מחשבות בעקבות הדו"ח של המודיעין האמריקני על מקורה של המגפה

תאריך: 09/02/2022
מאת: תא"ל (מיל.) יוסי קופרוסר וסא"ל (מיל.) דני שוהם

נשיא ארה"ב, ביידן, הינחה במאי 2021 את קהילת המודיעין להכין דו"ח שינסה לענות לשאלה המטרידה את כולנו, כיצד התחילה מגפת הקורונה. הקהילה, על מגוון הסוכנויות החברות בה, בחנה את האפשרויות השונות ולא הצליחה להגיע למסקנה ברורה. בדו"ח שפרסמה באוגוסט היא פסלה את האפשרות שמדובר במהלך סיני מכוון, אך התקשתה לקבוע אם מדובר בנגיף שפותח במעבדה בווהאן ודלף משם, או באירוע טבעי שמקורו בעטלפים שאצלם התפתח הנגיף ומהם הועבר לבני אדם. ניסוח המסקנות בדו"ח הגלוי קבע כי 4 סוכנויות סבורות ברמת ביטחון נמוכה שהמקור לנגיף היה טבעי וסוכנות מודיעין אחת העריכה ברמת ביטחון בינונית שהנגיף דלף מהמעבדה. 
ביידן הודה אמנם לקהילת המודיעין, אך ביקש ממנה להמשיך ולחקור ולהגיש דו"ח מפורט יותר. דו"ח זה פורסם ב-29 אוקטובר 2021, ואף שהיה אכן מפורט הרבה יותר מקודמו וכלל גם הסבר לגבי המתודולוגיה בה הוכן הדו"ח, לא שינה את המסקנות ואת רמת הביטחון בהערכות השונות. הדו"ח הראשון היה מושא לביקורת בארה"ב מצד מומחים, רובם כאלה שעסקו בנושא עד לאחרונה בתוך הקהילה, שטענו כי ניתן היה לומר ברמת בטחון גבוהה יותר שהסיבה להופעת הנגיף הייתה דליפה מהמעבדה. מחברי הדו"ח השני התייחסו לחלק מהטענות האלה במסגרת הדו"ח השני ושללו אותן.
סא"ל (מיל.) דני שוהם ותא"ל (מיל.) יוסי קופרוסר כתבו בעקבות זאת מאמר המנתח את ממצאי הדו"ח מההיבט המקצועי ומהיבט המתודולוגיה המודיעינית ופרסמו אותו בכתב העת המקצועי לענייני לוחמה כימית וביולוגית CBW, היוצא לאור מטעם מכון מחקר הודי. המאמר קיבל תהודה בחוגים מקצועיים.
המסרים העיקריים של המסמך הם שבהיבט המקצועי נותרו גם אחרי הדו"ח המשלים סימני שאלה רבים לגבי הממצאים ושמההיבט המתודולוגי הדו"ח הוא בעייתי, מכיוון שאם כל מה שניתן לומר לגבי סוגיה שבעיקרה היא חשיפת סוד לגבי שאלה העומדת במרכז הצי"ח הוא שההערכה היא ברמת ביטחון נמוכה, עדיף היה פשוט לומר שאין לקהילת המודיעין בשלב זה יכולת לענות על השאלה. זאת, משום שהצבעה על תשובה מסוימת כעל כזו שארבע סוכנויות תומכות בה, גם אם נאמר שהן עושות זאת ברמת ביטחון נמוכה, עלולה ליצור הטיה אצל הקורא ולהוביל אותו לחשוב שזו הערכה מקובלת.

לפניכם המאמר בשפת המקור



אולי יעניין אתכם לקרוא גם

ניצול תשתיות פוליטיות ועסקיות להשפעה זרה באמצעות סוכני השפעה רוסים

מאמר זה בוחן את השימוש של רוסיה בסוכני השפעה אזרחיים להשגת השפעה פוליטית וכלכלית במדינות המערב. מאז סוף המלחמה הקרה, רוסיה מפעילה סוכנים שמטרתם לשנות את דעת הקהל ולהטות את המדיניות במדינות היעד. הפעילות הרוסית כוללת שימוש בסוכנים גלויים, סמויים ו"אידיוטים שימושיים". מאמר זה בוחן את ערוצי הפעולה הכלכליים של סוכני השפעה כגון תרומות פוליטיות, מימון מכוני מחקר וארגוני לובי, ומעורבות בתקשורת ובתרבות ומביא כדוגמא את פעולותיהם של אוליגרכים רוסים שמשתמשים בהונם ובקשריהם להשגת מטרות פוליטיות וכלכליות עבור רוסיה.המאמר מציג את המדיניות האמריקאית והבריטית כלפי השפעה זרה ומזהה את הכשלים הרגולטוריים שמאפשרים את הפעילות הזו. במיוחד לאחר הבחירות לנשיאות בארצות הברית ב-2016, עלתה המודעות לחשיבות הזיהוי והטיפול בהשפעה זרה. הצעת חקיקה לשינוי חוק רישום סוכנים זרים (FARA) בארצות הברית נועדה לחזק את האכיפה ולצמצם את ההשפעה הרוסית. המאמר מדגיש את החשיבות של מערכות רגולטוריות חזקות לשמירה על יציבות המשטרים הדמוקרטיים ולמניעת השפעה זרה המזיקה לתהליכי קבלת ההחלטות הפוליטיות.המאמר הינו חלק מגיליון 10 של כתב העת "מודיעין הלכה ומעשה" העוסק בהשפעה והתערבות זרה כאתגר אסטרטגי, העתיד לצאת לאור בקרוב. הגיליון כולל מאמרים הבוחנים את האתגר מנקודת מבט של יריבים (דוגמת רוסיה, איראן וסין), ודן בהיבטי אופן ההשפעה. כן תיכלל בו בחינת האתגר בשגרה וגם בעת שיבוש תהליכים דמוקרטיים, העמקת שסעים חברתיים, מערכות בחירות ואף מלחמה. המאמרים משקפים חיבור בין הבנות מערכתיות לבין המדיניות הנדרשת כמענה בישראל וגם במדינות מערביות. הגיליון מסכם פרויקט משותף של המכון למחקרי ביטחון לאומי והמכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין (המל"מ).
קרא עוד