מודקאסט עונה 8 פרק 4 - חמש נקישות בדלת - האוסינט של חמאס //עם: ג׳קי חוגי//

תאריך: 26/08/2026
בזמן שישראל הייתה שקועה בענייניה הפנימיים, או "צרכה חומרים מאלחשים", כפי שכותב ג'קי חוגי בספרו החדש חמש נקישות בדלת, חמאס הפעילה לאורך שנים מערכת אוסינט יעילה שהתבוננה בישראל, למדה אותה וזיהתה את נקודות התורפה החשופות שלה.

בפרק הרביעי בעונה השמינית של "מודקאסט", שירה ברביבאי־שחם משוחחת עם חוגי, כתב גלי צה"ל לענייני ערבים, על כתביו של יחיא סינוואר משנות הכלא, על מערכת האוסינט שבנתה חמאס בשנים שקדמו למתקפת 7 באוקטובר, ועל האופן שבו קראה את ישראל ממידע גלוי. השניים שואלים מדוע החברה הישראלית כמעט שלא צרכה מידע גלוי על עזה, ומה נדרש מאנשי מודיעין, עיתונאים והציבור הישראלי על מנת להתגבר על הרתיעה מהתבוננות בפלסטינים, ולהבין את הצד האחר, מבלי לחזור על טעויות ה-7 באוקטובר. 

הפרק נוגע גם בחשבון הנפש האישי והמקצועי שחוגי עורך בספרו, ושואל לא רק מה מערכת המודיעין לא ידעה, אלא גם מה העיתונות והחברה בישראל ביקשו לא לראות.





אולי יעניין אתכם לקרוא גם

‏‏‏‏מודקאסט – פרק מיוחד – גיליון 10 השפעה והתערבות זרה

מאת: אלון ששון
בנושא הזה יש פער, כי הוא לא מטופל בצורה מערכתית, אבל בגיליון יש גם הצצה לפתרונות שמשלבים את גופי המודיעין ואת החברה האזרחית".בעשור האחרון נחשפים בהדרגה ההיקף והעוצמה של פעילויות השפעה והתערבות זרה בישראל מצד מדינות ויריבים. לצד ההבנה הקיימת של מהות ואופי האיום, אין עדין לישראל תשתית ומנגנונים מספקים להתמודדות עם התופעה בצורה מערכתית. גיליון 10 של כתב העת "מודיעין הלכה ומעשה" בוחן את התופעה ממספר זוויות מבט.בפרק אירחנו את דודי סימן טוב, סגן ראש המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין וחוקר בכיר ב- INSS, ואת ניצן יסעור, רכז תחום דיסאינפורמציה ותחקירים דיגיטליים באיגוד האינטרנט הישראלי. דיברנו על היריבים והאיומים שמייצרת ההתערבות הזרה שלהם במרחב הישראלי, על הווקטורים השונים בהם מופעלת ההשפעה ועל כיווני המענה האפשריים והנדרשים בצד הישראלי – הבטחוני-מודיעיני כמו גם האזרחי.מארח: אלון ששון
קרא עוד

מודקאסט עונה 7 פרק 6 – הפסקת אש או היום של הפצצה? עם אל"מ במיל. יואב רוזנברג.

האם ייתכן שבתום שתי מערכות צבאיות מול ישראל, איראן מתקרבת לנשק גרעיני יותר מאשר לפניהן? 
בשיחה עם אל"מ (במיל.) יואב רוזנברג, לשעבר סגן רח״ט מחקר באמ״ן, יואב חוזר להיסטוריה של הפתווא- פסק הדין ההלכתי- שהוציא ח'מינאי ושבו אסר על ההתקדמות לעבר פצצת גרעין. הפתווא שנדונה רבות בארגוני מודיעין ברחבי העולם והיוותה סוגייה כבדה בהערכת האיום מאיראן לאורך השנים, כולל בהגעה להסכם הגרעין של 2015,  לא בוטלה עד "עם כלביא" ואולי עד מותו של ח'מינאי (עפ"י פרסומים גלויים). איך מוסבר הפרדוקס, ומה חילופי הגברי במשטר שנותר על כנו לאחר "שאגת הארי" יעשו לפתווא בתום שתי מלחמות, יואב מנתח את התרחישים האפשריים. מכאן עולה שאלה קריטית: האם שתי מלחמות והיציאה מהסכם הגרעין ייתכן והאיצו את המוטיבציה האיראנית לפרוץ לפצצה גרעינית ושינו את אסטרטגיית המשטר, או הישארות כמדינת סף גרעינית? 
הפרק עוסק במתח בין גישות שונות בישראל ובארה״ב, הגישה שביקשה למקד מאמץ בסיכול הגרעין בלבד, ובין הגישה המקסימליסטית המבקשת להפיל את המשטר ואת כלל האיומים שהוא מציב לישראל: גרעין, טק"ק והפעלת מליציות הטרור. יואב רוזנברג מנתח את חיבור ההישגים הצבאיים בשתי המלחמות למעשה מדיני אפשרי שפוגש את יעדי המלחמה האסטרטגיים. המקום בו הוא דווקא מזהה הזדמנות היסטורית לחבר מעשה צבאי למעשה מדיני הוא בזירה הלבנונית ובפירוק הנשק של חיזבאללה.
קרא עוד

מודקאסט עונה 8 פרק 3 - השפה בקהילת המודיעין - עם קרן בר

״דווקא בעידן הטכנולוגי אין תחליף למומחיות האנושית, להבנת ההקשר והניואנסים שהשפה נושאת עמה"בעונה העוסקת בחשיבות השפה, התרבות והאוסינט בעולם המודיעין, מתארחת קרן בר, לשעבר ראש ענף שפות ביחידה 8200 וכיום סמנכ"לית אסטרטגיה ופיתוח עסקי בחברת "דיקסילנג". בשיחה עם שירה ברביבאי-שחם היא מתארת את התפתחות מעמדה של השפה בקהילת המודיעין לאורך העשורים האחרונים: מתקופה שבה מומחי השפה עמדו במרכז העשייה, דרך שחיקת מעמדם על רקע השתנות האתגרים הביטחוניים והתפוצצות המידע, ועד לעידן שבו הבינה המלאכותית ולקחי ה7 באוקטובר מחזירים את השיח על חשיבות המומחיות האנושית. בהמשך למאמר שפרסמה במכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין, קרן מזכירה את אנשי המקצוע שנשאו על כתפיהם את עולם השפה, בנו את התשתיות הלשוניות והמילונאיות, והניחו את היסודות העשירים עליהם נשענות גם טכנולוגיות השפה של ימינו.הפרק עוסק גם בטיפוח דור העתיד של אנשי השפה באמצעות קהילת בוגרי 8200, "משוגעים לשפה ולתרבות" שפועלים בהתנדבות להנחיל את האהבה לערבית ולתרבות הערבית גם מחוץ למערכת הביטחון, דרך עבודה עם תלמידי בתי ספר ויוזמות קהילתיות. "ערבית היא גם שפה של שלום", מזכירה לנו קרן, היא אינה רק שפת מודיעין וביטחון, אלא גם שפתם של שכנינו וגשר הכרחי לדיאלוג בתוך מדינת ישראל ובמזרח התיכון.הצטרפו אלינו לפרק השלישי של עונה 8.
קרא עוד