האם חזבאללה ייכנס למלחמה עם ישראל?: סימולציות משחקי תפקידים מבוססות בינה מלאכותית ככלי עזר להערכות מודיעין

תאריך: 28/11/2023
מאת: עופר גוטרמן, ליאור בורק, רועי צזנה 

המסמך מתאר משחק תפקידים מבוסס בינה מלאכותית ג'נרטיבית (Gen-AI), המדמה דיוני קבלת החלטות בראשות בכירים בציר האיראני, בשאלת צירופו של חזבאללה למלחמה עם ישראל שפרצה בשבעה באוקטובר 2023. הסימולציה נועדה לבחון את מידת היכולת של משחקי תפקידים דיגיטליים להעלות תרומה בדילמות של ניתוח והערכה במודיעין האסטרטגי.

הכנת "מגרש המשחקים" עבור הסימולציה כללה בניית תאומים דיגיטליים, באמצעות הבינה המלאכותית – ייצוגים ממוחשבים של הדמויות שנבחרו לייצג את מעגל קבלת ההחלטות של הציר האיראני, כתיבת מספר סיפורי רקע שהוצגו בפני התאומים הדיגיטליים של בכירי הציר, כתרחישים שונים של המציאות בנקודות זמן שונות במלחמה, ופיתוח ממשק אפליקטיבי שיריץ את הסימולציה על כל מרכיביה, ובמסגרתו הבינה המלאכותית פיתחה את הטיעונים של הבכירים השונים.

נראה שהתאומים הדיגיטליים הצליחו "להתקרב" למקור במספר דרכים: חיקוי סממני שיח, חיקוי היבטים מסוימים באופי (דוגמת קבלת החלטות שונאת-סיכון או מתן ביטוי לתפיסה פוליטית-דתית), ושיקוף אינטרסים בהתאם לשייכות הארגונית. בנוסף, מספר מומחים בעלי הכרות עם הדמויות ועם הזירה המזרח-תיכונית עברו על טיעוני התאומים הדיגיטליים, והעניקו להם ציון גבוה, הן מבחינת ההיגיון של הטיעונים, והן מבחינת הסבירות שהבכירים האמיתיים היו מעלים טענות אלו.

באופן כמעט גורף, התאומים הדיגיטליים התנגדו לשילוב חזבאללה במלחמה רחבה עם ישראל, כפי שארע במציאות (עדכנית לנובמבר 2023). מכל מקום, איננו מייחסים לסימולציה יכולת פרדיקטיבית של חיזוי העתיד; חשיבותה ביכולת לספק שיטה נוספת לחשוב על שיקולים ודרכי פעולה אפשריות של היריבים, ולהבנתנו, הסימולציה הצליחה לספק כמה חידודים וחידושים בהקשר זה.

בנוסף, הכנת הסימולציה וביצועה, כולל שורה של שינויים והתאמות שנעשו לאורך הדרך (במשתתפים, בתכנים, בשאלות), הוכיחו רמה גבוהה מאוד של אג'יליות, כלומר יכולת להטמיע במהירות שינויים ותוספות בין כל סבב הרצה של הסימולציה, וכן רמה גבוהה של סקלביליות, כלומר יכולת הרצה של סימולציות רבות בעלות נמוכה של זמן ומשאבים, בהשוואה לסימולציות אנושיות.

בכפוף לשימוש זהיר בסימולציות משחקי התפקידים המתבססות על בינה מלאכותית יוצרת, ותוך מודעות למגבלות, אנו מאמינים שיש לעשות בהן שימוש ככלי תומך החלטה, אשר יכול לספק לאנליסטים ולמתכננים אסטרטגיים יתרונות תחרותיים, ולתרום לפיתוח כיווני חשיבה נוספים על המציאות העתידית, בעולם שהפך רווי בתפניות, שיבושים וסיכונים כבדי משקל.


לקריאת המאמר המלא 



אולי יעניין אתכם לקרוא גם

הצעה לקווים מנחים להתמודדות ישראל עם השפעה זרה במרחב הסייבר והרשתות החברתיות

מאמר זה, שנכתב על ידי עורך הדין עמית אשכנזי, מציע קווים מנחים למדיניות הגנה ישראלית מפני השפעה זרה במרחב הסייבר. על אף הסיכון הגובר בתחום זה, ובפרט השילוב של לוחמת סייבר עם מבצעי השפעה, טרם גובשה בישראל אסטרטגיה כוללת להתמודדות עם השפעה זרה, ובכלל זה תוכן שקרי או כוזב במרחב הסייבר. טענה מרכזית במאמר היא כי אף שמדובר באתגר ביטחוני, לנוכח מאפייני הפצת תכנים במרחב הסייבר, לא די בפעילות בעלת אופי ביטחוני בלבד מול היריב, ונדרשת פעילות גם מול הזירה בה הוא פועל. המדיניות הנדרשת צריכה להיות הוליסטית הן ברמה התוכנית הן ברמה הארגונית, ולשלב פעילות בתחום הביטחון עם פעילות אסדרה וחברה אזרחית, לקידום החלת כללים המקובלים באיחוד האירופי על מניעת הפצת מידע כוזב. כמקרה בוחן תתואר ההתארגנות המדינתית למניעת השפעה זרה בבחירות לכנסת.

המאמר הינו חלק מגיליון הלכה ומעשה העוסק בהשפעה זרה. הגיליון הינו פרויקט משותף של המכון לחקר המתודולוגיה במרכז למורשת המודיעין (המל"מ), משרד המודיעין והמכון למחקרי ביטחון לאומי.
קרא עוד