מודקאסט, עונה 7, פרק 7 – בין קוסובו לטהראן: האם אפשר לנצח מלחמה מהאוויר?
תא"ל במיל. איתי ברון, לשעבר רח"ט מחקר ומרצה באוניברסיטאות רייכמן, חיפה ותל אביב, ומחבר הספר "מעליונות אווירית למהלומה רב-מימדית" מנתח את מבצע "שאגת הארי" שהובילו חילות האוויר הישראלי והאמריקאי לאור ההיסטוריה של שימוש בכח אווירי במלחמות בעולם וכאן בישראל. האם כח אווירי מסייע במאמץ הכרעת מלחמות או יכול גם להוביל ולהכריע אותן עצמאית וללא תלות בצבא היבשה? 
האם קוסובו היא מקרה חריג של הכרעה מהאוויר או שקוסובו מלמדת שזה דווקא אפשרי? כיצד ההפעלה של כח אווירי בעזה לאורך השנים עיצבה את התפיסות שהובילו את ישראל לבניית יכולות המודיעין והאויר שאת שיאן ראינו במלחמת איראן? 
שיחה על "שאגת הארי" שמשלבת בתוכה תהייה על מהי הכרעה צבאית, האם ניתן להשיגה בכח אווירי ומודיעיני בלבד והאם הנפת דגל בערי בירה של מדינות היא המסמלת ניצחון במערכה או שיש לניצחון והכרעות צורות שונות. איתי ברון מנתח מערכות אוויריות על הישגיהן ומגבלותיהן. פרק מרתק שיש בו רפרור לספרות רלוונטית ומקרי בוחן רבים שמאפשרים את הרחבת היריעה ביחס לכח אווירי והאתגר האיראני. 

"הראיה של אמ"ן את הקונספציה כחומה בצורה, שכל דבר שמאיים על תקפותה מתנפץ אל הקיר – זה דבר שצריך לבער. לא יכול להיות שקונספציה תהיה דבר דומם, דבר קבוע".
כמה אפשר לחדש במחקר של ההפתעה והכשל המודיעיני במלחמת יום הכיפורים, עליה נכתבו הרים של מאמרים, מחקרים וספרים? מתברר שלא מעט. מהמשקל המצומצם שניתן לאחריותו של המוסד לכשלים בשבוע שלפני המלחמה, דרך מקורות מצריים ששופכים זוית ראיה שונה מזו המוכרת לנו ועד ההסתכלות על אשרף מרואן, המקור המודיעיני האסטרטגי, כאפשרות שפוספסה לערוץ מדיני חשאי מסוג שלא הכרנו.העונה הרביעית של מודקאסט מוקדשת לספרים חדשים העוסקים בעולם המודיעין. בפרק השישי שוחחתי עם אל"מ (מיל) ד"ר רפאל בוכניק חן, מי שהיה בין שלל תפקידיו ראש מחלקת הבקרה. עבור רפאל ספר זה היה השלמה של תשוקה אישית ואמצעי להעברת הלקחים לדור הבא של הקצינים שעוסקים ויעסקו במדינה, לאור כשלונו של הגניוס היהודי באותה מלחמה. הדמיון המצמרר בין חלק מהכשלים במלחמת יום הכיפורים לאלו שנחשפו בכשל של אוקטובר 2023 הופך את הפרק והמסקנות של רפאל לרלוונטיות מתמיד.מנחה: אלון ששון

בפרק השלישי של מודקאסט אנחנו מארחים את ד"ר (אל"מ במיל.) עופר גוטרמן, עמית מחקר במכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין, בעל רקע עשיר בתפקידי מחקר ופיקוד בכיר באמ"ן ומנהל יחידת המודיעין והמחקר העסקי בחברת BDO. עופר פירסם לאחרונה מאמר שמציג מסגרת חדשה להבנה וניהול של היחסים בין ארגוני המודיעין לבין הסביבה הפתוחה. ניצלנו את ההזדמנות כדי לשמוע מעופר על מרכיביה של המסגרת החדשה שהוא מציע לאמץ, בנוסף על הפרדיגמות הקיימות כיום, על הצי"חים החדשים של המודיעין, הצרכנים החדשים והמפתיעים שלו, האקוסיסטם הטכנולוגי שהוא משתלב בו בהדרגה ועוד. מנחה: אלון ששון

האם ייתכן שבתום שתי מערכות צבאיות מול ישראל, איראן מתקרבת לנשק גרעיני יותר מאשר לפניהן? 
בשיחה עם אל"מ (במיל.) יואב רוזנברג, לשעבר סגן רח״ט מחקר באמ״ן, יואב חוזר להיסטוריה של הפתווא- פסק הדין ההלכתי- שהוציא ח'מינאי ושבו אסר על ההתקדמות לעבר פצצת גרעין. הפתווא שנדונה רבות בארגוני מודיעין ברחבי העולם והיוותה סוגייה כבדה בהערכת האיום מאיראן לאורך השנים, כולל בהגעה להסכם הגרעין של 2015,  לא בוטלה עד "עם כלביא" ואולי עד מותו של ח'מינאי (עפ"י פרסומים גלויים). איך מוסבר הפרדוקס, ומה חילופי הגברי במשטר שנותר על כנו לאחר "שאגת הארי" יעשו לפתווא בתום שתי מלחמות, יואב מנתח את התרחישים האפשריים. מכאן עולה שאלה קריטית: האם שתי מלחמות והיציאה מהסכם הגרעין ייתכן והאיצו את המוטיבציה האיראנית לפרוץ לפצצה גרעינית ושינו את אסטרטגיית המשטר, או הישארות כמדינת סף גרעינית? 
הפרק עוסק במתח בין גישות שונות בישראל ובארה״ב, הגישה שביקשה למקד מאמץ בסיכול הגרעין בלבד, ובין הגישה המקסימליסטית המבקשת להפיל את המשטר ואת כלל האיומים שהוא מציב לישראל: גרעין, טק"ק והפעלת מליציות הטרור. יואב רוזנברג מנתח את חיבור ההישגים הצבאיים בשתי המלחמות למעשה מדיני אפשרי שפוגש את יעדי המלחמה האסטרטגיים. המקום בו הוא דווקא מזהה הזדמנות היסטורית לחבר מעשה צבאי למעשה מדיני הוא בזירה הלבנונית ובפירוק הנשק של חיזבאללה.