הבשורה על פי GPT: יישומי בינה מלאכותית יוצרת בעבודת המחקר המודיעיני

תאריך: 21/12/2023
מאת: עופר גוטרמן וליאור בורק

המאמר הנוכחי מצטרף למספר מאמרים נוספים של המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין, המנסים לפתוח לאנשי המודיעין הישראלי צוהר לאפשרויות השימוש בבינה מלאכותית יוצרת (Generative AI או בקיצור Gen-AI) בעבודת המודיעין, ולגרות המשך תהליכי התנסות בטכנולוגיה זו, וחקירה של האופנים בהם היא יכולה להעצים את המעשה המודיעיני. 

במאמר הנוכחי אנו מבקשים למקד את הדיון בפוטנציאל התרומה של הבינה המלאכותית היוצרת לעבודת אנליסטים. קהל היעד של המאמר הינו בעיקר אנליסטים העוסקים במחקר איכותני בעבודת המודיעין האסטרטגי, אולם אנחנו מאמינים כי הידע והכלים המונגשים כאן יכולים להיות רלוונטיים גם לקהלים נוספים של חוקרים בתוך ארגוני המודיעין ומחוץ לו. אנו מבקשים להציג שימושים מעשיים ב-ChatGPT (גרסה 4), לאורך שרשרת הערך של המודיעין האסטרטגי – בניית תוכנית איסופית, ביצוע תהליכי מחקר והערכה, וכתיבת התוצר. מטרת המאמר להדגים את הפוטנציאל הרחב של הטמעת השימוש ב-Gen-AI בתהליכי העבודה השוטפים שאנשי המודיעין האסטרטגי מבצעים, בשגרת העבודה היומיומית שלהם (השימוש ב-ChatGPT נעשה מטעמי נוחות, בשל ההכרות עימו, הוורסטיליות שלו לשימושים שונים, וביצועיו הגבוהים ביחס לכלים אחרים). 

לקריאת המאמר 



אולי יעניין אתכם לקרוא גם

מאמר חדש - היערכות לאומית מול השפעה והתערבות זרה באמצעות רשתות חברתיות: ממצאים גלובליים ותמונת מצב ישראלית - מאת ד"ר אסף וינר

במרבית הדמוקרטיות המערביות, האינטרנט והרשתות החברתיות מחליפים את אמצעי התקשורת המסורתיים כמקור מרכזי של חדשות ומידע, במיוחד עבור צעירים ומיעוטים תרבותיים. בשנים האחרונות, פלטפורמות התוכן המקוונות הפכו לזירה המרכזית של פעילות חברתית וכלכלית בעולם כולו - בישראל במיוחד - המתאפיינת בהיקף שימוש נרחב במיוחד ברשתות חברתיות בהשוואה לרוב מדינות העולם. מוזמנים ומוזמנות לקרוא את מאמרו של ד"ר אסף וינר, סמנכ"ל מחקר ומדיניות של איגוד האינטרנט הישראלי ועמית מחקר בכיר במרכז הנשיא מאיר שמגר למשפט דיגיטלי וחדשנות באוניברסיטת תל אביב.

במאמר מציג וינר כיצד התבססותן של הרשתות החברתיות כערוץ מרכזי של שיח ציבורי ומקור מידע מרכזי, הופכת להיות פוטנציאל להשפעה והתערבות זרה בתהליכים דמוקרטיים, כמו שיבוש מערכות בחירות או השפעה ומניפולציה על השיח ועל דעתם של אזרחי המדינה במטרה לערער את הלכידות והיציבות. כפתרון לכך, במאמרו וינר מבקש להעשיר את הדיון הביטחוני והמשפטי על הסיכונים והאיומים הייחודיים של המרחב המקוון עבור הציבור הישראלי ומציע לגופי הביטחון והמחקר הישראליים ארגז כלים רעיוני ואמפירי להבנת המישורים השונים של השפעה והתערבות זרה באמצעות הרשתות החברתיות, עם המשמעויות המגוונות שלהם עבור רשויות אכיפה וביטחון מדיניות בישראל.

 

 

מאמר זה הינו חלק מגיליון מספר 10 של כתב העת "מודיעין הלכה למעשה" שיעסוק בהשפעה והתערבות זרה.

קרא עוד

במת אורח: הסימטריה הבלתי נסבלת שבין המלחמות

ה-6 באוקטובר 73' וה-7 באוקטובר 23' הם תאריכים מעצבים בתודעה הישראלית, אירועים בעלי השפעה רב-דורית על הציבור – האמון במוסדות המדינה ובצה"ל, "החוזה" שבין החברה והמדינה, ועוד. ניתוח השוואתי ראשוני מעלה קווי דמיון רבים בין שני הימים ההיסטוריים הללו, ובפרט בכך שבשניהם קרסו התפיסות המודיעיניות, המבצעיות, והמדיניות, ובקריסתן הובילו לשבר תודעתי. ישנה כמובן א-סימטריה המובנית בהשוואת ידע שנצבר בוועדת חקירה ממלכתית, חמישים שנות מחקר וספרות ענפה, לאירוע שעודו "חי" והבנתו רק מתחילה ועודנה מבוססת על רסיסי מידע ותמונה חלקית מאוד. למרות זאת, חשוב להתחיל לבחון את האירועים הללו בראייה השוואתית וביקורתית, שיש בה לספק תובנות משמעותיות וכנראה גם פרקטיות, כבר בעת הנוכחית.מאמר זה מנסה לעמוד על הדומה והשונה בין שתי המלחמות וכן להציע מחשבות ראשוניות על מה שראוי לערוך ב"יום שאחרי" מלחמת חרבות ברזל.
קרא עוד