האל שבמכונה: טכנולוגיות מפציעות ועתיד המודיעין

מאת: ד"ר שי הרשקוביץ

המחקר עוסק בשאלה האם וכיצד טכנולוגיות מפציעות ישנו את המקצוע המודיעיני? במרכז המחקר עומדות השפעתן של טכנולוגיות ספציפיות שחוו זינוק משמעותי בשנים האחרונות על סוגיות הליבה של המקצוע המודיעיני: המחקר, האיסוף, התוצר המודיעיני, הדיסציפלינות המודיעיניות השונות, המבנים הארגוניים ועוד. במסגרת המאמר נותחו לעומק הטכנולוגיות הבאות: נתוני עתק (Big Data), בינה מלאכותית ורובוטים, הדור הבא של חכמת ההמונים ובלוקצ'יין. לבסוף, מצביע המחקר על חמש מגמות עיקריות שקהילות מודיעין מערביות פועלות לקדם, מעבר לפיתוחים הטכנולוגיים שנסקרו במחקר: קידום אקלים ומנגנונים לשיתוף פעולה; התארגנות לקידום חדשנות טכנולוגית; אימוץ ויצירת תורות ניהול גמישות ויעילות; מצוינות בכוח אדם; ופתיחות.

למאמר המלא

אולי יעניין אתכם לקרוא גם

זיהוי תהליכי השפעה ברמה המדינתית

מאת: ד"ר חיים אסא

במאמר זה מציע הכותב להשתמש בשיטה הבייסיאנית על מנת לזהות מאמץ השפעה של יריבה על הציבור הרחב בצד הכחול. במסגרת המאמר, מוצגים מאפייני ההשפעה הזרה בעת הנוכחית, הגיונות השיטה הבייסיאנית, מודל לשימוש בה והדגמתה. זאת, תוך עמידה על חשיבותו של איש המודיעין ב"מכונה המשולבת".

'ניצנים' - סיפור הקמת המל"ת / סער רווה, מרץ 2019

במוקד המחקר עומד סיפור הקמת המרכז למבצעי תודעה בצה"ל (המל"ת) לפני כ-15 שנים. המחבר, שהיה בין מקימיו, מתאר את שנותיו הראשונות של המרכז, הן בהיבט התפיסתי והן בהיבט המבצעי. המחקר מציף את המתחים שיש בהקמת גוף חדש עם ממשקי עבודה מגוונים כמו גם בתפיסות הפעלה שונות בהקשרי תודעה.

התמודדות עם סוגיות שאינן בראש סדר העדיפויות המודיעיני / שירה פתאל, אוקטובר 2018

המחקר מתמודד עם אופן המענה לסוגיות שבהן אין תשתית מודיעינית של ממש בתחומי האיסוף או המחקר, ובכל זאת העיסוק בהן נדרש. במסגרת המאמר נבחנות השאלות הבאות: כיצד נראית ההתארגנות בקהילות מודיעין זרות, האם ניתן להחיל על קהילת המודיעין הישראלית פתרונות קיימים או להתאימם אליה, וכיצד ניתן לפתח פתרונות בעלות נמוכה יחסית. המאמר מתמקד במספר כיוונים: שיתופי פעולה עם גופי מחקר חיצוניים, שימוש במקורות מידע גלויים, שימוש בחוכמת ההמונים ובחוכמת המומחים לצורכי מודיעין, שיתופי פעולה עם גורמי מודיעין זרים ואיסוף חשאי.

מקום ליד השולחן: האם ה-ChatGPT יכול "לשבור את הקונספציה"?

מוזמנים ומוזמנות לקרוא מחקר חדש שנכתב על ידי איתי ברון ותהילה שוורץ אלטשולר המבקש לבחון את יכולתו של ה-Chat GPT לסייע לייצר הערכת מודיעין כבסיס לקבלת החלטות אסטרטגיות בתנאי אי וודאות קשים. במסגרת המחקר, ברון ושוורץ אלטשולר הריצו שלוש סימולציות שדימו את מלחמת יום הכיפורים, המתקפה היפנית על פרל הארבור, ואירוע דמיוני של שיגור טיל קרקע-קרקע על ישראל מסוריה. הגישה שהם מבקשים להציג במאמר באשר לפוטנציאל השימוש ב-GPT ובמוצרי בינה מלאכותית דומים היא זו של "מקום ליד השולחן". כלומר, אין הם טוענים שעל ה-GPT להחליף את ראש אמ"ן או את החוקרים של חטיבת המחקר אלא שייעשה בו שימוש להעשרת תהליך החשיבה שלהם.