באקדמיה, במערכות המודיעין ובעיתונות המקצועית, קיימת זה עשרות שנים כתיבה ענפה בנושאים הקשורים למודיעין. מטרת מאמר זה היא לסקור את התפתחות הכתיבה המודיעינית בנושאים שונים ולאורך זמן ככלי לזיהוי מרחבי השיח הנפוצים ומגמות עתידיות. המאמר בוחן מרחבי ידע נפוצים בכתיבה האקדמית על מודיעין בין השנים 2010-2017, ויסקור את הסוגיות המרכזיות העולות לדיון בהם. המאמר מתבסס על מאגר מידע של כ־ 450 מאמרים בנושאי מודיעין, היוצרים תשתית תיאורטית לחקר המודיעין כדיסציפלינה אקדמית, ביניהם סקר של כתב העתIntelligence and National Security  על המודיעין כדיסציפלינה אקדמית, סדנה שהתקיימה במכון Rand ומחקרים נוספים.

מאמר זה הינו המאמר הפותח את גיליון מספר 10 של כתב העת "מודיעין הלכה ומעשה" שיעסוק בהשפעה והתערבות זרה כאתגר אסטרטגי ומודיעיני. הגיליון כולל מאמרים המתארים את האיום מנקודת מבט של יריבים (כמו רוסיה, איראן וסין) ומנקודות מבט של אופן ההשפעה (באמצעות סוכני השפעה אנושיים, בתווך הכלכלי, האקדמי ועוד). כתב העת יכלול את תיאור האתגר בשגרה, בדגש על שיבוש תהליכים דמוקרטיים והעמקת שסעים חברתיים, במערכות בחירות ואף במלחמה, כמו זו שישראל חווה בימים אלה, תיאור וניתוח של אופן ההתמודדות של מדינות מערביות עם האתגר והמלצות לגבי המדיניות הישראלית הנידרשת מולו. לפיכך, הוא יכלול גם את הצגת המענה המדינתי הנדרש בישראל, הגיליון הוא פרויקט משותף של המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין, משרד המודיעין והמכון למחקרי ביטחון לאומי. המאמר הראשון היוצא לאור מהגיליון הוא של ד"ר עפר פרידמן, מרצה בכיר באוניברסיטת קינגס קולג' בלונדון. הוא עוסק בשאלות היסוד התיאורטיות ובהמשגת של האיום כאתגר אסטרטגי כפי שהיא רווחת במערב. 

מוזמנים ומוזמנות לקרוא מחקר חדש שנכתב על ידי איתי ברון ותהילה שוורץ אלטשולר המבקש לבחון את יכולתו של ה-Chat GPT לסייע לייצר הערכת מודיעין כבסיס לקבלת החלטות אסטרטגיות בתנאי אי וודאות קשים. במסגרת המחקר, ברון ושוורץ אלטשולר הריצו שלוש סימולציות שדימו את מלחמת יום הכיפורים, המתקפה היפנית על פרל הארבור, ואירוע דמיוני של שיגור טיל קרקע-קרקע על ישראל מסוריה. הגישה שהם מבקשים להציג במאמר באשר לפוטנציאל השימוש ב-GPT ובמוצרי בינה מלאכותית דומים היא זו של "מקום ליד השולחן". כלומר, אין הם טוענים שעל ה-GPT להחליף את ראש אמ"ן או את החוקרים של חטיבת המחקר אלא שייעשה בו שימוש להעשרת תהליך החשיבה שלהם. 

המאמר שלפניכם בוחן את דעיכת היכולת של קהילת המודיעין הישראלית לספק התרעה על מלחמה, לאורך העשורים שקדמו למתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023. בניגוד להסברים ממוקדי אירוע, המחברים מציעים פרספקטיבה ארוכת טווח ומערכתית, החושפת תהליכים הדרגתיים של שינוי תפיסתי, מבני וטכנולוגי, שהחלישו את היכולת לייצר "התרעה כמשמעות", כלומר, לעצב הבנה אפקטיבית של סכנה אסטרטגית מתקרבת, באופן שמסוגל להניע לפעולה. בלב המאמר ניצבת הטענה כי התרעה, שהייתה במשך עשורים הרעיון המסדר של אמ"ן ושל תפיסת הביטחון הישראלית, חדלה מלתפקד ככזו. היא – יחד עם משימת בירור המציאות – הוחלפה ברעיון מסדר אחר, שהתקבע תחת המושג "עליונות מודיעינית" והשתלבות המודיעין ביוזמה מבצעית ובלחימה (מב"ם, מטרות ולוחמ"מ). המאמר מציע מסגרת תפיסתית והיסטורית להבנת התמורה הזו, וקורא להטמיע תרבות של ניהול סיכונים בתהליכי שינוי של קהילת המודיעין ושל תפיסת הביטחון העתידית.