הבשורה על פי GPT: יישומי בינה מלאכותית יוצרת בעבודת המחקר המודיעיני

תאריך: 21/12/2023

מאת: עופר גוטרמן וליאור בורק

המאמר הנוכחי מצטרף למספר מאמרים נוספים של המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין, המנסים לפתוח לאנשי המודיעין הישראלי צוהר לאפשרויות השימוש בבינה מלאכותית יוצרת (Generative AI או בקיצור Gen-AI) בעבודת המודיעין, ולגרות המשך תהליכי התנסות בטכנולוגיה זו, וחקירה של האופנים בהם היא יכולה להעצים את המעשה המודיעיני.

במאמר הנוכחי אנו מבקשים למקד את הדיון בפוטנציאל התרומה של הבינה המלאכותית היוצרת לעבודת אנליסטים. קהל היעד של המאמר הינו בעיקר אנליסטים העוסקים במחקר איכותני בעבודת המודיעין האסטרטגי, אולם אנחנו מאמינים כי הידע והכלים המונגשים כאן יכולים להיות רלוונטיים גם לקהלים נוספים של חוקרים בתוך ארגוני המודיעין ומחוץ לו. אנו מבקשים להציג שימושים מעשיים ב-ChatGPT (גרסה 4), לאורך שרשרת הערך של המודיעין האסטרטגי – בניית תוכנית איסופית, ביצוע תהליכי מחקר והערכה, וכתיבת התוצר. מטרת המאמר להדגים את הפוטנציאל הרחב של הטמעת השימוש ב-Gen-AI בתהליכי העבודה השוטפים שאנשי המודיעין האסטרטגי מבצעים, בשגרת העבודה היומיומית שלהם (השימוש ב-ChatGPT נעשה מטעמי נוחות, בשל ההכרות עימו, הוורסטיליות שלו לשימושים שונים, וביצועיו הגבוהים ביחס לכלים אחרים).

לקריאת המאמר

אולי יעניין אתכם לקרוא גם

הקיפודים ממודיעין: חדשנים עם קוצים - ניתוח דפוסי שיתוף ידע בקרב אנשי מודיעין

במאמר זה משתמשת המחברת באחת העוצמות המרכזיות של העולם האקדמי - מחקר מבוסס נתונים - כדי לבחון את הקשר והתקשורת של אנשי מודיעין עם הסביבה החיצונית, בדגש לאקדמית. בכך אנסה להרחיב את ארגז הכלים של שני השותפים: עבור אנשי מודיעין אפשר יהיה להצביע על נקודות שראוי לעסוק בהן בתהליכי הכשרה או בעת כניסה לתפקיד הדורש קשר הדוק יותר עם אנשי אקדמיה; עבור אנשי אקדמיה אפשר יהיה לזהות דרכים שיאפשרו להבין בצורה טובה יותר את "הקופסה השחורה" של המודיעין. המאמר הינו חלק מגיליון ייעודי של כתב העת "מודיעין הלכה למעשה", שמוקדש כולו לנושא הקשר בין חדשנות לבין מודיעין, שייצא לאור בקרוב. כתב העת כולל מאמרים שסוקרים את ההיבטים השונים של קשר זה – מנקודת מבט של אנשי המודיעין עצמם, של עמיתי המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין ושל חוקרים המתמחים בחדשנות.

"לפרמט" את האויב והעולם לטובתנו: לוחמת התודעה הרוסית מהלכה למעשה

מאת: יעקב פלקוב

המאמר שלפניכם עוסק בלוחמת התודעה הרוסית, המתמקדת בהשפעה פסיכולוגית על מדינות וקהילות ברחבי העולם, תוך ניצול "נשק המידע" ליצירת אפקטים תודעתיים רחבי היקף. המאמר מציג את התפתחות תפיסת התודעה בעידן הסובייטי ואת התאמתה לעידן הנוכחי, במיוחד תחת הנהגתו של פוטין. לוחמת התודעה נחשבת לתחום עימות עצמאי ושווה ערך ללוחמה צבאית קלאסית, ומשמשת את רוסיה במאבקה מול המערב במישור התודעתי. המאמר מתמקד בשימוש של רוסיה במערך השפעה גלובלי במלחמת אוקראינה ובמלחמות אחרות, ובוחן כיצד פעילות זו סייעה למוסקבה להפעיל לחץ על יריביה, לערער יציבות פוליטית במדינות מערביות, ולחזק את מעמדה הגלובלי. המאמר גם מתאר את השימוש של רוסיה בנושאים הישראלי והיהודי לקידום מטרותיה, ואת ההתמודדות של המערב מול איום זה. המאמר נכתב ע"י ד"ר יעקב פלקוב, עמית מחקר בכיר במכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין ומרצה אורח באוניברסיטאות תל אביב ורייכמן והוא מהווה סיכום מעודכן לאפריל 2024 של מחקר מקיף שפורסם במכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרס 2023 בנושא זה.

הצעה לקווים מנחים להתמודדות ישראל עם השפעה זרה במרחב הסייבר והרשתות החברתיות

מאמר זה, שנכתב על ידי עורך הדין עמית אשכנזי, מציע קווים מנחים למדיניות הגנה ישראלית מפני השפעה זרה במרחב הסייבר. על אף הסיכון הגובר בתחום זה, ובפרט השילוב של לוחמת סייבר עם מבצעי השפעה, טרם גובשה בישראל אסטרטגיה כוללת להתמודדות עם השפעה זרה, ובכלל זה תוכן שקרי או כוזב במרחב הסייבר. טענה מרכזית במאמר היא כי אף שמדובר באתגר ביטחוני, לנוכח מאפייני הפצת תכנים במרחב הסייבר, לא די בפעילות בעלת אופי ביטחוני בלבד מול היריב, ונדרשת פעילות גם מול הזירה בה הוא פועל. המדיניות הנדרשת צריכה להיות הוליסטית הן ברמה התוכנית הן ברמה הארגונית, ולשלב פעילות בתחום הביטחון עם פעילות אסדרה וחברה אזרחית, לקידום החלת כללים המקובלים באיחוד האירופי על מניעת הפצת מידע כוזב. כמקרה בוחן תתואר ההתארגנות המדינתית למניעת השפעה זרה בבחירות לכנסת.

המאמר הינו חלק מגיליון הלכה ומעשה העוסק בהשפעה זרה. הגיליון הינו פרויקט משותף של המכון לחקר המתודולוגיה במרכז למורשת המודיעין (המל"מ), משרד המודיעין והמכון למחקרי ביטחון לאומי.

מבצעי השפעה נגד אינטרסים ביטחוניים וכלכליים של ישראל בעולם

המאמר שלפניכם עוסק במבצעי השפעה שנועדו לפגוע באינטרסים כלכליים וביטחוניים של ישראל בזירה הבין־לאומית, עם דגש על שני מקרי מבחן בבריטניה וביפן, בשניהם עמדה חברת אלביט כיעד להשפעה ולפגיעה כלכלית ואסטרטגית. המאמר מתאר את שיטת הפעולה של מבצעי ההשפעה ברשתות החברתיות, הכוללים תיאום בין ארגונים אקטיביסטיים לבין מערכים מתוזמרים ברשתות החברתיות. בנוסף, הוא מציע כיווני התמודדות ראשוניים עם איומים אלו, בהם, חיזוק היכולת לאתר מבצעי השפעה מתוזמרים ברשתות החבתריות, פיתוח שיתופי פעולה בין־לאומיים ובטחוניים-אזרחיים, חיזוק חוסן דיגיטלי וגיבוש מנגנוני פעולה משפטיים וביטחוניים להתמודדות עם מבצעי השפעה בזירה הדיגיטלית.המאמר הינו חלק מגיליון מספר 10 של כתב העת "מודיעין הלכה ומעשה" העוסק בהשפעה והתערבות זרה כאתגר אסטרטגי, העתיד לצאת לאור בקרוב. הגיליון מסכם פרויקט משותף של המכון למחקרי ביטחון לאומי והמכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין.