האל שבמכונה: טכנולוגיות מפציעות ועתיד המודיעין

מאת: ד"ר שי הרשקוביץ
המחקר עוסק בשאלה האם וכיצד טכנולוגיות מפציעות ישנו את המקצוע המודיעיני? במרכז המחקר עומדות השפעתן של טכנולוגיות ספציפיות שחוו זינוק משמעותי בשנים האחרונות על סוגיות הליבה של המקצוע המודיעיני: המחקר, האיסוף, התוצר המודיעיני, הדיסציפלינות המודיעיניות השונות, המבנים הארגוניים ועוד. במסגרת המאמר נותחו לעומק הטכנולוגיות הבאות: נתוני עתק (Big Data), בינה מלאכותית ורובוטים, הדור הבא של חכמת ההמונים ובלוקצ'יין. לבסוף, מצביע המחקר על חמש מגמות עיקריות שקהילות מודיעין מערביות פועלות לקדם, מעבר לפיתוחים הטכנולוגיים שנסקרו במחקר: קידום אקלים ומנגנונים לשיתוף פעולה; התארגנות לקידום חדשנות טכנולוגית; אימוץ ויצירת תורות ניהול גמישות ויעילות; מצוינות בכוח אדם; ופתיחות.

למאמר המלא

אולי יעניין אתכם לקרוא גם

ההשתנות הדיגיטלית במודיעין - פוטנציאל חדש למרחבי שילוביות

גופים בקהילת המודיעין מבקשים בשנים האחרונות להפוך לארגונים דיגיטליים מוכווני מידע ובינה מלאכותית. מעבר להשתנות הפנים־ארגונית בתהליכים המבצעיים והמודיעיניים, באופן צריכת המידע, במבנים הארגוניים, בתפקידנים ובהכשרות וכולי, ההשתנות הדיגיטלית מייצרת הזדמנויות חדשות למרחבי שילוביות ופעולה משותפת בין ארגוני קהילת המודיעין, בעיקר בעולמות התשתיות הדיגיטליות, באופן שפורץ את הגבולות הארגוניים ומאפשר יצירת ערך חדש בתחום שהוא מנוע צמיחה מרכזי. 
במאמר זה, אל"מ י', סגן מפקד 8200 לדיגיטל, בוחן שלושה נושאים מרכזיים בהקשר זה: תובנות מרכזיות לגבי תהליך השתנות דיגיטלית בארגון מודיעין מבצעי, מתוך מסע הלמידה האישי שעבר כמי שהוביל בשנה האחרונה את תהליך ההשתנות הדיגיטלית באמ"ן; אתגרים וסיכונים מרכזיים שעימם מתמודדים ארגוני מודיעין בבואם לממש השתנות דיגיטלית, בואכה הפיכה לארגונים דיגיטליים מוכווני מידע וידע והפוטנציאל לשילוביות בין ארגוני קהילת המודיעין בהקשרי ההשתנות הדיגיטלית.
המאמר הוא חלק מגיליון מספר 7 של כתב העת של המכון, "מודיעין הלכה ומעשה" שעתיד להתפרסם בקרוב.
קרא עוד

התמודדות המודיעין הישראלי עם פניית סאדאת לדרך השלום בשנים 1970-1977: ממקרה בוחן להלכה למעשה / שגית סטיווי-קרביס, נובמבר 2018

המחקר מתמקד באירוע יוצא דופן בהיסטוריה של ישראל, פניית סאדאת לדרך השלום. התפקיד המרכזי של המודיעין בזמן מלחמה איננו מוטל בספק והוא מתמקד באיומים ובמטרות לתקיפה. יחד עם זאת, תפקידו של המודיעין ביוזמת סאדאת לא היה ברור, בין השאר משום שהדרג המדיני מידר אותו, מקרה שאיננו נדיר בעת יוזמות אסטרטגיות. במסגרת המחקר, נסקרו מספר סוגיות: הפתעה אסטרטגית; התפתחות עמדת מצרים ביחס לסכסוך עם ישראל בשנים 1970-1977; התפתחות התובנה הישראלית כלפי תהליך השינוי האסטרטגי במצרים והתפנית המדינית של סאדאת; הוצגו שלוש גישות שהיו בקהילת המודיעין הישראלית ביחס ליוזמת סאדאת; הוצגו המגבלות שהקשו על המודיעין להעריך נכונה את עצם השינוי ואת מאפייניו; ולבסוף, הוצג מודל לעיבוד מידע וזיהוי תהליכים אסטרטגיים-מדיניים שיאפשר להתמודד עם חלק מהקשיים הללו.
קרא עוד