בפרק השלישי של מודקאסט אנחנו מארחים את ד"ר (אל"מ במיל.) עופר גוטרמן, עמית מחקר במכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין, בעל רקע עשיר בתפקידי מחקר ופיקוד בכיר באמ"ן ומנהל יחידת המודיעין והמחקר העסקי בחברת BDO. עופר פירסם לאחרונה מאמר שמציג מסגרת חדשה להבנה וניהול של היחסים בין ארגוני המודיעין לבין הסביבה הפתוחה. ניצלנו את ההזדמנות כדי לשמוע מעופר על מרכיביה של המסגרת החדשה שהוא מציע לאמץ, בנוסף על הפרדיגמות הקיימות כיום, על הצי"חים החדשים של המודיעין, הצרכנים החדשים והמפתיעים שלו, האקוסיסטם הטכנולוגי שהוא משתלב בו בהדרגה ועוד. מנחה: אלון ששון

"החקירה הפרונטלית היא סוג של דיאלוג א-סימטרי, הכולל גם אינטראקציה לא מילולית, כגון הבעות פנים שונות, מבטים, תנועות גוף ושפת גוף. היכולת שלך להשפיע על החקירה אינה סימטרית לזו של הנחקר." החקירה המודיעינית הישירה עוסקת בבני אדם, ואפילו באדם אחד בכל פעם. מכיון שמדובר בבני אדם אקטיביים בעלי רצון חופשי, שיש להם רגשות, כבוד עצמי וגאווה, ולפעמים יש להם כוונה להונות את החוקר, אפשר לטעון שיכולת החיזוי והתיקוף הנדרשות לעיסוק המדעי אינם מתקיימים בחקירה הפרונטלית. אך האין זה בדיוק המצב בם בתחומים אחרים של מדעי החברה, כמו פסיכולוגיה או אפילו רפואה?העונה הרביעית של מודקאסט מוקדשת לספרים העוסקים בעולם המודיעין, בדגש על אלו שיצאו לאור בשנים האחרונות. הספר "מדע החקירות הפרונטליות – מחשבות על הפקת מודיעין מנחקרים במסגרת המלחמה במודיעין" נכתב על ידי אייל דגן, שהיה ראש אגף החקירות בשב"כ. אייל מציג לראשונה ניתוח מתודולוגי מפורט של התפיסות, הגישות והשיטות השונות המקובלות בחקירות פרונטליות, בדגש על אלו של מחבלים המעורבים בפעילות טרור. הוא משווה בין אופן ניהול החקירה לבין אופן הניהול של מחקר מדעי, ומסביר מדוע ניתוח כזה יכול לסייע לא רק בהכשרת חוקרים, אלא גם בשיפור תוצאות החקירה.מנחה: אלון ששון

במלחמת "עם כלביא" חיזבאללה ישב על הגדר, למרות הפגיעה בפטרוניתו איראן. כעת, למרות חולשה צבאית ולחצים פוליטיים מבית, הוא בוחר להצטרף למערכה ולירות על ישראל. מדוע? התנהלות חיזבאללה בראשות נעים קאסם מעידה על קבלת החלטות אסטרטגית שמוכנה לשלם מחירים אסטרטגיים. כיצד ארגון טרור מקבל החלטות אסטרטגיות והאם קהילת המודיעין של ישראל מיומנת להעריך קבלת החלטות אסטרטגית של היריב גם כאשר היא נראית 'לא סבירה' ובעלת מחירים 'לא הגיוניים'?קהילת המודיעין בישראל כשלה בהערכת החלטותיו של סינוואר, אך האם שני מקרי הבוחן של חיזבאללה במערכות נגד איראן עומדים בציפיות והערכות המערכת? העימות עם חיזבאללה מצית עימות צפוי ומציף שתי אפשרויות מנוגדות להמשך: פלישה קרקעית ישראלית  מול ניסיון דיפלומטי שמוביל נשיא לבנון לייצוב הגבול וריסון חיזבאללה.נשאל מה השתנה במערכת הלבנונית במלחמה הנוכחית וכיצד זה משפיע על המודיעין, ובעיקר- האם פירוק מנשק של הארגון הוא מהלך מציאותי וישים? לשיחה המרתקת הזו מצטרפים אליי מירי איזין לשעבר ראשת המכון לחקר הטרור באוניברסיטת רייכמן וכן גלעד איזין, עמית מחקר במכון לחקר המתודולוגיה וראש תכנית "חבצלות" בחמ"ן, שני אנשי מודיעין מנוסים שהזירה הצפונית היא תחום מומחיותם. הצטרפו אלינו!

"כל מפקד עם שכל ישר, אם הוא מניח שכולם חוו את המשבר הזה וזועזעו ממנו אבל התגובה שלהם שונה, מבין שצריך לטפל בכולם, גם בעצמך" חוסן אינו דבר שבונים אחרי אירוע משברי, אלא לפניו. כל אחד מאנשי הארגון יושפע מהמשבר - בקצה האחד יהיו מי שיתכחשו לו, בקצה השני יהיו מי שיחשבו שאי אפשר להמשיך יותר, אבל הרוב יהיו על פני כל המנעד שבין הקצוות, כולל המפקדים עצמם. למשבר כזה יש שני פנים: ברמה הארגונית אתה עלול לפקפק ביכולת לבצע את המשימות ולהסתמך על התפיסות הקיימות, וברמה האישית אתה עלול לאבד אמון באנשים סביבך.עונה מיוחדת של מודקאסט, בשיתוף קהילת "לומדים מנהיגות בחיל", המוקדשת לנושא מודיעין ומנהיגות במלחמת "חרבות ברזל". שוחחנו עם ד., שמילא מספר תפקידי ראש אגף במוסד, על התובנות שלנו מההתארגנות המודיעינית והאזרחית לאחר אירועי ה- 7 באוקטובר ועל האופן בו נדרש לטפל באנשים שחוו את המשבר הקשה ביותר בו הוא נתקל אי פעם.מנחים: אלון ששון וסרן י., מנהל קהילת "לומדים מנהיגות בחיל"