מודקאסט – עונה 6 פרק 3 – מערך מודיעין השדה במלחמת חרבות ברזל

תאריך: 26/10/2025
"בתקופות רגילות אמ"ן חי את הלחימה היומיומית, את השגרה, וקל להתפתות ולחשוב שהשגרה היא חזות הכל. קשה בכלל לדמיין מלחמה. אנשי המודיעין, במיוחד במודיעין השדה, יכולים להזכיר לאמ"ן שלמרות קשיי השגרה, האתגר האמיתי הוא המלחמה, ומולה חשוב להקצות את האנשים הרלוונטיים ולבנות יכולות ליום המלחמה, גם אם איננו יודעים מתי הוא יגיע."

מערך מודיעין השדה שינה את המיקום ואת תפיסת ההפעלה שלו מספר פעמים לאורך השנים, בתווך שבין אמ"ן מצד אחד וצבא היבשה מהצד השני. למיקום הייחודי שלו בתפר ביניהם יש יתרונות וחסרונות – כולם באו לידי ביטוי לפני ובמהלך "חרבות ברזל". מחד – פערים בין ייעוד המערך לבין רמת המוכנות שלו, ומאידך – יכולת לזהות מהר את האתגרים ולהשתנות תוך כדי תנועה כדי להביא לידי ביטוי יכולות אנושיות ומקצועיות שמתקיימות רק במערך הזה.

העונה השישית של מודקאסט מוקדשת לספר "המודיעין והשבעה באוקטובר" שיוצא לאור בהוצאה משותפת של "מערכות" ו"המרכז למורשת המודיעין". בפרק השלישי אירחנו את אל"מ (מיל.) גלעד איזין, שמוביל את כתיבת התורה של מערך מודיעין השדה, לשיחה על המאמר שלו שנכלל בספר. גלעד רואה חשיבות רבה בשיקוף הדיון הער שמתקיים בנושא הפערים שזוהו בתפקוד המערך, אמ"ן וצה"ל לפני ובמהלך המלחמה – כמו גם הייחודיות והתרומה הייחודית שלהם. הוא מייחס חשיבות רבה למרכיב המילואים בהבנה עמוקה של צרכי המערך והיכולת לממש אותם בתורה אפקטיבית וקורא לשינוי בתפיסת ההפעלה של אנשי המילואים כדי להפיק את המיטב מהם ומכלל יכולות מערך מודיעין השדה.

מנחה: אלון ששון



אולי יעניין אתכם לקרוא גם

מודקאסט עונה 7 פרק 6 – הפסקת אש או היום של הפצצה? עם אל"מ במיל. יואב רוזנברג.

האם ייתכן שבתום שתי מערכות צבאיות מול ישראל, איראן מתקרבת לנשק גרעיני יותר מאשר לפניהן? 
בשיחה עם אל"מ (במיל.) יואב רוזנברג, לשעבר סגן רח״ט מחקר באמ״ן, יואב חוזר להיסטוריה של הפתווא- פסק הדין ההלכתי- שהוציא ח'מינאי ושבו אסר על ההתקדמות לעבר פצצת גרעין. הפתווא שנדונה רבות בארגוני מודיעין ברחבי העולם והיוותה סוגייה כבדה בהערכת האיום מאיראן לאורך השנים, כולל בהגעה להסכם הגרעין של 2015,  לא בוטלה עד "עם כלביא" ואולי עד מותו של ח'מינאי (עפ"י פרסומים גלויים). איך מוסבר הפרדוקס, ומה חילופי הגברי במשטר שנותר על כנו לאחר "שאגת הארי" יעשו לפתווא בתום שתי מלחמות, יואב מנתח את התרחישים האפשריים. מכאן עולה שאלה קריטית: האם שתי מלחמות והיציאה מהסכם הגרעין ייתכן והאיצו את המוטיבציה האיראנית לפרוץ לפצצה גרעינית ושינו את אסטרטגיית המשטר, או הישארות כמדינת סף גרעינית? 
הפרק עוסק במתח בין גישות שונות בישראל ובארה״ב, הגישה שביקשה למקד מאמץ בסיכול הגרעין בלבד, ובין הגישה המקסימליסטית המבקשת להפיל את המשטר ואת כלל האיומים שהוא מציב לישראל: גרעין, טק"ק והפעלת מליציות הטרור. יואב רוזנברג מנתח את חיבור ההישגים הצבאיים בשתי המלחמות למעשה מדיני אפשרי שפוגש את יעדי המלחמה האסטרטגיים. המקום בו הוא דווקא מזהה הזדמנות היסטורית לחבר מעשה צבאי למעשה מדיני הוא בזירה הלבנונית ובפירוק הנשק של חיזבאללה.
קרא עוד

מודקאסט עונה 7 פרק 1 -כמה מודיעין צריך כדי לפתוח מלחמה והאם מודיעין יכול גם להפיל משטר? עם יוסי קופרוסר

כמה מודיעין צריך כדי לפתוח מלחמה והאם מודיעין יכול גם להפיל משטר?בשיחה עם תא"ל יוסי קופרווסר ראש המכון, אנחנו צוללים אל מאחורי הקלעים של מודיעין הנדרש להכנת מכת פתיחה כמו זו שנראתה במלחמת איראן–ישראל השנייה: מודיעין המכוון ליעדי איש ולתשתיות, ומבינים כיצד נבנית תמונת מודיעין למתקפה רחבת היקף.עוד דיברנו על שאלה אסטרטגית מסקרנת במיוחד: האם מודיעין יכול לבנות תמונה והכנה להפלת משטר? מהם התקדימים והניסיון בעולם, כיצד מעריכים את עמידותו של משטר והאם יש מודיעין אפקטיבי לסוגייה? עוד נגענו במושג מודיעין להערכת כשירות היריב, סוגיה שהפכה קריטית במלחמה הזו לאור הזמן הקצר שעבר בין שתי מלחמות איראן וישראל, וכן על מנת להתבונן קדימה על האופן בו קהילות המודיעין הישראלית והאמריקאית נערכות להמשך המערכה מול איראן ומשטר הרפובליקה האיסלאמית. השילוב בין מודיעין טקטי למודיעין אסטרטגי ומערכתי מאפיין את המלחמה הזו, הצטרפו אלינו!
קרא עוד