המסמך מתאר משחק תפקידים מבוסס בינה מלאכותית ג'נרטיבית (Gen-AI), המדמה דיוני קבלת החלטות בראשות בכירים בציר האיראני, בשאלת צירופו של חזבאללה למלחמה עם ישראל שפרצה בשבעה באוקטובר 2023. הסימולציה נועדה לבחון את מידת היכולת של משחקי תפקידים דיגיטליים להעלות תרומה בדילמות של ניתוח והערכה במודיעין האסטרטגי.

הטיות קוגניטיביות מתייחסות לכשלי חשיבה של פרטים, קבוצות וארגונים, והן רבות ומגוונות. כל אדם לוקה בהטיות קוגניטיביות שעשויות להוביל לשגיאות ולתפיסה מוטעית של המציאות. כל שלב בעבודת המודיעין חשוף להטיות, שלעתים השלכותיהן הרות-גורל. לכן, התמודדות עם הטיות קוגניטיביות, היא חשובה ומשמעותית.
במאמר זה מוצגת חלוקה של  ההטיות הקוגניטיביות לאשכולות, מיפוי משפחות של פתרונות מוכרים, ולבסוף הצלבה בין ההטיות לפתרונות. זאת לצורך יצירת מסגרת מוצעת שיכולה לסייע לבחור את הפתרונות הרלוונטיים.

ה-6 באוקטובר 73' וה-7 באוקטובר 23' הם תאריכים מעצבים בתודעה הישראלית, אירועים בעלי השפעה רב-דורית על הציבור – האמון במוסדות המדינה ובצה"ל, "החוזה" שבין החברה והמדינה, ועוד. ניתוח השוואתי ראשוני מעלה קווי דמיון רבים בין שני הימים ההיסטוריים הללו, ובפרט בכך שבשניהם קרסו התפיסות המודיעיניות, המבצעיות, והמדיניות, ובקריסתן הובילו לשבר תודעתי. ישנה כמובן א-סימטריה המובנית בהשוואת ידע שנצבר בוועדת חקירה ממלכתית, חמישים שנות מחקר וספרות ענפה, לאירוע שעודו "חי" והבנתו רק מתחילה ועודנה מבוססת על רסיסי מידע ותמונה חלקית מאוד. למרות זאת, חשוב להתחיל לבחון את האירועים הללו בראייה השוואתית וביקורתית, שיש בה לספק תובנות משמעותיות וכנראה גם פרקטיות, כבר בעת הנוכחית.מאמר זה מנסה לעמוד על הדומה והשונה בין שתי המלחמות וכן להציע מחשבות ראשוניות על מה שראוי לערוך ב"יום שאחרי" מלחמת חרבות ברזל.