אתגרי המודיעין במלחמת רוסיה – אוקראינה

תאריך: 07/04/2022
מאת: תא”ל (מיל') יוסי קופרוסר
המלחמה, או "המבצע הצבאי המיוחד", שמנהלת רוסיה נגד אוקראינה, מהווה אתגר לכלל שרותי המודיעין בעולם, ובמיוחד לאלה של רוסיה, אוקראינה ומדינות נאט"ו, ובראשן ארה"ב. הם נדרשים להפגין את יכולותיהם במתן התרעה, בהבנת תמונת המצב והנחלת משמעויותיה למקבלי ההחלטות, בדיון עם מקבלי ההחלטות על המשמעויות של מהלכיהם הבאים, באיתור יעדים והפיכתם למטרות לתקיפה, בהפעלת יכולותיהם בתחום הסייבר, בהשתלבות במערכה על התודעה, באיסוף מידע ובמניעת מידע מהאויב. מכיוון שהמלחמה עדיין בעיצומה וחלפו רק חמישה שבועות מתחילתה, ומאחר שמטבע הדברים איננו יודעים די על תמונת המצב ועל עבודת המודיעין בהקשר למלחמה, הערכת תפקודם של גורמי המודיעין במסגרתה צריכה להיעשות בזהירות. עם זאת, בימים האחרונים נחשפים חלקים של התמונה. בצרפת הודח ראש המודיעין הצבאי, שהטעה את הנשיא, וברור שגם המודיעין הגרמני טעה בהערכותיו ערב המלחמה; ראשי המודיעין האמריקני הודו כי העריכו הערכת יתר את יכולות צבא רוסיה והערכת חסר את כושר העמידה האוקראיני, ונשיא אוקראינה הדיח שני בכירים במערך הביטחון שלו וכינה אותם בוגדים.

אתגר ההתרעה

בתחום ההתרעה על הכוונה לפעול, האתגר הוא לחבר כוונות עם יכולות ולהצביע על הסיכוי להפעלת הכוח בעיתוי קונקרטי, על בסיס ניתוח הקשר ביניהן. בכל הקשור להתרעה על הכוונה לפתוח במלחמה עמדו שרותי המודיעין של אוקראינה והמערב בפני מציאות מוכרת. הרוסים לא הסתירו את כוונותיהם הבסיסיות, והנשיא פוטין חזר עליהן והבהיר כי אם לא ייענו הציפיות הרוסיות לא יהיה מנוס מפעולה להשגתן. פוטין לא נרתע בשנים האחרונות מהפעלת כוח להגנה על אינטרסים שהוגדרו על ידו כחיוניים (צ'צ'ניה, גיאורגיה, סוריה, קזחסטן). הרוסים גם לא הסתירו את תהליך הכנת הכוח לפעולה, אף כי היסוו אותו, במסגרת תפיסת ההסתרה וההונאה המוכרת שלהם – ה"מסקירובקה" – כתרגיל גדול וניסו להשיג בדרך זו ובאמצעות מסרים מרגיעים אלמנט הפתעה מקומי עבור מהלך הפתיחה (בדומה לשימוש בתרגיל כמרכיב בהונאה בעבר, כולל במלחמת יום הכיפורים). 
חלק מגורמי המודיעין הלכו שולל אחרי ההטעיה הרוסית וסברו שמדובר בהפעלת לחץ שאין מאחוריה כוונה לפעול, בעיקר משום שהטילו את הגיונם המערבי על הרוסים, אבל האמריקנים, ובפועל גם חלק מהאוקראינים, שנשענו על המודיעין האמריקאי, לא הישלו את עצמם וסירבו להאמין למסרי ההרגעה הרוסיים. כך התאפשר לאוקראינים להגביר ערנות ומוכנות ולאמריקאים לחסוך מעצמם את תחושת ההפתעה והתדהמה העלולה לשתק את ההנהגה בשלבי הפתיחה של המערכה ולהוביל להחלטות שגויות. האמריקנים גם נתנו פרסום פומבי נרחב לתובנות המודיעיניות שפיתחו ערב פרוץ הקרבות, כדי לנסות להרתיע את פוטין (בכך הם נכשלו) ולעצב את המרחב התודעתי שבו מתנהלת המלחמה מאז. שימוש מושכל במודיעין נעשה מספר פעמים על ידי האמריקנים גם על מנת לשמוט מידי הרוסים את האפשרות להשתמש בתואנות שווא (FALSE FLAG) ולהצדיק בכך הפעלת כוח מאסיבית ללא הצדקה.

הרעיון האסטרטגי של רוסיה: מודיעין מערכתי במלחמה

לעומת זאת נראה, כי בכל הקשור להבנת הרעיון המערכתי שעמד, וכנראה עדיין עומד, בבסיס המערכה הרוסית, להערכת תוצאות העימות בשדה הקרב ולניתוח המהלכים תוך כדי הלחימה והתסריטים האפשריים בהמשך נתקלו שרותי המודיעין המערביים בקשיים וחלקם נכשלו. בראייתם, מטרת המערכה הרוסית הייתה להשתלט על אוקראינה במהלך בזק, ואז לבחון אפשרות של הרחבת המערכה ליעדים נוספים, ונוכח יחסי הכוחות הרוסים היו אכן אמורים, בראיית שירותי המודיעין המערביים, להשיג יעדים אלה בקלות רבה. על רקע הערכה זו, הנשיא ביידן אף הציע לז'לנסקי ביום השני ללחימה סיוע במילוטו מאוקראינה. מכיוון שההכרעה המהירה לא התממשה, הסיקו שרותי המודיעין שמדובר בכישלון של פוטין שעלול, לפי חלק מגורמי המודיעין,  להוביל אותו להפעלת כוח ללא הבחנה ואולי אף לשימוש בנשק לא קונבנציונלי. 
בפועל, הרעיון האסטרטגי הרוסי ממוקד אמנם במיצובה של רוסיה כמעצמת על, ובבלימת התפשטות נאט"ו לכיוונה באמצעות הקרנת כוח וניצול הרפיסות המערבית, ובפרט האמריקנית, הנובעת מרתיעה מעימות. התפיסה האסטרטגית כוללת גם שלילה של קיומו של עם אוקראיני ושואפת להשיב את אוקראינה לחיקה של רוסיה.  עם זאת, לא ברור אם הרוסים אכן נערכו למלחמת בזק שתכליתה השתלטות מהירה על כל שטחה של אוקראינה, תוך ניסיון לחסל את הנשיא ז'לנסקי בסמוך למהלך הפתיחה. על בסיס ניתוח הכוחות שהוקצו למערכה והמשימות שניתנו להם יתכן שהרעיון המערכתי הרוסי בשלב הראשון של המבצע היה מוגבל בהרבה ותאם את המטרות הפומביות עליהן הכריזו הרוסים. כוח משימה אחד פעל בכמה מאמצים כדי ליצור לחץ על קייב וחרקיב ולפגוע בכושר הלחימה של אוקראינה, במטרה להביא את ז'לנסקי להסכים לניטרליות ולוויתור על הצטיידות בנשק שיאיים על רוסיה. אם המשימה לא תושג בדרך זו הכוח היה עשוי לקבל משימה עוקבת של השתלטות על הערים כדי להכריע את הממשלה האוקראינית. ספק אם לכוח זה יש או הייתה משימה לפגוע בהנהגה האוקראינית, ולא ברורה מהימנות המידע המצביע על כוונה כזו, שנכשלה. כוח משימה שני פועל במזרח ובדרום אוקראינה כדי להבטיח שליטה רוסית במרחב זה, כולל חיבור בין חצי האי קרים לרפובליקות "העצמאיות" שהרוסים שואפים לכונן בחבל דונבאס, בלוהנסק ובדונייצק, ושליטה בים אזוב ובחופי הים השחור, בואכה אודסה. 
הבנה מהירה של הרעיון המערכתי ככזה, בהנחה שהיא נכונה, הייתה עשויה אולי לאפשר מו"מ מהותי בין אוקראינה לרוסיה בשלב מוקדם יחסית של הלחימה ולחסוך פגיעה נוספת בנפש והרס נוסף של תשתיות אוקראיניות. הסיבות לקושי בהבנת המציאות הן רבות. ביניהן ניתן לציין את הערכת היתר של עוצמת הצבא הרוסי ויכולותיו והערכת חסר של היכולות האוקראיניות, חוסר הבנה של דרך החשיבה של פוטין תוך עירוב רגשות בתהליך ההערכה והטלת ההיגיון המערבי עליו, כשל הדמיון, שהיקשה על מודיעין המערבי להעריך מה תהיינה תוצאות המפגש בשדה הקרב ופער תרבותי בכל הקשור להבנת הלהט הלאומי בשתי המדינות. נראה, שכשל הדמיון והפער התרבותי עמדו גם בבסיס הטעות בהערכה של חלק מגורמי המודיעין במערב באשר לעצם כוונת רוסיה לפתוח במלחמה. מכל מקום, הוכח שוב שמידע רב איננו ערובה לניתוח מודיעיני איכותי של מצבים מורכבים ומתפתחים.
מכל מקום, ברור שרסיה לא הצליחה להשיג אפילו את המטרות המוגבלות שצוינו לעיל ונראה שהמודיעין הרוסי שגה קשות בהערכותיו ובכך תרם לכישלון זה. הוא לא העריך נכונה את עוצמת ההתנגדות האוקראינית, את היקף ומשמעות הסיוע הצבאי והמודיעיני המערבי לאוקראינה, את חומרת הסנקציות שתאמצנה מדינות המערב ולא לקח בחשבון את חומרת הבעיות מהן סובל הצבא הרוסי (העדר רוח לחימה, לוגיסטיקה, איכות נמוכה של הציוד ועוד).  הוא כן העריך נכונה כי ארה"ב ונאט"ו יימנעו, כפי שהצהירו, ממעורבות ישירה בלחימה.

מודיעין אופרטיבי וטקטי

בכל הקשור להבנת תמונת המודיעין האופרטיבי והטקטי וייצור המטרות האסטרטגיות, האופרטיביות והטקטיות, הרוסים פגעו במטרות צבאיות אסטרטגיות רבות מאד, אך לא הצליחו לייצר מטרות איכותיות  תוך כדי לחימה ולפגוע משמעותית בכושר הלחימה של צבא אוקראינה ובכך לחייב את האוקראינים לקבל את דרישותיהם במלואן בתוך זמן קצר יחסית. לאור זאת הם הרחיבו את מעגל המטרות גם לכאלה שאינן בעלות הקשר צבאי ישיר, כדי להגביר את הלחץ על היריב. האוקראינים לעומת זאת, הסבו לרוסים אבדות כבדות, כולל פגיעה בקצינים בכירים, מן הסתם תוך הישענות על שיתוף פעולה מודיעיני איכותי עם ארה"ב ונאט"ו, ובניגוד לרוסים הצליחו לייצר מטרות רבות תוך כדי הקרב, ואף שיבשו בדרך זו את תכנית הקרב הרוסית, הם תרמו בדרך זו להחלטה הרוסית לעדכן את מטרות הלחימה ולשלילת הישגים אסטרטגיים מהרוסים, אך גם הם לא הצליחו עדיין להביא את רוסיה בדרך זו לוותר על דרישותיה. האפשרות ששני הצדדים מתקרבים להסכמה על הפסקת אש ומנסים להגיע לעמק השווה סביב הצפיות הרוסיות מלמדת, כי בכל זאת יש לתקיפת המטרות ההדדית השפעה אסטרטגית מצטברת על עמדות הצדדים, מעבר להשפעה האופרטיבית.

תרומת המודיעין למערכה על התודעה

תרומת המודיעין למערכה על התודעה הייתה משמעותית מאד מבחינת המודיעין האוקראיני והמערבי, ואפשרה לייצר אצל קהלי היעד הרלבנטיים דימוי של האוקראינים כקורבן הקיבוצי המובהק, בעוד הרוסים, ובראשם פוטין, מותגו כרשע המוחלט, ובה בעת להציג את אוקראינה ובראשה הנשיא זלנסקי, כגורם עוצמתי, מנצח ומוסרי ואת צבא רוסיה כענק חסר יכולת ורוח לחימה. דימויים אלה מונפו לרכישת אהדה במערב, שנועדה להגביר את נכונותו לסייע לאוקראינה, לדיכוי המוטיבציה להילחם מצד הרוסים ולהפחת רוח קרב אצל האוקראינים. תרומת המודיעין באה לידי ביטוי במיקוד יכולות האיסוף לגיבוי מהלכי תודעה, ובשחרור לכאורה של מידע שחלקו הוצג כרגיש (למשל, הטענה שפוטין אינו מעודכן כהלכה על ידי יועציו ואיננו מכיר את תמונת המצב הקשה של כוחותיו לאשורה), וחלקו כפרי של ליווי הפעילות המבצעית.
הרוסים, לעומת זאת, נחלו כישלון חרוץ בתחום התודעה, שהועצם על רקע העיסוק התורתי הנמרץ שלהם בממד התודעתי של המערכה ההיברידית והכלים שפיתחו לצורכי השפעה זרה על פי דוקטרינת הרמטכ"ל גרסימוב. לא רק שהם לא הצליחו להשפיע על קהלי היעד באוקראינה ובמערב, נראה שאפילו מול קהל היעד הביתי, ברוסיה עצמה, הישגיהם רחוקים מלהרשים. יתכן שהיכולת של הרוסים לפעול נפגעה כתוצאה מסגירת הרשתות החברתיות בפניהם והתגייסותן לקידום המסרים האוקראיניים, כשנראה שהרוסים לא נערכו לאפשרות זו כהלכה. סביר, שסגירת הרשתות וצעדים שנקטו הרוסים צמצמו במקביל גם את יכולתו של המערב להעביר את מסריו לקהל הרוסי.

ההתמודדות במרחב הסייבר 

תפקוד הסייבר בשני הצדדים נותר עדיין בגדר תעלומה. שני הצדדים הפעילו בראשית המלחמה מתקפות מניעת שרות (DDOS) אך השלכותיהן היו מוגבלות. אוקראינה נהנתה מהתייצבות חברות העל, דוגמת גוגל, לימינה ומהתגייסות של האקרים ופעילי רשת רבים  מרחבי העולם לסייע לה. בסיכומו של דבר, ככל שהופעלו כלי סייבר, השלכותיהם על הלחימה היו מוגבלות ביותר, בין אם משום שהם הופעלו במשורה ובין אם משום שההגנה בסייבר הייתה יעילה דיה כדי למנוע פגיעה משמעותית. מה שאמור היה להיות מלחמת הסייבר הראשונה דמה הרבה יותר למלחמה קונבנציונלית, כשבמסגרת הטכנולוגיות החדשות שהוצגו במהלכה, דוגמת הטיל ההיפרסוני "קינז'אל", היו גם אמצעי סייבר.

המודיעין הגלוי

הבט מודיעיני נוסף במלחמה הראוי לציון הוא החשיבות הרבה של המידע הגלוי, שמקורו הן בדיווחי כלי התקשורת המגוונים המכסים אותה, הן במידע מהרשתות החברתיות והן ממעקב של חברות המידע הגדולות אחר המתרחש באזורי הלחימה. הקשיים הכרוכים בהתבססות על המידע הגלוי הומחשו גם הם. מכיוון שהמידע הוא חלקי ומגמתי, ולעתים תכופות מידע כוזב, אי אפשר להסתמך עליו לצורך גיבוש תמונת המודיעין (אין זה מן הנמנע שגם מאמר זה סובל מבעיה זו) ויש צורך להתייחס לכל דיווח גלוי בזהירות ובחשדנות רבה.
לסיכום, המודיעין ממלא תפקיד חשוב במלחמה באוקראינה ועל המודיעין הישראלי ללמוד את הלקחים לטוב ולרע של תפקוד המודיעין של הגורמים המעורבים. חלק מהלקחים הוצגו לעיל והם מוכרים גם ממערכות אחרות. ביניהם חשיבות הניתוח על פי יכולות כדי להתמודד עם מאמצי ההונאה של היריב, העמקת לימוד המרכיב התרבותי והאנושי של כל הגורמים המעורבים, הגברת החשיבה על אפשרויות שונות כדי להבטיח יצירתיות, תוך שימוש בשיטות מחקר רלבנטיות (איפכא מסתברא, אפשרויות מתחרות ועוד), חיזוק היכולת לייצר מטרות בזמן אמת, הידוק הקשר בין גורמי המודיעין לגורמים הפועלים במערכה על התודעה, ובכלל זה הצמרת המדינית והצבאית, ושיפור היכולת להבחין בין מידע מהימן למידע כווב, תוך חיזוק היכולת להשתמש במידע גלוי. לשם שינוי, יש לנו הזדמנות ללמוד מניסיונם של אחרים ולא להיות מרחב הניסויים של העולם המערבי בכל הקשור לתפיסות ואמצעי מודיעין חדשים.