תיקון כשלי המודיעין מחייב רפורמה נרחבת, לא עוד מחלקת בקרה
מוזמנות ומוזמנים לקרוא מאמר דעה מאת אל"מ (מיל.) ד"ר עופר גוטרמן וסא"ל (מיל.) דודי סימן טוב שפורסם לאחרונה באתר N12. במאמר, מביעים השניים את התנגדותם להצעת החוק להקמת מחלקה "איפכא מסתברא" תחת ראש הממשלה, שתהיה אחראית "לגיבוש תפיסת מודיעין חלופית מגופי המודיעין". במקום זאת, הם מציעים מהלך כפול - מהצד האחד הקמת מסגרת מודיעינית לאומית חדשה, במתכונת מצומצמת, ומהצד השני חיזוק של מסגרות הניהול המשותפות בתוך קהילת המודיעין.
לפי הצעתם, המסגרת החדשה - רשות לאומית למודיעין - תוגדר כמעריך הלאומי וכגוף האמון על קביעת מדיניות ופיקוח על ארגוני המודיעין בישראל. הרשות תהיה אחראית על גיבושה של הערכת מודיעין לאומית עצמאית, תוך שיקוף והבלטה של מחלוקות הערכתיות בין הארגונים השונים בפני מקבלי ההחלטות, ומכל מקום לא תהווה חסם בפני ארגוני המודיעין שימשיכו להעביר את הערכותיהם באופן בלתי אמצעי למקבלי ההחלטות. בנוסף, היא תחזיק בכמה סמכויות אסדרה: קביעת סדרי העדיפויות במשימות ובחלוקת המשאבים של המודיעין, אסדרת הטיפול בסוגיות אסטרטגיות שכיום המודיעין אינו מטפל בהן (דוגמת אתגר ההשפעה הזרה), תיקוף ועדכון חלוקת האחריות בין ארגוני המודיעין, קידום כללי אתיקה וסטנדרטים מקצועיים ואכוונת מו"פ מודיעיני ארוך-טווח. לדבריהם, הרשות החדשה צריכה לקבל מעמד סטטוטורי עצמאי מעוגן בחקיקה, וכדי להתמודד עם סכנת הפוליטיזציה ביחסים עם הדרג המדיני, העומד בראשה יהנה ממעמד עצמאי בדומה למבקר המדינה, נגיד בנק ישראל או היועץ המשפטי לממשלה.
במקביל למהלך זה, הם טוענים שארגוני המודיעין צריכים כבר כעת לשפר את ההתנהלות הפנימית המשותפת שלהם, ולהקים מנגנונים לניהול המשותף של היבטי בניין והפעלת כוח מודיעיני. זאת כשהאתגר הניהולי הראשי שניצב לפתחם של ראשי הארגונים, הוא להתקין מנגנונים אלו תוך שמירה על האיזון הנכון בין הידוק שיתופי פעולה ושילוביות במקומות הדרושים, לבין טיפוח תחרות בריאה ותרבות של ויכוח ופלורליזם.
לפי הצעתם, המסגרת החדשה - רשות לאומית למודיעין - תוגדר כמעריך הלאומי וכגוף האמון על קביעת מדיניות ופיקוח על ארגוני המודיעין בישראל. הרשות תהיה אחראית על גיבושה של הערכת מודיעין לאומית עצמאית, תוך שיקוף והבלטה של מחלוקות הערכתיות בין הארגונים השונים בפני מקבלי ההחלטות, ומכל מקום לא תהווה חסם בפני ארגוני המודיעין שימשיכו להעביר את הערכותיהם באופן בלתי אמצעי למקבלי ההחלטות. בנוסף, היא תחזיק בכמה סמכויות אסדרה: קביעת סדרי העדיפויות במשימות ובחלוקת המשאבים של המודיעין, אסדרת הטיפול בסוגיות אסטרטגיות שכיום המודיעין אינו מטפל בהן (דוגמת אתגר ההשפעה הזרה), תיקוף ועדכון חלוקת האחריות בין ארגוני המודיעין, קידום כללי אתיקה וסטנדרטים מקצועיים ואכוונת מו"פ מודיעיני ארוך-טווח. לדבריהם, הרשות החדשה צריכה לקבל מעמד סטטוטורי עצמאי מעוגן בחקיקה, וכדי להתמודד עם סכנת הפוליטיזציה ביחסים עם הדרג המדיני, העומד בראשה יהנה ממעמד עצמאי בדומה למבקר המדינה, נגיד בנק ישראל או היועץ המשפטי לממשלה.
במקביל למהלך זה, הם טוענים שארגוני המודיעין צריכים כבר כעת לשפר את ההתנהלות הפנימית המשותפת שלהם, ולהקים מנגנונים לניהול המשותף של היבטי בניין והפעלת כוח מודיעיני. זאת כשהאתגר הניהולי הראשי שניצב לפתחם של ראשי הארגונים, הוא להתקין מנגנונים אלו תוך שמירה על האיזון הנכון בין הידוק שיתופי פעולה ושילוביות במקומות הדרושים, לבין טיפוח תחרות בריאה ותרבות של ויכוח ופלורליזם.
לקריאת המאמר המלא באתר N12
