"הטכנולוגיה אינה טובה או רעה. הטכנולוגיה נמצאת בקונטקסט של אנשים שמשתמשים בה, והיא מקיימת איזשהו ריקוד עם המציאות האנושית. היא לא חיצונית למציאות האנושית – היא אינהרנטית לה".אנשי מודיעין אוהבים טכנולוגיה, ויש שיאמרו גם שהם מכורים לטכנולוגיה. כל קפיצה טכנולוגית של המאות ה- 20 וה- 21 הביאה בעקבותיה עלייה משמעותית בהיקפי המידע שנוצר והמידע שנאסף על ידי המודיעין. יחד עם זאת, קפיצות אלו השפיעה בצורה דרמטית על כל אחד מהשלבים של מה שהיה מקובל לקרוא לו "המעגל המודיעיני", עד כדי איתגור של המאפיינים הבסיסיים ביותר שלו.העונה הרביעית של מודקאסט מוקדשת לספרים העוסקים בעולם המודיעין, בדגש על אלו שיצאו לאור בשנים האחרונות. הספר The Future of National Intelligence נכתב על ידי ד"ר שי הרשקוביץ. הספר מציג מגוון של טכנולוגיות מפציעות שהשפיעו, ועוד ישפיעו, על עבודת המודיעין, כל אחת בנפרד ובייחוד כאשר הן מתלכדות. בראייה רחבה יותר, שינויים חברתיים, שהטכנולוגיה משתלבת בהם, משפיעים גם הם על הקשר הרגיש בין אנליסטים לבין מקבלי ההחלטות ועל המרחב המשותף שבו עליהם ליצור ביחד את התוצר המודיעיני החדש.מנחה: אלון ששון

"אני רואה את איום הסייבר כמו מחלה או וירוס שמתפשט מאד מהר. בעולם האמיתי אנחנו כל הזמן נחשפים לאיומים, אבל הגוף שלנו נלחם כל הזמן והוא יודע להגן על עצמו. זה מקביל למה שאני מצפה מחברות וארגונים בעולם הסייבר."בעולם הבטחוני אנחנו רגילים לדבר על מספר מרחבי פעולה – יבשה, אוויר, ים וחלל, שעליהם נוסף מרחב הסייבר. בניגוד לקודמים, מרחב הסייבר משרת ונשלט קודם כל על ידי גופים אזרחיים וחברות שמתנהגות לעיתים כמו מדינות, וארגוני הבטחון והמודיעין צריכים להבין היטב את כללי המשחק בו כדי לא לפספס הפתעות שצומחות בו. מרחב הזיהוי וההתרעה הם בעלי אופי שונה לחלוטין ממה שהכרנו.בפרק השישי של העונה החמישית, שמוקדשת להפתעות, הטיות וטעויות במודיעין, שוחחנו עם גיא בר-חן, מי שהוביל חטיבה שעוסקת בסיכול איומי סייבר במשרד ראש הממשלה על המשמעות של הפתעות בעולם הסייבר. גיא נתן דוגמאות להפתעות גדולות במרחב הסייבר שאנחנו יכולים ללמוד מהן על הפערים ועל הכיוונים שנדרש לפתח. ממש כמו תפיסה רב-שלבית בעולם הרפואה שמאפשרת לנו להיחשף לאיומים, לזהות אותם ולטפל בהם כשאלו מתגלים – כך ניתן לבנות תפיסה דומה עבור איומים במרחב הדיגיטלי. מנחים: שירה ברביבאי שחם ואלון ששון

"האמונה שהיתה לאיראנים שהם מרתיעים את ישראל, כאשר ההרתעה הזו כבר לא אפקטיבית, היא מה שעומד בסיס כל כשלון בהתרעה על מתקפת פתע ".

מה היו הסימנים הגלויים שעמדו בפני האיראנים טרם מתקפת הפתע של ישראל כנגדה ביוני 2025? מדוע הם לא הצליחו לזהות או להבין אותם? שבוע לאחר תחילת המלחמה בין ישראל לאיראן אירחנו בזום את פרופסור אורי בר יוסף, מבכירי החוקרים הישראליים בתחום המודיעין, למפגש זום לא מתוכנן שהפך לפרק פתיחת העונה החדשה, על הפתעות ומתקפות פתע.
למרות שאין לנו עדין פרספקטיבה מספקת ומידע מבוסס, אפשר להעריך מהם הגורמים שעמדו בבסיס ההפתעה, ואולי גם על הקשר בין הכשלון המודיעיני של 7 באוקטובר 2023 להצלחה של ה- 13 ביוני 2025.
העונה החמישית של מודקאסט מוקדשת לנושא ההפתעות, הטעויות וההטיות בעולם המודיעין. רובו של העיסוק בתחום זה, בוודאי בישראל, הינו בצד המופתע. לקחי יום הכיפורים והכשלון של השבעה באוקטובר מחייבים אותנו לחשיבה ביקורתית שמחפשת את ההפתעות מצד היריב. הפתעת הפתע של ישראל כנגד איראן מאפשרים מבט שונה ומפתיע על תפקידו של המודיעין בצד המפתיע, ומה ניתן להעריך שקרה לאיראנים, שלא זיהו את המהלך הישראלי.

מארחים: שירה ברביבאי שחם ואלון ששון

"הטיפוס הנפוץ של ההפתעה הוא כאשר אנחנו מבינים את המציאות, ואז מתרחש שינוי – אצל האויב, בסביבה או אצלנו –ואת הסיבוב הזה אנחנו לא לוקחים. במובן הזה ההפתעות של יום הכיפורים ושל השבעה באוקטובר הן די דומות".הפתעה היא תופעה בסיסית, שמתקיימת בהרבה תחומי חיים, ולא רק בעולם המודיעין. המבנה של הפתעות צבאיות אינו שונה ממה שקורה במשברים כלכליים או לחברות עסקיות; IBM, בלוקבאסטר, נאסא, המשבר הכלכלי ב- 2008, הקורונה או משבר בזוגיות – לכולם מבנה דומה. במבט מבחוץ נראה שהכל בסדר ופתאום אנחנו מגלים שהיה שם משהו שפספסנו.בפרק הרביעי של העונה החמישית, שמוקדשת להפתעות, הטיות וטעויות במודיעין, אנחנו מארחים את איתי ברון, לשעבר רח"ט מחקר באמ"ן. ביחד עם איתי יצאנו לפרק את המרכיבים הבסיסיים ביותר של הפתעה אסטרטגית, את הקשר בין תפניות לבין הפתעות, ואת האופי האוניברסלי של הפתעות. בהקשר המודיעיני, איתי הסביר מדוע שינויים ארגוניים שמגבירים ספק וביקורתיות הם הכרחיים, אך אין להם סיכוי מול תרבות שבה לא יתכן שיש פער בין מה שאנחנו מבינים לבין המציאות.