קבוצות של תמורות ושינויים המתרחשים במקביל וקשורים זה בזה: התפתחויות במערכת הבינלאומית; השינויים במערכת האזורית; השינויים במאפייני המלחמה ובשדה הקרב ומהפכת המידע. הספר עוסק במחקר המודיעיני ובאופן התמודדותו עם סביבה מאתגרת זו. הוא מתבסס בראש ובראשונה, על הניסיון שצבר תת-אלוף במיל', איתי ברון, במשך שלושה עשורים של עיסוק במחקר המודיעיני ובעיקר בשלוש שנים וחצי סוערות שבמהלכן הוא כיהן כראש חטיבת המחקר באגף המודיעין בצה"ל. המהדורה הנוכחית, המעודכנת, של הספר כוללת גם תובנות חדשות ומעודכנות שברון פיתח בשנים האחרונות במסגרת הקורסים שלימד בנושא מודיעין באקדמיה ובתפקידו כסגן ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).

בספר זה, יוצאים דוד שטרנברג, דודי סימן-טוב ודורון מצא למסע בנבכי רעיון ה"בקרה המודיענית" כפי שנולד והתפתח בהקשר הישראלי, ומנסים להתחקות אחר גישות ליישומו והרהורים על עתידו. הם מעמידים, מגדירים ומסדרים את עולם התוכן הזה, שלכאורה רבות נכתב עליו, אך לא באופן מעמיק ושיטתי. הספר כולל שישה פרקים: מהי בקרה מודיעינית, חמישה עשורים של בקרה מודעינית - מה למדנו, הבקרה דרך ארבעה סיפורים, מבט מעבר לים, הבקרה כמוסד קהילתי והבקרה בעידן המידע.