זרקור זה מתייחס לשני מאמרים: "תרבות, סכסוך ובינה מלאכותית – גישה רב-תחומית למניעת סכסוכים ולניתוחם ו"ניתוח סכסוכים בזמן אמת באמצעות שימוש בבינה מלאכותית למבצעי שלום". הזרקור מתבסס על מאמריו של ד"ר דירק קולב המתמחה בשיטות לזיהוי דפוסים במערכות תקשורת מתקדמות. הוא כולל סקירה קצרה על השימוש שביצעו כוחות השלום בבינה מלאכותית לגיבוש תמונות מודיעין. בהמשך, הצגה של כלי הבינה המלאכותית תוך עמידה על היכולות שלהם לייצר ולנתח ידע תרבותי. לבסוף, הוא מבקש לתהות מה המודיעין הישראלי יכול ללמוד מכך  
 

מאמר זה מציע בחינה מחדש של של ביג דאטה ושל בינה מלאכותית בהקשרי המודיעין האסטרטגי. לאחר דיון והגדרות של הטכנולוגיות, ומקומן במערכי המודיעין השונים, הכותב מסביר מדוע לפי שעה, לא מוצו טכנולוגיות אלו בתחום המודיעין האסטרטגי. בהמשך, מוצעים מספר כיוונים אפשריים למיצוי נרחב יותר של כלים מסוג זה במחקר המודיעין האסטרטגי וכן המשמעויות העולות באימוץ מקיף יותר של טכנולוגיות אלו.

הזרקור מציג את המתח הבסיסי בין שני צדי מתרס. מצד אחד, ההנחות האינטלקטואליות והמוסדיות, העגה והסטנדרטים של הצבא. מצד שני, האתוס, הבסיס של עשייה מקצועית טהורה והניסיון המערכתי של המעשה המודיעיני. הארגון הצבאי, והדוקטרינה הצבאית בפרט, מגדירים וקטורים מחשבתיים שהם סט של כללים לביצוע פעולות, ומנגד ערך יסוד במודיעין דורש לערער על וקטורים מחשבתיים כאלה. יישוב המתח הזה נבחן בזרקור דרך התגלגלות ההוראות התורתיות לעוסקים במודיעין במערכת הביטחונית הבריטית.

הזרקור מציג את מבצע קסנדרה שתכליתו הייתה חשיפת הלבנות ההון של חזבאללה. המבצע כלל שיתוף פעולה רחב היקף בין עשרות סוכנויות מודיעין בזירות גיאוגרפיות מגוונות וסביב קשת רחבה של מושאי מחקר. מהשיטה בה התנהל המבצע ניתן ללמוד על הדילמה שבין ההתמקדות במטרה הצרה לבין ההסתכלות המודיעינית הרחבה, על השפעת סדרי היום המדיניים על המעשה המודיעיני ועל חיכוכים בין עמיתי מחקר.