"מהו אויב במערכה התודעתית? ידענו להכיר אויב פח"עי – ארגון טרור, חוליה, משגר, מתארי טרור כאלו או אחרים. פתאום האויב נהיה נרטיב. וכשהאויב הוא נרטיב יש לו ביטויים פיזיים – משפיענים שמקדמים אותו או ארגונים שמתחזקים אותו... כולנו עוברים הסבה" לצד זירות הלחימה, המדיניות, השיקום האזרחי ועוד, התעצמה מאד מאז ה- 7 באוקטובר המערכה על התודעה בעולם לטובת מדינת ישראל. תמונת האויב בזירה זו אינה מורכבת מחוליות ומשגרי רקטות אלא מנרטיבים וטרנדים, שנתמכים ומקודמים על ידי התארגנויות ומשפיענים. מרכז המודיעין האזרחי לטובת המערכה התודעתית הוקם כיוזמה עצמאית כדי לאפשר למשרדי ממשלה ולגופים אזרחיים שאינם מורגלים בשפע מודיעיני להבין טוב יותר את תמונת המצב, לזהות בה שינויים ולכוון את מאמצי הנגד שלהם.עונה מיוחדת של מודקאסט, בשיתוף קהילת "לומדים מנהיגות בחיל", המוקדשת לנושא מודיעין ומנהיגות במלחמת "חרבות ברזל". בפרק זה שוחחנו עם עומרי רולס, המייסד של מרכז המודיעין האזרחי שהוקם עם תחילת המלחמה לטובת המערכה התודעתית. שמענו ממנו על השריר הקמ"ני שהתעורר בו מחדש עם הקמת המרכז, על המורכבות ביצירה של "שירות" מודיעיני חדש שנועד לסייע במי שאינו רגיל כלל לצרוך מודיעין ועל מרכיבים טכנולוגיים ואנושיים מהסביבה האזרחית שניתן לשלב גם בפעילות של גופי הבטחון והמודיעין.מנחים: אלון ששון וסרן י'

"הטיפוס הנפוץ של ההפתעה הוא כאשר אנחנו מבינים את המציאות, ואז מתרחש שינוי – אצל האויב, בסביבה או אצלנו –ואת הסיבוב הזה אנחנו לא לוקחים. במובן הזה ההפתעות של יום הכיפורים ושל השבעה באוקטובר הן די דומות".הפתעה היא תופעה בסיסית, שמתקיימת בהרבה תחומי חיים, ולא רק בעולם המודיעין. המבנה של הפתעות צבאיות אינו שונה ממה שקורה במשברים כלכליים או לחברות עסקיות; IBM, בלוקבאסטר, נאסא, המשבר הכלכלי ב- 2008, הקורונה או משבר בזוגיות – לכולם מבנה דומה. במבט מבחוץ נראה שהכל בסדר ופתאום אנחנו מגלים שהיה שם משהו שפספסנו.בפרק הרביעי של העונה החמישית, שמוקדשת להפתעות, הטיות וטעויות במודיעין, אנחנו מארחים את איתי ברון, לשעבר רח"ט מחקר באמ"ן. ביחד עם איתי יצאנו לפרק את המרכיבים הבסיסיים ביותר של הפתעה אסטרטגית, את הקשר בין תפניות לבין הפתעות, ואת האופי האוניברסלי של הפתעות. בהקשר המודיעיני, איתי הסביר מדוע שינויים ארגוניים שמגבירים ספק וביקורתיות הם הכרחיים, אך אין להם סיכוי מול תרבות שבה לא יתכן שיש פער בין מה שאנחנו מבינים לבין המציאות. 

בפרק השישי בעונה השמינית של "מודקאסט", אסף (פיזר) כהן, לשעבר סגן מפקד יח' 8200, משלים את החתיכה הטכנולוגית בתמונת האוסינט. בשיחה עם שירה ברביבאי-שחם הוא מסביר שבעידן של התפוצצות מידע, האיסוף מן הגלוי נשען על מומחיות בטכנולוגיות המסוגלות לכרות, למיין ולנתח כמויות עצומות של מידע, כאשר מיצוי מהרשתות החברתיות מוביל. כהן מסביר כיצד מחלצים תובנה מתוך המכונה, והאם מערכת המנתחת רשתות חברתיות באמת יכולה לקרוא הלכי רוח. דרך התנהגות הציבור האיראני במהלך "שאגת הארי", הוא מדגים גם מה אפשר ללמוד ממה שאינו מופיע במידע, ואיך נראית התעוררות של ציבור? או מחאה? שיחה על "ידיעת הזהב" באוקיינוס הנתונים ועל מהפכת הווידאו שמשנה את האופן שבו אוסינט נאסף ומנותח.

"תייצרו דסקים אחוריים, פונקציות של חשיבה, שיודעים לקחת משהו שחשוב למפקד ולפעול מולם יותר בנחת, תוך הפעלת ידע מהעבר ושיח בין-מדרגי בצורה יותר שיטתית" 
המודיעין עוסק תמיד באי-וודאות, אז מה משתנה מבחינה זו במהלך מלחמה? מתי סודות יכולים להפוך לתעלומות או לחידות? איך מודיעין יכול לעודד אי-וודאות אצל יריבים ומדוע חשוב להבחין בינו לבין הסברה בצד הישראלי, שנועדה לצמצם אי-וודאות?עונה מיוחדת של מודקאסט, בשיתוף קהילת "לומדים מנהיגות בחיל", המוקדשת לנושא מודיעין ומנהיגות במלחמת "חרבות ברזל". שוחחנו עם אל"מ (מיל) ד"ר עופר גוטרמן, עמית מחקר בכיר המשרת במילואים מאז פרוץ המלחמה.מנחה: אלון ששון.