מאמר זה הינו המאמר הפותח את גיליון מספר 10 של כתב העת "מודיעין הלכה ומעשה" שיעסוק בהשפעה והתערבות זרה כאתגר אסטרטגי ומודיעיני. הגיליון כולל מאמרים המתארים את האיום מנקודת מבט של יריבים (כמו רוסיה, איראן וסין) ומנקודות מבט של אופן ההשפעה (באמצעות סוכני השפעה אנושיים, בתווך הכלכלי, האקדמי ועוד). כתב העת יכלול את תיאור האתגר בשגרה, בדגש על שיבוש תהליכים דמוקרטיים והעמקת שסעים חברתיים, במערכות בחירות ואף במלחמה, כמו זו שישראל חווה בימים אלה, תיאור וניתוח של אופן ההתמודדות של מדינות מערביות עם האתגר והמלצות לגבי המדיניות הישראלית הנידרשת מולו. לפיכך, הוא יכלול גם את הצגת המענה המדינתי הנדרש בישראל, הגיליון הוא פרויקט משותף של המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין, משרד המודיעין והמכון למחקרי ביטחון לאומי. המאמר הראשון היוצא לאור מהגיליון הוא של ד"ר עפר פרידמן, מרצה בכיר באוניברסיטת קינגס קולג' בלונדון. הוא עוסק בשאלות היסוד התיאורטיות ובהמשגת של האיום כאתגר אסטרטגי כפי שהיא רווחת במערב. 

דפוסי כשל המודיעין של מלחמת יום הכיפורים 1973 חזרו על עצמם כמעט במדויק באירועים הטרגיים של שמחת תורה 2023, והותירו תחושה של טראומה ותסכול עמוק. כאילו לא למדנו דבר. המאמר תולה את סיבת הכישלונות, שביניהם הפרידו 50 שנה, בשני גורמים מרכזיים שהם בעיית שורש של המחקר המודיעיני ושל קבלת ההחלטות בהערכת המצב האסטרטגית והמערכתית הנלווית לה במערכת המודיעינית והביטחונית, כמו גם בממשק בינם ובין הדרג המדיני: שיטת המחקר הפרשני שמשמשת בסיס לעשייה המחקרית במודיעין יוצרת מסגור מעוור עיניים, שאינו ניתן לאתגור על ידי המנגנון המלאכותי של מחלקת הבקרה. המאמר מצביע על הצורך בגיבוש שיטת מחקר מודיעיני אחרת ומציע עקרונות לבניית תפיסה, תורה ונהלים לשיטת מחקר מודיעיני פרשנית־מדעית שמחייבת ניתוח ספקטרום מלא של דרכי פעולה אפשריות של היריב כחלק מהשיטה, בכל מחקר ומחקר, ובחינה אמפירית של הצפי המחקרי ככלי תהליכי מתמיד לשיפור וכוונון הערכת המחקר השלטת. אי אפשר לבטל לחלוטין את אי־הוודאות של העתיד ולכן, כחלק מהשיח השוטף בין המודיעין למקבלי ההחלטות, יש לערוך מראש תיאום ציפיות ריאלי, שיהיה שקוף לכל העוסקים בגיבוש ובמימוש מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל, וייגע באחריות כל צד בתהליך המחזורי והמתמשך של גיבוש הערכת המודיעין וקבלת ההחלטות בהערכת המצב העוקבת. המאמר מציג את תחומי אי־הוודאות של הערכת המודיעין, ממפה ומתחם את אחריות המחקר המודיעיני לנוכח מגבלותיו בראיית הנולד, ומדגיש את האחריות של מקבלי ההחלטות בכל הרמות – מהרמה המדינית, דרך רמת בניין הכוח ומדיניות הפעלת הכוח ועד הרמה האופרטיבית – לתת מענה לחוסר הוודאות של העתיד, שמטבע הדברים נותר בהערכת המודיעין.  המאמר נכתב על ידי יוני הרץ, ראש אגף בדימוס בשב"כ שבאחד מתפקידיו כחבר מטה השירות הקים וניהל את מטה מחקר ועיצוב מדיניות בשירות הביטחון הכללי. מאמר זה מצטרף לשורת מאמרים שפרסמנו לאחרונה ומהווה אף הוא חלק מתוך ספר ״המודיעין והשבעה באוקטובר״, שיפורסם במהלך השנה בשיתוף פעולה של המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין והוצאת מערכות. 

מחקר זה מגדיר את מושג האקדמיזציה של מקצועות המודיעין. בנוסף, המחקר דן בגישות שונות לביצועו ובאספקטים השונים של המקצוע שבאים לידי ביטוי באקדמיה. מטרת המחקר היא להציג בפני מערכת המודיעין הישראלית ובפני האקדמיה בישראל חומר למחשבה בבואם לבחון את מדיניותם בעניין זה. התרומה המרכזית של המאמר מתבטאת בהצבעה על היתרונות של תהליך האקדמיזציה ובהמחשה כיצד אלה יכולים לסייע לשפר הן את האקדמיה הישראלית והן את הקהילה המודיעינית הישראלית.

המאמר שלפניכם מאת עופר גוטרמן וסטיבן וגנר בוחן בוחן כיצד השתנו במשך כשני עשורים סדרי העדיפויות בקורס אמ"מ, קורס יסוד להכשרת חוקרים באמ"ן. מחקרם מבוסס על ניתוח איכותני של ספרי סיכום פנימיים, קידוד הקצאת השעות בארבעה מחזורים נבחרים והתייחסויות של כמה ממפקדי הקורס לשעבר. הממצאים מצביעים על מעבר מדגש על שפה, ידע היסטורי־אזורי ויסודות עיוניים לדגש גובר על גישה ישירה למידע, עיבוד נתונים ושיטות עבודה הניתנות ליישום מיידי. המעבר התרחש על רקע שינויים טכנולוגיים וארגוניים, בעוד שהפער בין השינוי הארגוני לבין תרגומו לתורה ולהנחיות הכשרה הותיר לסגלי הקורס מרחב רב לפרשנות וליוזמה. מרחב זה אפשר הסתגלות מהירה, אך יצר חוסר יציבות בהוראת חלק מכשירויות היסוד. מקרה הבוחן מסייע להבין גורמי רקע לחלק מן החולשות המודיעיניות שנחשפו לאחר 7 באוקטובר. המאמר טוען כי קורס יסוד דחוס יכול לפתוח את תהליך ההתמקצעות אך לא להשלים אותו, ומציע למסד רצף מחייב של הכשרה מקצועית והשכלה עיונית רלוונטית לאורך השירות.