מאמר זה מציע בחינה מחדש של ביג דאטה ושל בינה מלאכותית בהקשרי המודיעין האסטרטגי. לאחר דיון והגדרות של הטכנולוגיות, ומקומן במערכי המודיעין השונים, הכותב מסביר מדוע לפי שעה, לא מוצו טכנולוגיות אלו בתחום המודיעין האסטרטגי. בהמשך, מוצעים מספר כיוונים אפשריים למיצוי נרחב יותר של כלים מסוג זה במחקר המודיעין האסטרטגי וכן המשמעויות העולות באימוץ מקיף יותר של טכנולוגיות אלו.

מחקר זה מגדיר את מושג האקדמיזציה של מקצועות המודיעין. בנוסף, המחקר דן בגישות שונות לביצועו ובאספקטים השונים של המקצוע שבאים לידי ביטוי באקדמיה. מטרת המחקר היא להציג בפני מערכת המודיעין הישראלית ובפני האקדמיה בישראל חומר למחשבה בבואם לבחון את מדיניותם בעניין זה. התרומה המרכזית של המאמר מתבטאת בהצבעה על היתרונות של תהליך האקדמיזציה ובהמחשה כיצד אלה יכולים לסייע לשפר הן את האקדמיה הישראלית והן את הקהילה המודיעינית הישראלית.

המחקר מתמקד באירוע יוצא דופן בהיסטוריה של ישראל, פניית סאדאת לדרך השלום. התפקיד המרכזי של המודיעין בזמן מלחמה איננו מוטל בספק והוא מתמקד באיומים ובמטרות לתקיפה. יחד עם זאת, תפקידו של המודיעין ביוזמת סאדאת לא היה ברור, בין השאר משום שהדרג המדיני מידר אותו, מקרה שאיננו נדיר בעת יוזמות אסטרטגיות. במסגרת המחקר, נסקרו מספר סוגיות: הפתעה אסטרטגית; התפתחות עמדת מצרים ביחס לסכסוך עם ישראל בשנים 1970-1977; התפתחות התובנה הישראלית כלפי תהליך השינוי האסטרטגי במצרים והתפנית המדינית של סאדאת; הוצגו שלוש גישות שהיו בקהילת המודיעין הישראלית ביחס ליוזמת סאדאת; הוצגו המגבלות שהקשו על המודיעין להעריך נכונה את עצם השינוי ואת מאפייניו; ולבסוף, הוצג מודל לעיבוד מידע וזיהוי תהליכים אסטרטגיים-מדיניים שיאפשר להתמודד עם חלק מהקשיים הללו.