סיכום פאנל בנושא עתיד המודיעין של מרכז היידן למודיעין, מדיניות ובטחון בינלאומי

תאריך: 20/06/2021

הפאנל המקוון בנושא עתיד המודיעין של מרכז מייקל ו. היידן למודיעין, מדיניות ובטחון בינלאומי התקיים ב- 19 במאי 2021. בכנס השתתפו בכירים מאד לשעבר בקהילת המודיעין האמריקאית, בהם הגנרל היידן עצמו, לשעבר ראש ה- NSA וה- CIA. את הפאנל הינחה מייקל מורל, לשעבר ראש ה- CIA בפועל, והוא עסק בסוגיות המשמעותיות שעומדות היום לפתחם של ארגוני המודיעין בעולם בכלל ובארה"ב בפרט.

כמה נקודות מעניינות שהועלו על ידי משתתפי הפאנל:

  • קיימת הסכמה רחבה על כך שתפקיד המודיעין לא השתנה בשנים האחרונות, אך שיטות הפעולה שלו השתנו בצורה עמוקה. סין היא האתגר המשמעותי ביותר של קהילת המודיעין האמריקאית, שמחייב התארגנות חדשה ומתקדמת יותר מאשר בעבר ופיתוח יכולת לזהות היבטים נוספים בממשק מול סין, שאינם רק איומים.
  • בנושא סוגית אחריותה של קהילת המודיעין להתמודדות עם אתגרים חדשים של בטחון לאומי (מגפות, שינויי אקלים) גישת הרוב היתה שלקהילה יש יכולת להשתלב באקו-סיסטם שעוסק בסוגיות אלו ולתרום מיתרונה היחסי, מבלי לנסות להחליף ארגונים אחרים שזו אחריותם.
  • גם הציבור האמריקאי, לתפיסתם של חברי הפאנל, הוא צרכן ישיר של תוצרי מודיעין, ולא רק דרג מקבלי ההחלטות.
  • במהלך הפאנל עלו מספר המלצות של המשתתפים לגבי שינויים ארגוניים ותקציביים שנכון לבצע בקהילת המודיעין על מנת להגביר שילוביות ולשפר את תוצריה, שחלקם סברו שאינם בהלימה לאתגרי התקופה. עם זאת, מדובר בשינויים שלדעתם יהיה קשה מאד ליישמם.

להלן סיכום של הנקודות המרכזיות שעלו במהלך הפאנל.

מהו "עתיד המודיעין"?
בעשורים האחרונים קהילת המודיעין הייתה ממוקדת מאד בנושא סיכול טרור, אך השנים האחרונות מאתגרות את עולם המודיעין בצורה חסרת תקדים:
  • צי"חים חדשים רבים ושונים מאד, בהם רוסיה וסין, סייבר, שינויי אקלים, מגפות ועוד
  • מתקיים דיון עמוק בסוגית האיזון בין מודיעין ממקורות גלויים לעומת מודיעין ממקורות חשאיים.
  • שינויים טכנולוגיים משנים את פניה של העשייה המודיעינית – הן בתחום האיסוף והן בתחום המחקר.
  • מתרחב העיסוק של הקהילה בפעילות מבצעית, כולל בדרכים חדשות.
  • מאפייני הקשר עם צרכני המודיעין משתנים כתוצאה מהשינויים בעולם המידע ובטכנולוגיה.
  • לשינויים הללו יש השלכות על כח האדם העוסק במודיעין.

ההקלטה המלאה של הפאנל זמינה בקישור הבא

מרכז היידן ומשתתפי הפאנל
את הפאנל פתח מארק רוזל, הדיקן של בית הספר למדיניות וממשל Schar באוניברסיטת ג'ורג' מייסון, שבה פועל מכון היידן. המרכז פועל מזה ארבע שנים ומטרתו היא To take the mystery out of intelligence...

המשתתפים בפאנל
ג'נרל מייקל ו. היידן, ראש ה- CIA בשנים 2006-2009, סגן ראש ה- DNI הראשון ולפני כן ראש ה- NSA בשנים 1999-2005
מייקל מורל, סגן ראש ה- CIA ופעמיים ראש ה- CIA בפועל, מגיש הפודקאסט הפופולרי Intelligence Matters
ג'ון ברנן, ראש ה- CIA בשנים 2013-2017 והיועץ לביטחון לאומי בשנים 2009-2013רוברט קורדילו, ראש ה- NGA בשנים 2014-2019 לאחר קריירה ארוכה ב- DIA
סוזן גורדון, סגנית ראש ה- DNI בשנים 2017-2019 וסגנית ראש ה- NGA בשנים 2015-2017 לאחר שנים רבות ב- CIA, שם הקימה את מרכז החדשנות In-Q-Tel

השאלה הראשונה שהפנה מורל לפאנל היתה האם ייעוד קהילת המודיעין השתנה, או שהוא עדין איסוף מידע, עיבוד שלו, בניית תמונה חסרת הטיות של העולם עבור מקבלי החלטות, לרבות איומים והזדמנויות, וביצוע פעילות בהתאם להחלטות אלו.
גורדון הגדירה את ייעוד קהילת המודיעין כ"לדעת את האמת, לראות מעבר לאופק ולאפשר למנהיגים לפעול לפני שהמציאות מכתיבה זאת", ופירטה את מרכיבי ההגדרה הזו. הגדרה זו תואמת את התפיסה האמריקאית המקובלת, לפיה ליבת המודיעין היא יצירת הידע אודות הצד השני עבור מקבלי ההחלטות. גורדון לא התייחסה למרכיבים נוספים של תפקיד המודיעין, דוגמת התרומה המבצעית, המערכה בסייבר, מאמץ התודעה ועוד.
למרות דגשים מסוימים של כל אחד מהדוברים, היתה הסכמה רחבה של משתתפי הפאנל כי ייעוד קהילת המודיעין לא השתנה, אך ישנם שינויים רבים ומעמיקים באופן שבו היא נדרשת ליישם ואכן מיישמת ייעוד זה.

איך צריכה הקהילה לשנות את האופן בו היא ממלאת את הייעוד שלה?
גורדון ציינה מספר שינויים שנדרשים להבנתה:
  • הדבר המרכזי שהמודיעין צריך לשמור בו על העליונות הוא היכולת לעשות שימוש במידע. הפער המרכזי לא יהיה איסוף המידע אלא היכולת למצות אותו.
  • היא אינה חוששת מהיכולת לגייס טאלנטים לארגונים, אך יש לשנות חלק ממנגנוני ההעסקה שלהם, דוגמת היכולת לתת להם לצאת ולהכנס בחזרה לארגון ולא לדבר רק על העסקה רציפה לאורך שנים.
  • כל אנשי המודיעין צריכים להכיר היטב את תחום ניתוח הנתונים.
  • ההגדרה של בטחון לאומי צריכה לכלול לא רק את תחומי ההגנה הקלאסיים אלא תחומים אזרחיים נוספים, לרבות כלכלה, תחבורה ועוד.

קורדילו הציג עמדה פסימית:
  • לדעתו הקהילה אינה מוכנה בצורה טובה לאתגרים החדשים. הבירוקרטיה הקיימת בארגונים אינה מאפשרת את רמת הגמישות והחדשנות הנדרשת כיום לקהילת המודיעין האמריקאית.
  • מה שנדרש הוא "לדמיין מחדש" את האופן שבו הקהילה בנויה ופועלת, גמישות רבה יותר בתהליכי האיסוף, גיוס העובדים, ניהול הסיכונים ועוד.

השינויים שצוינו על ידי ברנן היו:
  • שליטה במידע היתה חשובה לפני 10-15 שנים. כיום יש מידע גלוי רב ובעל ערך שקהילת המודיעין אינה מייחסת לו את הערך הראוי.
  • הוא סבור שיש לשנות את המבנה ההיסטורי של ארגוני המודיעין כדי להתאים את המערכת לאתגרי העתיד, בדגש על אינטגרציה רבה הרבה יותר ביניהם. זה לא יקרה בקלות, אך יש כבר תקדימים לכך, לרבות שיתופי פעולה עמוקים בהרבה בין קהילת המודיעין לבין הסביבה האזרחית, כמו בתחום הסייבר. 

כיצד צריכה קהילת המודיעין לשקלל את מגוון הצי"חים החדשים שהתווספו בשנים האחרונות, וכיצד היא צריכה להקצות את המשאבים בהתאם לכך? באופן ספציפי, האם סין צריכה להיות עבור הקהילה מה שהיתה רוסיה בעבר?
ברנן התייחס לתפקידה הבינלאומי הייחודי של ארה"ב שלא מאפשר לה לא לעסוק בנושאים גלובליים. האתגר האמיתי הוא איך להקצות משאבים בצורה דינמית בין המשימות מבלי לפגוע בכיסוי הבסיסי שנדרש מול כל אחד מהאיומים, בדגש על מתן מענה לשאלות קצרות טווח שנדרשות עבור הנשיא. השיח הזה על סדרי העדיפויות צריך להתקיים בין הדרג המקצועי לבין הדרג המדיני.
לצד הצורך להתייחס לסין כיריב, יש ספקטרום רחב של ממשקים אפשריים מול סין, כולל תחומים בהם אפשר לשתף פעולה עימה. לקהילת המודיעין יש יכולת להבין את ההבדלים בין הפנים השונות של סין, שאינה מונוליטית.
קורדילו הדגיש כי סין היא האתגר המרכזי של המודיעין האמריקאי, אך טען כי לא נכון לדבר על סדרי העדיפויות של קהילת המודיעין אלא של הדרג המדיני.  הוא העיר בחיוך על כך שלאנשי מודיעין יש נטייה להוסיף כל הזמן עוד איומים במדרג גבוה מבלי להוריד משאבים במקומות אחרים. הפתרון לא צריך להיות בכמות הכיסוי הנדרש אלא בסוג ובאיכות הכיסוי הנדרש, למשל שיפור ביכולת ההבנה של מידע כלכלי ופיננסי יכול לבוא על חשבון ניתוח לטווחים של 5, 10 ו- 15 שנים של נשק, ומו"פ לטווח הארוך שכיום נדרשים פחות מאשר בעבר.
גורדון הוסיפה בנושא סין שלא מדובר רק באתגר משאבי, אלא בשינוי התפיסות שגובשו בקהילת המודיעין מול איומים קודמים. השאלה הראשונה בנושא הסיני היא לא רק מה היכולות הטכנולוגיות הספציפיות שיש לסינים, אלא גם שאלת היכולת והמוטיבציה שלהם ליישם אותן. גם באשר לאיומים החדשים יידרש שינוי תפיסתי עמוק כדי להבין את הקשר, למשל, בין שינויי אקלים לבין בטחון לאומי.
גנרל היידן ציין בגילוי לב כי היה עד לחלק מהשינויים כשהיה בתפקיד, אך לא יכול היה לעשות דבר בנושא בגלל המיקוד בטרור. בראייה לאחור סבור שהיה נכון מצדו להציף את השינויים הללו ככאלו שדורשים מענה משמעותי יותר ומוקדם יותר.

מה תפקיד קהילת המודיעין בנושא מגפות ושינויי אקלים?
ברנן ציין שקהילת המודיעין אינה צריכה לנסות לפעול במקומן של סוכנויות אחרות שזה תפקידן, כמו ה- CDC או ה- NSF, המתמחים במרכיב המדעי של תחומים אלו. יחד עם זאת, לשינויים אלו יש השלכות כלכליות, גיאופוליטיות ועוד, שקהילת המודיעין יכולה וצריכה להעריך.
על כך הוסיפה גורדון כי לא ניתן יהיה לייצר הובלה מדעית בתחומים אלו בתוך הקהילה, אך קהילת המודיעין צריכה להשתלב באקו-סיסטם שדן בהשלכות של מגמות אלו, לרבות השלכות טקטיות שנוגעות לבטחון הלאומי.
קורדילו אף הדגיש כי תפקיד קהילת המודיעין הוא לתרום למאמצים שיובילו אחרים ולהוסיף להם ערך, בדגש על שאלות שהינן באחריותה (למשל – האם התפשטות מגפה היא מהלך מכוון), אך לא להחליף את מי שעוסק בכך.
נראה כי גישה זו היא מאוזנת יותר בהשוואה לגישות שונות שהושמעו במהלך שנת 2020, בעת ההתמודדות עם מגפת הקורונה, אז טענו חלק מהעוסקים בתחום כי מדובר בפער מודיעיני וכי על קהילת המודיעין לעסוק בתחום בצורה רחבה בהרבה.

בפן הניהולי, מורל שאל כיצד יכול ראש הארגון לממש את השינויים האלו תוך כדי המשך עמידה בפעילויות השוטפות של הארגון?
ברנן וקורדילו ציינו את התפקיד שביצעו מחוץ לארגוני המודיעין או בבית הלבן ככזה שנתן להם הבנה טובה יותר של ייעוד ומשימות הארגון.
גורדון הוסיפה שמה שעזר לה היה שמנהליה (חלקם משתתפי הפאנל) הטילו עליה משימות בלתי אפשריות, שהיא חשה את משקלן על כתפיה; בדרך לביצוע המשימות עשתה גם מספר טעויות אך הצליחה לממש חדשנות שלא הייתה נוצרת בדרכים אחרות.

את כותרת "השאלה המכשילה" קטפה השאלה הבאה: מאז שנוצרה, קהילת המודיעין רק גדלה. האם נכון לצמצם אותה?
חברי הפאנל הסכימו כי הגופים היום גדולים מאד, באופן שמקשה על תיאום ביניהם. הם טענו שצמצום כפוי של 10 או אפילו 20 אחוזים מתקציבי הארגונים יחייב אותם לבצע התייעלות רבה שתוביל לשיפור באיכות התוצרים.
יחד עם זאת, קבלת החלטה כזו תהיה קשה בגלל הקושי הארגוני להעביר אותה (איבוד סמכויות של הגופים שיעברו אינטגרציה, למשל) ויישום שלה יחייב מאבקים אינסופיים;
לאור זאת, כשהיו בתפקידם, כולל כבכירים ב- DNI, העדיפו חברי הפאנל להתמקד בחיבור המידע בין הארגונים יותר מאשר בצמצום כפילויות.

איך מייצרים מוטיבציה לאנשי מודיעין לשילוביות בינארגונית?
בקרב חברי הפאנל היתה הסכמה כי המצב היום מבחינת אינטגרציה בין הארגונים טוב בהרבה בהשוואה לתקופה שלפני 11.9, אך עדין יש מה לשפר.
דוגמא בולטת לצעד שמייצר מוטיבציה כזו הם חילופי כח אדם בין הארגונים שמהווה היום יתרון בקידום מנהלים בכירים.
דוגמא נוספת היא הקמת יחידות משותפות נוספות, גם כמאמץ קבוע מול אתגר מתמשך ולא רק לטובת צורך נקודתי. ההתמודדות מול סין ומודיעין כלכלי יכולים להוות נושאים שמתאימים לסוג כזה של התארגנות.

שאלת הסיום של מורל נגעה לאופן שבו יכולה קהילת המודיעין לשכנע רבים בציבור האמריקאי שהם עובדים עבורם, וזאת בעקבות השחיקה בתדמיתם בתקופת הנשיא טראמפ, האשמות לגבי "דיפ סטייט" ועוד.
חברי הפאנל הסכימו כי גם העם האמריקאי הוא צרכן ישיר של קהילת המודיעין – העם העניק לקהילת המודיעין את הסמכות והיא מחויבת לספק תשובות גם לו, במיוחד כאשר מרחב האיומים אינו נוגע רק למקבלי ההחלטות. לדברי גורדון, הציבור הוא גם זה שיודע להעריך בצורה טובה את המודיעין ללא הטיות של פוליטיקה ופוליטיקאים.
יחד עם זאת, על הקהילה ללמוד כיצד לדבר בצורה טובה יותר ישירות עם הציבור, מפני שכיום היא נשמעת כמו bad unclassified...
נראה שהשאלה עצמה מעידה על המורכבות שאפיינה את הארגונים בשנים האחרונות, הרבה יותר מאשר התשובות של חברי הפאנל, שהיו צפויות ופורמליות, בדגש על הצגת הצורך בניהול השיח הזה בצורה פומבית שוב ושוב כולל מול הציבור עצמו, כפי שעשה בעבר מייקל היידן עצמו, ולהבהיר שלארגונים אין אג'נדה נסתרת.