הערכת המודיעין הלאומית (NIE) להשפעות שינויי האקלים על הביטחון הלאומי של ארה"ב
מבוא
ערב פסגת האקלים בגלזגו, פרסמה קהילת המודיעין האמריקאית (IC) לראשונה מסמך הערכה לאומי-מודיעיני (National Intelligence Estimate) אודות ההשפעות בתחום הביטחון הלאומי של שינויי האקלים . התייחסות לנושא זה כבר עלתה בשנים האחרונות מצד קהילת המודיעין, למשל במסגרת הערכת האיומים השנתית האחרונה ובעבודות נוספות שפרסם ה-NIC (גוף המחקר של ה-DNI). אך הפעם, ההתייחסות מובאת במסמך רשמי של הקהילה המוקדש בלעדית לנושא ומצביע על בהילות הטיפול בו. המסמך הוכן כמענה להוראה הנשיאותית שניתנה לקהילה להעריך את האיומים הביטחוניים ששינוי האקלים מציב. בכך, ממשל ביידן מקווה לשקם את האמון סביב מידת הרצינות שארה"ב מייחסת לנושא זה, בקרב בעלי הברית והציבור.
מסמך ההערכה שגובש ע"י ה-NIC מתבסס על המידע הקיים אודות המגמות והטכנולוגיות העכשוויות של פליטות גזי החממה. החלק המדעי במסמך על נושא זה לא מחדש במיוחד בהשוואה לדו"חות בתחום שמפורסמים ע"י גופים ממשלתיים, בינלאומיים ואקדמיים. עם זאת, המסמך נותן פרספקטיבה על האופן שבו 18 הסוכנויות שנמצאות תחת קהילת המודיעין תופסות את ההשלכות הגיאופוליטיות של משבר האקלים. במסגרת זאת, הוא מספק הערכה על ההשלכות הגיאופוליטיות מחוץ לארה"ב לטווח הקצר (5-10 שנים) ולטווח הארוך (10-20 שנה). ההשפעות על מחלקת ההגנה של ארה"ב (DOD) לא הובאו בחשבון במסגרת הערכה זו.
התוכן המדעי של ההערכה, שכלל תחזיות על ההשפעות הסביבתיות בהווה ועל ההשפעות העתידיות, נסקר ע"י סוכנויות המדע הפדרליות במועצה המייעצת לביטחון אקלימי (CSAC). ה-CSAC היא פלטפורמה שמטרתה להביא לשיתוף פעולה בין קהילת המודיעין האמריקאית לבין הקהילה המדעית הפדרלית. היא כוננה בשנת 2020 ע"י הקונגרס, כדי ליצור הבנה טובה יותר של הדרכים שבהן שינוי האקלים משפיע על הביטחון הלאומי של ארה"ב.
אולי יעניין אתכם לקרוא גם
הפרקטיקה של השילוביות במבחן המעשה - סיפורה של יחידה משותפת לצה"ל ולשב"כ
#מאמר זה הוא מאמר תגובה לגיליון מספר 7 של "מודיעין הלכה למעשה". כזכור, בגיליון זה שעסק בשילוביות ושיתופי פעולה בקהילת המודיעין הישראלית, הובאו מספר מקרים של יחידות משותפות. מאמר זה נכתב על ידי ש. שמשרת בשב"כ, והיה שותף להקמתה של יחידה משותפת עם צה"ל. מטרת היחידה היא להוביל פעילות בתחום מצבעי לא שגרתי. הכותב חולק את מסקנותיו אודות שילוביות בין ארגונית. תחילה, הוא מתייחס לאתגרי ההקמה, למשל, הגעה לתכלית מוסכמת, ניתוח אינטרסים מקצועיים וארגוניים של השותפים למיזם, תכנית עבודה משותפת ומוסכמת, הכשרות, עניינים פרוצדורליים שונים ואתגרים נוספים. לאחר מכן, הוא מתייחס לפערים ולמתח בסוגיות שונות (למשל, שקיפות ודיווח לגבי פעילות היחידה. לבסוף, הוא מסכם בכך שילוביות אינה ערך העומד בפני עצמו, אלא היא דרך פעולה לשם הגעה לתוצאה מצרפית גדולה יותר מאשר עבודה של כל גוף בנפרד. הוא מתייחס לכך שלא ניתן לבצע מיזם כזה ללא הסכמה על תכליות משותפת וקביעת יעדים, וכי צריך לשאוף להקמה סדורה ומבנית, ולקבוע מראש תכנית עבודה ומנגנוני תיאום. ש. מתייחס גם למרכיב האישי וכותב שהיכן שהיו שותפים שהתחבר אליהם, כך היה קל יותר לקדם תהליכים משותפים.
קרא עוד
