מגפת הקורונה היא אירוע שנמצא בעיצומו וקהילות המודיעין בארץ ובעולם נדרשות לתת לו מענה. מכיוון שמדובר באירוע תקדימי איתו המודיעין נאלץ להתמודד בתחום האזרחי, לצד התועלות הברורות, נכון להיום קיימים פערים בהשלמת משימת ההתרעה למגפות. פערים אלו נובעים ממספר סיבות: ובכלל זה קושי במתן מענה לארבעת המ"מים  של עבודת ההתרעה כאשר מדובר באויב לא אנושי (בדגש על ה"מתי")  והיעדרו של עיסוק מספק של המערכת המודיעינית בסוגיות אזרחיות בעת שגרה . 

מאמרם של Daniel S. Gressang  ו-James J. Wirtz  מתמקד בסוגיית ההתרעה "המפוזרת", שניתנה לפני ובמהלך המגפה מצד קהילות מחקריות שונות, ביניהן גם קהילת המודיעין האמריקאית.  התרעה מסוג זה, לטענת כותבי המאמר, עלולה לבלבל את מקבלי ההחלטות. היא אמנם נותנת חיזוי להתפרצות מגפה לפרטי פרטים ובהמשך גם עוקבת אחר הפרטים של המגפה, אך היא לא נותנת הערכה להשפעות מסדר שני ושלישי לאיום מסוג זה. בראייתם, דפוס זה הוביל לעיכוב בתגובות ברמה הלאומית והגלובלית למגפת הקורונה מצד מקבלי ההחלטות.  החוקרים לא מסתפקים רק בהצגת ובתיאור הבעיה אלא גם מציעים מתודולוגיה לפתרונה – "סדנת הבואשים" (Skunkworks) – גוף מודיעין שמשוחרר מן הכבלים הבירוקרטים ומוקדש להתרעה מפני ההשפעות העקיפות של איומים עתידיים וגם מפני הזדמנויות טכנולוגיות שיכולות להביא ליתרון למדינה. 

למאמר המלא