"אני רואה את איום הסייבר כמו מחלה או וירוס שמתפשט מאד מהר. בעולם האמיתי אנחנו כל הזמן נחשפים לאיומים, אבל הגוף שלנו נלחם כל הזמן והוא יודע להגן על עצמו. זה מקביל למה שאני מצפה מחברות וארגונים בעולם הסייבר."בעולם הבטחוני אנחנו רגילים לדבר על מספר מרחבי פעולה – יבשה, אוויר, ים וחלל, שעליהם נוסף מרחב הסייבר. בניגוד לקודמים, מרחב הסייבר משרת ונשלט קודם כל על ידי גופים אזרחיים וחברות שמתנהגות לעיתים כמו מדינות, וארגוני הבטחון והמודיעין צריכים להבין היטב את כללי המשחק בו כדי לא לפספס הפתעות שצומחות בו. מרחב הזיהוי וההתרעה הם בעלי אופי שונה לחלוטין ממה שהכרנו.בפרק השישי של העונה החמישית, שמוקדשת להפתעות, הטיות וטעויות במודיעין, שוחחנו עם גיא בר-חן, מי שהוביל חטיבה שעוסקת בסיכול איומי סייבר במשרד ראש הממשלה על המשמעות של הפתעות בעולם הסייבר. גיא נתן דוגמאות להפתעות גדולות במרחב הסייבר שאנחנו יכולים ללמוד מהן על הפערים ועל הכיוונים שנדרש לפתח. ממש כמו תפיסה רב-שלבית בעולם הרפואה שמאפשרת לנו להיחשף לאיומים, לזהות אותם ולטפל בהם כשאלו מתגלים – כך ניתן לבנות תפיסה דומה עבור איומים במרחב הדיגיטלי. מנחים: שירה ברביבאי שחם ואלון ששון

"בעשור האחרון כל צה"ל, לא רק אמ"ן, הפך להיות צבא מב"ם או צבא מכוון מב"ם. נושא ההתרעה נדחק לשוליים, ואם התעסקו בו, עסקו רק בהיבטים הטקטיים של התרעה לפיגועים או לפעילות ממוקדת. לכן השאלה אינה איך הופתענו ב־7 באוקטובר אלא איך מושג ההתרעה, שהוא נושא מרכזי, הופך להיות כמעט בשוליים".
אחת השאלות הקשות ביותר שעלו אחרי אסון 7 באוקטובר היא איך נעלמה ההתרעה ממערכת הביטחון שנחשבה במשך שנים לעמוד תווך לתפיסת הביטחון לצד ההתרעה וההכרעה.העונה השישית של מודקאסט מוקדשת לספר המודיעין ושבעה באוקטובר שיצא לאור בהוצאה משותפת של "מערכות" ו"המרכז למורשת המודיעין". בפרק הרביעי מסבירים החוקרים עופר גוטרמן, דודי סימן טוב ואודי רן כיצד ההתרעה נזנחה בהדרגה לטובת תפיסות אחרות כמו עליונות מודיעינית ומבצעים יזומים. ננסה להבין מה קרה לתרבות ההתרעה באמ"ן, איך זה השפיע על 7 באוקטובר והאם אפשר להחזיר את ההתרעה למרכז הביטחון הישראלי.

"המודיעין צריך להראות את הישגיו מדי יום ביומו. הצלחות העבר, אם יחפוץ להיתלות בהן, חשיבותן בהווה בטלה. אותה ידיעה שבמנה האירה עיניים, כיום אינה נחשבת לדבר". 
בין האתגרים הרבים של מדינת ישראל בשנותיה הראשונות היה גם אתגר הקמתו ומיסודו של המודיעין הישראלי. מול סביבה מאיימת מחוץ, ואל מול אילוצים משאביים מבפנים, היה צורך לצקת רעיונות, מהות, מבנים ותפיסות לאופן שבו קהילת המודיעין, שהחלה להיבנות באותה עת, תפעל בשנים הבאות. העונה הרביעית של מודקאסט מוקדשת לספרים חדשים העוסקים בעולם המודיעין, אך פרק זה מוקדש לספר שגילו מעל 60 שנים, והוא עודנו רלוונטי ומרתק. "המודיעין כמוסד ממלכתי" נכתב במקור כסדרת הרצאות שהעביר יהושפט הרכבי, מי שהיה ראש אמ"ן כשהיחידה הצבאית הפכה לאגף עצמאי בשלהי שנות החמישים. הרכבי פורס את תפיסותיו, עקרונותיו והבנתו העמוקה את עולם המודיעין של ישראל באותה עת בצורה מסודרת ומפורטת, כאילו ידע מראש שיהיה זה מסמך מכונן שיצוטט גם בספרים שנכתבים בנושא ב- 2024.את הספר הוציאו לאור דודי סימן טוב ודן הרכבי, בנו של יהושפט, והוא נגיש בצורה חופשית באינטרנט בקישור הבא.מנחה: אלון ששון

בפרק הראשון של מודקאסט אנחנו מארחים את דודי סימן טוב, סגן ראש המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין לשיחה פתוחה על יסודות המודיעין. נדבר על מושגים שכל מי שרוצה להכנס לעולם המודיעין חייב להכיר, נשאל האם קיים בישראל "מעריך לאומי" וננסה להבין למה אנשי מודיעין אוהבים הגדרות ואיך הם מגדירים מהו מודיעין. מנחה: אלון ששון