עניינו של המאמר שלפניכם בשאלה מדוע עניין האלימות המינית, כדפוס פעולה שיטתי, לא עלה כלל בתודעת המודיעין הישראלי כתרחיש אפשרי לפני 7 באוקטובר 2023. הטענה של המאמר היא שהקושי להעלות את האפשרות שדפוס פעולה כזה יכול היה להתממש גם בזירה בעזה, מעיד על מערכת כשלי חשיבה, הבנה ודמיון שכוללת שלוש קבוצות עיקריות: הראשונה, משקפת היעדר ידע והרחקת ידע של איום האלימות המינית כנשק מלחמה בסכסוכים מזוינים; השנייה כוללת טעויות והנחות שגויות ביחס לחמאס כאויב, לסיווג המערכת הפלסטינית ולהבנת העימות איתה; והשלישית קשורה בהנחות יסוד עמוקות של הישראלים על עצמם, אשר משמשות בסיס לחשיבה הביטחונית הישראלית של העשורים האחרונים.                                                                   המאמר מציע ארבעה כיווני פעולה כדי לצמצם כשלים כאלה בעתיד: האחד, הצורך להכיר בכך שדפוסים שמופיעים בסכסוכים במקומות אחרים יכולים בהחלט להופיע גם בסכסוכים "שלנו", ושסיווגם ככאלה שאינם רלוונטיים יכול להתברר כשגוי לחלוטין; השני, הצורך להכיר בכך שחשיבתנו מושפעת לא רק מהעיוותים התפיסתיים המוכרים, אלא גם ממערכת של קודים תרבותיים וחברתיים שאינם מאפשרים לנהל דיון חופשי בנושאים המוגדרים כ"טאבו"; השלישי, הצורך להכיר ולהיות מודעים להשלכות של הדימוי על אודות עליונותה הכללית והצבאית של ישראל גם על היכולת לברר את המציאות ולהבין אותה; והרביעי, הצורך לפתח עומק ורוחב של חשיבה ומחקר שאינם מאפיינים כיום את המערכת הביטחונית הישראלית.כותבי מאמר זה הם תא"ל (מיל') איתי ברון, שהיה בין השנים 2011–2015 ו-2024 ראש חטיבת המחקר באמ"ן ושירה ברביבאי-שחם, לשעבר מפקדת במערכת הביטחון וחוקרת ביטחון לאומי. לבסוף נציין כי המאמר הינו חלק מתוך ספר ״המודיעין והשבעה באוקטובר״, שיפורסם במהלך השנה בשיתוף פעולה של המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין והוצאת מערכות.

המחקר מתמקד באירוע יוצא דופן בהיסטוריה של ישראל, פניית סאדאת לדרך השלום. התפקיד המרכזי של המודיעין בזמן מלחמה איננו מוטל בספק והוא מתמקד באיומים ובמטרות לתקיפה. יחד עם זאת, תפקידו של המודיעין ביוזמת סאדאת לא היה ברור, בין השאר משום שהדרג המדיני מידר אותו, מקרה שאיננו נדיר בעת יוזמות אסטרטגיות. במסגרת המחקר, נסקרו מספר סוגיות: הפתעה אסטרטגית; התפתחות עמדת מצרים ביחס לסכסוך עם ישראל בשנים 1970-1977; התפתחות התובנה הישראלית כלפי תהליך השינוי האסטרטגי במצרים והתפנית המדינית של סאדאת; הוצגו שלוש גישות שהיו בקהילת המודיעין הישראלית ביחס ליוזמת סאדאת; הוצגו המגבלות שהקשו על המודיעין להעריך נכונה את עצם השינוי ואת מאפייניו; ולבסוף, הוצג מודל לעיבוד מידע וזיהוי תהליכים אסטרטגיים-מדיניים שיאפשר להתמודד עם חלק מהקשיים הללו.

העבודה הנוכחית שנכתבה ע"י ד"ר עופר גוטרמן, הינה חלק ממחקר רחב יותר שהוכן עבור אמ"ן, במטרה לתמוך במידע וידע את מאמצי השתלבותו באקוסיסטם של אזור ב"ש והנגב במסגרת תהליך המעבר לנגב. העבודה נפתחת בניתוח של מושג האקוסיסטם, וגוזרת מספר המלצות עקרוניות להשתלבות מיטבית באקוסיסטם קיים. לאחר מכן, העבודה בוחנת את סוגיית השותפויות בין המגזר ביטחוני-מודיעיני לבין המגזר האזרחי ובהמשך לכך מנתחת שלושה מקרי בוחן של ארגוני מודיעין אשר הקימו או מקימים בימים אלו נוכחות פיסית בתוך אקוסיסטמים מדעיים-טכנולוגיים אזרחיים (NGA, FBI, GCHQ).

"נשים במודיעין האמריקאי" הוא המאמר השני מגיליון מספר 8 של כתב העת "מודיעין הלכה ומעשה", העוסק במגדר ומודיעין, וייצא לאור בשבועות הקרובים. במאמר – שמתבסס על סדרת שיחות שניהלה ענבל עם בכירות בקהילת המודיעין האמריקאי - מציגה ענבל קארו, עמיתת מחקר במכון, את האופן בו  נדרשת קהילת המודיעין האמריקאית לסוגיית המגדר ואת הדרכים בהן ניתן להתמודד עם חסמים העומדים בפני נשים המעוניינות להתקדם במערכת. בין התובנות במאמר ראוי לציין החלטה של הנהלת הארגונים שמתרגמת להגדרת נהלים והישגים מדידים, הצורך בשקיפות והכרה בכך שתהליכים ארגוניים מרכזיים נוטים לטובת הגברים. בגיליון ניתן יהיה לקרוא גם על נקודות מבט שונות בקהילת המודיעין הישראלית בסוגיית קידום נשים וללמוד מהמגזר הפרטי בישראל, בדגש לתחום ההייטק. הגיליון יוצא בשיתוף של המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין וענף מד"ה באמ"ן.