האם חזבאללה ייכנס למלחמה עם ישראל?: סימולציות משחקי תפקידים מבוססות בינה מלאכותית ככלי עזר להערכות מודיעין

תאריך: 28/11/2023
מאת: עופר גוטרמן, ליאור בורק, רועי צזנה 

המסמך מתאר משחק תפקידים מבוסס בינה מלאכותית ג'נרטיבית (Gen-AI), המדמה דיוני קבלת החלטות בראשות בכירים בציר האיראני, בשאלת צירופו של חזבאללה למלחמה עם ישראל שפרצה בשבעה באוקטובר 2023. הסימולציה נועדה לבחון את מידת היכולת של משחקי תפקידים דיגיטליים להעלות תרומה בדילמות של ניתוח והערכה במודיעין האסטרטגי.

הכנת "מגרש המשחקים" עבור הסימולציה כללה בניית תאומים דיגיטליים, באמצעות הבינה המלאכותית – ייצוגים ממוחשבים של הדמויות שנבחרו לייצג את מעגל קבלת ההחלטות של הציר האיראני, כתיבת מספר סיפורי רקע שהוצגו בפני התאומים הדיגיטליים של בכירי הציר, כתרחישים שונים של המציאות בנקודות זמן שונות במלחמה, ופיתוח ממשק אפליקטיבי שיריץ את הסימולציה על כל מרכיביה, ובמסגרתו הבינה המלאכותית פיתחה את הטיעונים של הבכירים השונים.

נראה שהתאומים הדיגיטליים הצליחו "להתקרב" למקור במספר דרכים: חיקוי סממני שיח, חיקוי היבטים מסוימים באופי (דוגמת קבלת החלטות שונאת-סיכון או מתן ביטוי לתפיסה פוליטית-דתית), ושיקוף אינטרסים בהתאם לשייכות הארגונית. בנוסף, מספר מומחים בעלי הכרות עם הדמויות ועם הזירה המזרח-תיכונית עברו על טיעוני התאומים הדיגיטליים, והעניקו להם ציון גבוה, הן מבחינת ההיגיון של הטיעונים, והן מבחינת הסבירות שהבכירים האמיתיים היו מעלים טענות אלו.

באופן כמעט גורף, התאומים הדיגיטליים התנגדו לשילוב חזבאללה במלחמה רחבה עם ישראל, כפי שארע במציאות (עדכנית לנובמבר 2023). מכל מקום, איננו מייחסים לסימולציה יכולת פרדיקטיבית של חיזוי העתיד; חשיבותה ביכולת לספק שיטה נוספת לחשוב על שיקולים ודרכי פעולה אפשריות של היריבים, ולהבנתנו, הסימולציה הצליחה לספק כמה חידודים וחידושים בהקשר זה.

בנוסף, הכנת הסימולציה וביצועה, כולל שורה של שינויים והתאמות שנעשו לאורך הדרך (במשתתפים, בתכנים, בשאלות), הוכיחו רמה גבוהה מאוד של אג'יליות, כלומר יכולת להטמיע במהירות שינויים ותוספות בין כל סבב הרצה של הסימולציה, וכן רמה גבוהה של סקלביליות, כלומר יכולת הרצה של סימולציות רבות בעלות נמוכה של זמן ומשאבים, בהשוואה לסימולציות אנושיות.

בכפוף לשימוש זהיר בסימולציות משחקי התפקידים המתבססות על בינה מלאכותית יוצרת, ותוך מודעות למגבלות, אנו מאמינים שיש לעשות בהן שימוש ככלי תומך החלטה, אשר יכול לספק לאנליסטים ולמתכננים אסטרטגיים יתרונות תחרותיים, ולתרום לפיתוח כיווני חשיבה נוספים על המציאות העתידית, בעולם שהפך רווי בתפניות, שיבושים וסיכונים כבדי משקל.


לקריאת המאמר המלא 



אולי יעניין אתכם לקרוא גם

במת אורח: הסימטריה הבלתי נסבלת שבין המלחמות

ה-6 באוקטובר 73' וה-7 באוקטובר 23' הם תאריכים מעצבים בתודעה הישראלית, אירועים בעלי השפעה רב-דורית על הציבור – האמון במוסדות המדינה ובצה"ל, "החוזה" שבין החברה והמדינה, ועוד. ניתוח השוואתי ראשוני מעלה קווי דמיון רבים בין שני הימים ההיסטוריים הללו, ובפרט בכך שבשניהם קרסו התפיסות המודיעיניות, המבצעיות, והמדיניות, ובקריסתן הובילו לשבר תודעתי. ישנה כמובן א-סימטריה המובנית בהשוואת ידע שנצבר בוועדת חקירה ממלכתית, חמישים שנות מחקר וספרות ענפה, לאירוע שעודו "חי" והבנתו רק מתחילה ועודנה מבוססת על רסיסי מידע ותמונה חלקית מאוד. למרות זאת, חשוב להתחיל לבחון את האירועים הללו בראייה השוואתית וביקורתית, שיש בה לספק תובנות משמעותיות וכנראה גם פרקטיות, כבר בעת הנוכחית.מאמר זה מנסה לעמוד על הדומה והשונה בין שתי המלחמות וכן להציע מחשבות ראשוניות על מה שראוי לערוך ב"יום שאחרי" מלחמת חרבות ברזל.
קרא עוד

תפקוד מערך מודיעין השדה במלחמת "חרבות ברזל" - פרק מתוך ספר "המודיעין והשבעה באוקטובר"

המאמר בוחן את תפקוד מערך מודיעין השדה של צה"ל במלחמת "חרבות ברזל", על רקע הפער בין ייעודו כמרכיב מרכזי התומך את התמרון הקרקעי, לבין מצבו הארגוני והמבצעי ערב הלחימה. בהתבסס על ניסיונו האישי של המחבר מוצג ניתוח ביקורתי של תפיסת הלוחמ"ם, תהליכי בניין הכוח של אמ"ן וזרוע היבשה, ומימושם בשטח תחת אש. המאמר מתאר את הפערים שנחשפו – באיוש, כשירות, תשתיות ואיסוף אורגני – לצד תרומתם המרכזית של גופי המודיעין ביחידות, מרכז המודיעין לתמרון, וגורמי איסוף ומחקר שפעלו בשדה. דרך תיאור מהלך הלחימה, מציע המאמר תובנות על יחסי הגומלין בין אמ"ן למערכי השדה, על הצורך בחידוש ההשקעה במודיעין טקטי ובמודל מילואים רלוונטי, ועל התנאים הנדרשים להפיכת הידע המודיעיני ליתרון אפקטיבי בלחימה רב-זרועית.מאמר זה נכתב על ידי אל"מ (מיל') גלעד איזין, עמית מחקר במכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין ולשעבר באמ"ן, והוא מהווה חלק מתוך ספר ״המודיעין והשבעה באוקטובר״, שיפורסם במהלך השנה בשיתוף פעולה של המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין והוצאת מערכות.
קרא עוד

מלחמת ההשפעה ברשת: בינה מלאכותית כנשק שובר שוויון

מאמר זה מסכם את העקרונות לחשיבה, תכנון וביצוע מבצע השפעה במרחב הסייבר בעידן של בינה מלאכותית. המאמר ינתח כיצד הבינה המלאכותית מאפשרת קפיצת מדרגה באיכות ובעוצמת פעולות אלה ("נשק שובר שוויון"), ויציג את האתגרים המתהווים בעקבות שימוש בכלים אלה. טענת המחבר היא שהפיתוחים הטכנולוגיים, והמשך המגמה הנוכחית צפויים להגביר את המוטיבציה של בעלי אינטרס להתערב ולהשפיע באופן שעלול לערער את תפיסת המציאות ולהוביל לנזק חברתי ופוליטי ממשי. נוכח פוטנציאל הנזק, דרושה מודעות גבוהה יותר לסכנות כמו גם השקעה בפיתוח כלי ניטור ומניעה ברמה הלאומית. המאמר נכתב על ידי סא"ל ת"ז (משרת באמ"ן). כמו כן, המאמר הינו חלק ממזכר העוסק בהשפעה והתערבות זרה כאתגר אסטרטגי, העתיד לצאת לאור בקרוב. המזכר כולל מאמרים הבוחנים את האתגר מנקודת מבט של יריבים (דוגמת רוסיה, איראן וסין), ודן בהיבטי אופן ההשפעה. כן תיכלל בו בחינת האתגר בשגרה וגם בעת שיבוש תהליכים דמוקרטיים, העמקת שסעים חברתיים, מערכות בחירות ואף מלחמה. המאמרים משקפים חיבור בין הבנות מערכתיות לבין המדיניות הנדרשת כמענה בישראל וגם במדינות מערביות. המזכר מסכם פרויקט משותף של המכון למחקרי ביטחון לאומי והמכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין (המל"מ). 
קרא עוד