עמיתי המכון

"האמונה שהיתה לאיראנים שהם מרתיעים את ישראל, כאשר ההרתעה הזו כבר לא אפקטיבית, היא מה שעומד בסיס כל כשלון בהתרעה על מתקפת פתע ".

מה היו הסימנים הגלויים שעמדו בפני האיראנים טרם מתקפת הפתע של ישראל כנגדה ביוני 2025? מדוע הם לא הצליחו לזהות או להבין אותם? שבוע לאחר תחילת המלחמה בין ישראל לאיראן אירחנו בזום את פרופסור אורי בר יוסף, מבכירי החוקרים הישראליים בתחום המודיעין, למפגש זום לא מתוכנן שהפך לפרק פתיחת העונה החדשה, על הפתעות ומתקפות פתע.
למרות שאין לנו עדין פרספקטיבה מספקת ומידע מבוסס, אפשר להעריך מהם הגורמים שעמדו בבסיס ההפתעה, ואולי גם על הקשר בין הכשלון המודיעיני של 7 באוקטובר 2023 להצלחה של ה- 13 ביוני 2025.
העונה החמישית של מודקאסט מוקדשת לנושא ההפתעות, הטעויות וההטיות בעולם המודיעין. רובו של העיסוק בתחום זה, בוודאי בישראל, הינו בצד המופתע. לקחי יום הכיפורים והכשלון של השבעה באוקטובר מחייבים אותנו לחשיבה ביקורתית שמחפשת את ההפתעות מצד היריב. הפתעת הפתע של ישראל כנגד איראן מאפשרים מבט שונה ומפתיע על תפקידו של המודיעין בצד המפתיע, ומה ניתן להעריך שקרה לאיראנים, שלא זיהו את המהלך הישראלי.

מארחים: שירה ברביבאי שחם ואלון ששון

"הביקורת שלי אם יש כזו היא לא על אימוץ החדשנות והשינויים, אלא על כך שלא נתנו את תשומת הלב הנדרשת להשלכות המשניות. זה היה מתוך תפיסה שכשעושים חדשנות לא צריך לשים לב לזה – ניתן לדברים לקרות, נזרום, "מתישהו השקדים יסתדרו במרק".  הגישה הזו היא בעייתית כי יכול להיות שהם יסתדרו במרק רק אחרי שתהיה לך טעות מודיעינית נוראית".
תשתיות ומערכות המיחשוב של אמ"ן עברו בעשורים האחרונים מספר גלגולים, שבמהלכם אומצו טכנולוגיות, תפיסות ויישומים אזרחיים גם בתוך הרשתות המודיעיניות. שינויים אלו הובילו לשיפור דרמטי ביכולת של אמ"ן לייצר מודיעין רב ובעיקר איכותי יותר; יחד עם זאת, חלק מהשינויים ערער מבנים של היררכיה, אחריות ובקרה – השלכות שבאו לידי ביטוי בתהליכי העבודה ובתרבות הארגונית של אמ"ן.העונה השישית של מודקאסט מוקדשת לספר "המודיעין והשבעה באוקטובר" שיוצא לאור בהוצאה משותפת של "מערכות" ו"המרכז למורשת המודיעין". בפרק השישי אירחנו את סא"ל (מיל.) צחי דוידי, ששירת שנים רבות בתפקידי טכנולוגיה ומטה באמ"ן, לשיחה על המאמר שלו שנכלל בספר. צחי מנתח את הקשר בין החדשנות הטכנולוגית לבין השינויים הארגוניים באמ"ן, בדגש על חטיבת המחקר ואמ"ן ומציע לא להתייחס לשינויים במערכות המידע כשינויים טכנולוגיים בלבד, כדי לצמצם את הפער בין ההזדמנויות שהם יוצרים לבין פוטנציאל הפגיעה שלהם בתהליכים ובתוצרים המודיעיניים.מנחה: אלון ששון 

"בתקופות רגילות אמ"ן חי את הלחימה היומיומית, את השגרה, וקל להתפתות ולחשוב שהשגרה היא חזות הכל. קשה בכלל לדמיין מלחמה. אנשי המודיעין, במיוחד במודיעין השדה, יכולים להזכיר לאמ"ן שלמרות קשיי השגרה, האתגר האמיתי הוא המלחמה, ומולה חשוב להקצות את האנשים הרלוונטיים ולבנות יכולות ליום המלחמה, גם אם איננו יודעים מתי הוא יגיע."מערך מודיעין השדה שינה את המיקום ואת תפיסת ההפעלה שלו מספר פעמים לאורך השנים, בתווך שבין אמ"ן מצד אחד וצבא היבשה מהצד השני. למיקום הייחודי שלו בתפר ביניהם יש יתרונות וחסרונות – כולם באו לידי ביטוי לפני ובמהלך "חרבות ברזל". מחד – פערים בין ייעוד המערך לבין רמת המוכנות שלו, ומאידך – יכולת לזהות מהר את האתגרים ולהשתנות תוך כדי תנועה כדי להביא לידי ביטוי יכולות אנושיות ומקצועיות שמתקיימות רק במערך הזה.העונה השישית של מודקאסט מוקדשת לספר "המודיעין והשבעה באוקטובר" שיוצא לאור בהוצאה משותפת של "מערכות" ו"המרכז למורשת המודיעין". בפרק השלישי אירחנו את אל"מ (מיל.) גלעד איזין, שמוביל את כתיבת התורה של מערך מודיעין השדה, לשיחה על המאמר שלו שנכלל בספר. גלעד רואה חשיבות רבה בשיקוף הדיון הער שמתקיים בנושא הפערים שזוהו בתפקוד המערך, אמ"ן וצה"ל לפני ובמהלך המלחמה – כמו גם הייחודיות והתרומה הייחודית שלהם. הוא מייחס חשיבות רבה למרכיב המילואים בהבנה עמוקה של צרכי המערך והיכולת לממש אותם בתורה אפקטיבית וקורא לשינוי בתפיסת ההפעלה של אנשי המילואים כדי להפיק את המיטב מהם ומכלל יכולות מערך מודיעין השדה.

"על הכשל הגדול והנורא שקרה לא נכון להסתכל כמו על תחקיר רגיל. כשהתקלות הן רחבות, מקיפות ונוגעות בהרבה תחומים – יש בעיה יסודית. הבעיה שאני מזהה היא שהיו כאן תהליכים ששינו את התרבות בקהילת המודיעין בצורה כזו שפגעה ביכולת לגבש את הערכת המודיעין כפי שהיא נדרשה לקראת ה- 7/10; כפי שהיא נדרשת תמיד". 
איך יכול להיות שיכולות איסוף ועיבוד שהביאו להצלחות מודיעיניות ומבצעיות אדירות לפני ה- 7/10 ובמהלך המלחמה עצמה לא עזרו לנו לזהות ולהתריע על ההחלטה של חמאס לממש את התכנית שלו לפלוש בישראל? האם יתכן שדווקא ההצלחות האלו יצרו מעגל של בטחון יתר והטיה בפעילות של אמ"ן בפרט ושל צה"ל בכלל, שהם בעצמם עומדים בבסיס הכשל?העונה השישית של מודקאסט מוקדשת לספר "המודיעין והשבעה באוקטובר" שיוצא לאור בהוצאה משותפת של "מערכות" ו"המרכז למורשת המודיעין". בפרק השני אירחנו את ד"ר אסף הלר לשיחה על המאמר שלו שנכלל בספר ומנתח את סיבות העומק לכשלון המודיעיני הגדול. אסף מונה מספר מגמות ותהליכים שאיפיינו את אמ"ן בשנים האחרונות, ביניהם הזנחת העיסוק בתעלומות לטובת סודות, מיקוד בטכנולוגיה ושינויים תרבותיים עמוקים בשיח ובהתנהלות של קצינים בכירים וזוטרים. רק הבנה ותיקון שלהם יאפשר לנו להתמודד עם האיומים וההזדמנויות שנוצרים בימים אלו ממש, עם השתנות הסביבה והשחקנים בכלל הזירות. מנחה: אלון ששון

"אני רואה את איום הסייבר כמו מחלה או וירוס שמתפשט מאד מהר. בעולם האמיתי אנחנו כל הזמן נחשפים לאיומים, אבל הגוף שלנו נלחם כל הזמן והוא יודע להגן על עצמו. זה מקביל למה שאני מצפה מחברות וארגונים בעולם הסייבר."בעולם הבטחוני אנחנו רגילים לדבר על מספר מרחבי פעולה – יבשה, אוויר, ים וחלל, שעליהם נוסף מרחב הסייבר. בניגוד לקודמים, מרחב הסייבר משרת ונשלט קודם כל על ידי גופים אזרחיים וחברות שמתנהגות לעיתים כמו מדינות, וארגוני הבטחון והמודיעין צריכים להבין היטב את כללי המשחק בו כדי לא לפספס הפתעות שצומחות בו. מרחב הזיהוי וההתרעה הם בעלי אופי שונה לחלוטין ממה שהכרנו.בפרק השישי של העונה החמישית, שמוקדשת להפתעות, הטיות וטעויות במודיעין, שוחחנו עם גיא בר-חן, מי שהוביל חטיבה שעוסקת בסיכול איומי סייבר במשרד ראש הממשלה על המשמעות של הפתעות בעולם הסייבר. גיא נתן דוגמאות להפתעות גדולות במרחב הסייבר שאנחנו יכולים ללמוד מהן על הפערים ועל הכיוונים שנדרש לפתח. ממש כמו תפיסה רב-שלבית בעולם הרפואה שמאפשרת לנו להיחשף לאיומים, לזהות אותם ולטפל בהם כשאלו מתגלים – כך ניתן לבנות תפיסה דומה עבור איומים במרחב הדיגיטלי. מנחים: שירה ברביבאי שחם ואלון ששון

"כאשר מדובר בתופעות מפוזרות, גופי המודיעין צריכים לצאת מתוך הקופסה שבה הם נמצאים ולעבוד ביחד עם גופים אזרחיים שמנתחים אירועים חברתיים. הגופים האלו אינם מוטים, בעוד שארגוני המודיעין נגועים לגמרי בהטיות".ארגוני מודיעין מורגלים בעבודה מול שחקנים גדולים, מרכזיים, מוכרים, ויש להם מנגנוני איסוף וניתוח שנועדו לחשוף את הכוונות הנסתרות שלהם להשיג יתרון כמו מתקפת פתע.אבל מה לגבי הפתעות מפוזרות, כאלו שמתפתחות בהדרגה ואינן תוצאה של מאמץ מתואם מצד יריבים או אויבים מוכרים? הפתעות אלו נוצרות כתוצאה מתהליכים חברתיים, אזרחיים ועוד, ולכן קשה לזהות אותן מראש בכלי המודיעין המסורתיים.בפרק החמישי של העונה החמישית, שמוקדשת להפתעות, הטיות וטעויות במודיעין, שוחחנו עם ד"ר אבנר ברנע על ההמשגה שיצר שמבחינה בין שני סוגי ההפתעות, על הביטויים של הפתעות מפוזרות בעולם הבטחוני ובעולם העסקי ועל כיווני פעולה שנכון לאמץ כדי לזהות ולהתמודד עם הפתעות כאלו.מנחים: שירה ברביבאי שחם ואלון ששון

"הטיפוס הנפוץ של ההפתעה הוא כאשר אנחנו מבינים את המציאות, ואז מתרחש שינוי – אצל האויב, בסביבה או אצלנו –ואת הסיבוב הזה אנחנו לא לוקחים. במובן הזה ההפתעות של יום הכיפורים ושל השבעה באוקטובר הן די דומות".הפתעה היא תופעה בסיסית, שמתקיימת בהרבה תחומי חיים, ולא רק בעולם המודיעין. המבנה של הפתעות צבאיות אינו שונה ממה שקורה במשברים כלכליים או לחברות עסקיות; IBM, בלוקבאסטר, נאסא, המשבר הכלכלי ב- 2008, הקורונה או משבר בזוגיות – לכולם מבנה דומה. במבט מבחוץ נראה שהכל בסדר ופתאום אנחנו מגלים שהיה שם משהו שפספסנו.בפרק הרביעי של העונה החמישית, שמוקדשת להפתעות, הטיות וטעויות במודיעין, אנחנו מארחים את איתי ברון, לשעבר רח"ט מחקר באמ"ן. ביחד עם איתי יצאנו לפרק את המרכיבים הבסיסיים ביותר של הפתעה אסטרטגית, את הקשר בין תפניות לבין הפתעות, ואת האופי האוניברסלי של הפתעות. בהקשר המודיעיני, איתי הסביר מדוע שינויים ארגוניים שמגבירים ספק וביקורתיות הם הכרחיים, אך אין להם סיכוי מול תרבות שבה לא יתכן שיש פער בין מה שאנחנו מבינים לבין המציאות. 

"אני בעד שלכל איש מודיעין יהיה מישהו שאיתו הוא יכול להתייעץ ומביא עימו זווית אחרת – מישהו מדיסציפלינה אחרת, מזירה שונה, אפילו מארגון עמית – יש יותר סיכוי שהוא לא מקובע באותן הטיות חשיבה שלי, מאשר עמית שיושב בשולחן לידי והרקע שלו דומה לשלי".
 יצא לכם פעם להיות בהופעה, ובמקום להתרכז במי שמופיע על הבמה הסתכלתם כל הזמן על הקהל סביבכם? זו אחת הדרכים שבהן באה לידי ביטוי הטיית האישוש: אנחנו מחפשים ומעדיפים אינדיקציות שמחזקות את האמונות וההשערות שלנו, למשל שאנשים רבים כמונו סבורים שההופעה הזו שווה את הזמן והכסף שהשקענו בה. אבל מה קורה כשהטיות חשיבה "מתגנבות" לאופן שבו אנחנו בונים את הערכת המודיעין שלנו? אנחנו עלולים לטעות בהערכת המידע עצמו או בהערכת הסבירות לאירועים שונים. בפרק השלישי של העונה החמישית, שמוקדשת להפתעות, הטיות וטעויות במודיעין, התחלנו בשאלה מדוע כל בני האדם חשופים באופן קבוע להטיות חשיבה. הסברנו מדוע אנשי מודיעין, שעוסקים במידע, בבירור מציאות ובקבלת החלטות, חשופים במיוחד להטיות חשיבה ומה ההשלכות שלהן. לבסוף הצענו גם כמה דרכים להתמודד עם אותן הטיות. מנחים: שירה ברביבאי שחם ואלון ששון

"הפתעה לא חלה רק על היריב, אלא גם עלינו. גם אני התקשיתי להאמין שממשלת ישראל תאשר את חיסול נצראללה".הפתעה היא עניין של נקודות מבט. לארגונים ביטחוניים יש סדרי עדיפויות והם מסתכלים על הסביבה דרך עיניים של איומים והזדמנויות. ארגון שלא מכיר את זוויות העיוורון שלו יופתע כאשר הוא לא מוכן לכך, מפני שהוא כלל לא מבין שהוא מסתכל בצורה לא נכונה. דווקא בחינה של אירועי טרור ממקומות רחוקים בעולם – דאע"ש, בוקו חראם או טבח בבורקינה פאסו נראים לנו לא רלוונטיים לאיזורנו, אבל זו רק דוגמה אחת לעיוורון.בפרק השני של העונה החמישית, שמוקדשת להפתעות, הטיות וטעויות במודיעין, אנחנו מארחים את אל"מ (מיל.) מירי איזין, לשעבר יועצת ראש הממשלה לתקשורת הזרה ומנכ"לית המכון המכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן. מירי שיתפה בזווית האישית שבה היא מנתחת הפתעות, כמו גם בהפתעות שחוותה בעצמה, דוגמת המחשבה המיידית שלה שהאזעקות ב- 7 באוקטובר קשורות לזירה הצפונית, אותה היא מכירה היטב.  מנחים: שירה ברביבאי שחם ואלון ששון

"פיגועי ה- 11 בספטמבר הביאו לקדמת הבמה את המושג "כשל הדמיון", מלחמת המפרץ הראשונה הובילה לביטוי The Unknown Unknown; מלחמת יום הכיפורים יצרה את הקונוטציה השלילית של המושג "קונספציה"; כל הפתעה גורמת לנו להבין טוב יותר את ההפתעות הבאות, אבל לא בהכרח למנוע אותן".אנשי מודיעין אוהבים הפתעות, או שבעיניהם האינסטינקט הראשוני הוא לראות הפתעה בתור פספוס?העונה החמישית של מודקאסט מוקדשת לנושא ההפתעות, הטעויות וההטיות בעולם המודיעין. רובו של העיסוק בתחום זה, בוודאי בישראל, הינו בצד המופתע – זה שטועה בהבנה של מידע, בהערכה שלו או בתרגום שגוי שלו לפעולה. אבל הפתעות בעולם המודיעיני קיימות בשני הצדדים.המוטיבציה מאחורי העונה הנוכחית היא הכשלון של המודיעין הישראלי בשבעה באוקטובר, שמחייב אותנו לחשיבה ביקורתית - כזושמחפשת באופן אקטיבי את ההפתעות מצד היריב; יחד עם זאת, נרחיב את העיסוק גם להפתעות והטיות אחרות בישראל ובעולם.בפרק הראשון נעשה סדר במושגים הבסיסיים של מרכיב ההפתעה וגם נסתכל על אותה הפתעה כמרכיב קריטי בשיפור, למידה והשתנות. מנחים: שירה ברביבאי שחם ואלון ששון