לפני מספר שנים נעצרה ברוסיה נעמה יששכר, מטייל ישראלית. לכאורה מעצר מקרי אולם למעשה חלק ממבצע השפעה רוסי על ישראל ששילב מהלכים תקשורתיים (בישראל וברוסיה) ומאמצים נוספים לתכליות דיפלומטיות אסטרטגיות. במאמר מנותחת פרשת יששכר כקמפיין השפעה אינפורמטיבי-פסיכולוגי במסגרת לוחמת המידע הרוסית נגד ישראל.  במסגרת זו מוצג האופן בו הצליחו הרוסים להשפיע על סדר היום התקשורתי הישראלי תוך שמירה על מרחב הכחשה לפעילותם. בסופו של דבר, גם אם מבצע השפעה זה לא הביא לרוסיה את ההישגים שקיוותה להם ואף חזר אליה כבומרנג במובנים מסוימים נידרש ללמוד ממקרה זה על הצורך לזהות בזמן אמת מבצעי השפעה כדי להתמודד עימם ככאלה. מאמר זה הינו חלק ממזכר העוסק בהשפעה והתערבות זרה כאתגר אסטרטגי, העתיד לצאת לאור בקרוב. המזכר כולל מאמרים הבוחנים את האתגר מנקודת מבט של יריבים (דוגמת רוסיה, איראן וסין), ודן בהיבטי אופן ההשפעה. כן תיכלל בו בחינת האתגר בשגרה וגם בעת שיבוש תהליכים דמוקרטיים, העמקת שסעים חברתיים, מערכות בחירות ואף מלחמה. המאמרים משקפים חיבור בין הבנות מערכתיות לבין המדיניות הנדרשת כמענה בישראל וגם במדינות מערביות. המזכר מסכם פרויקט משותף של המכון למחקרי ביטחון לאומי והמכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין (המל"מ).

המאמר עוסק בקמפיין ההשפעה הזר "איסנאד", שיזם עזאדין דווידאר, מתנגד משטר מצרי גולה, ותומך בחמאס במהלך מלחמת חרבות ברזל. הקמפיין, שהחל בדצמבר 2023, עושה שימוש בטקטיקות של לוחמה פסיכולוגית ומתנהל ברשתות החברתיות. במסגרת הקמפיין, מתנדבים מתחזים לישראלים ומפיצים מסרים בעברית במטרה להגביר את הלחץ הציבורי בישראל לסיים את המלחמה, תוך דגש על שחרור חטופים והעברת ביקורת על ההנהגה הישראלית.מוביל הקמפיין מנצל את השסעים בחברה הישראלית, בעיקר מחלוקות הפוליטיות סביב ניהול המלחמה, כדי לערער את תחושת הביטחון ולהגביר את הלחץ הציבורי על הממשלה. הפעילים בקמפיין מתחזים לישראלים תומכי שמאל ומשתמשים במסרים שנועדו להשתלב בשיח הפוליטי בישראל. למרות חשיפתו בתקשורת הישראלית ומאמצים  אזרחיים להיאבק בו קמפיין "איסנאד" ממשיך לפעול, דבר שממחיש את הצורך בפיתוח אסטרטגיות להתמודדות עם התערבויות זרות. המאמר גם מדגיש את הממד הדיגיטלי והטכנולוגי של קמפיין איסנאד, אשר עושה שימוש נרחב בכלים דיגיטליים כמו רשתות חברתיות, כלי מעקב וניתוח נתונים, ושירותי VPN המאפשרים לו לפעול בצורה אפקטיבית.  בסיכום המאמר, מוצגות מספר המלצות להתמודדות עם קמפיינים דומים, תוך הדגשת הצורך בפיתוח אסטרטגיות אפקטיביות למאבק בהשפעה זרה. מומלץ להעמיק את שיתוף הפעולה בין גופים מדינתיים לבין ארגוני חברה אזרחית, במטרה לזהות ולנטר מסרי השפעה זרה באופן מהיר ומדויק. כמו כן, יש להטמיע כלים טכנולוגיים מתקדמים לזיהוי וניטור פעילות חשודה ברשתות החברתיות, עם דגש על הגברת הפיקוח על פרופילים מזויפים ועל תופעות של התחזות. נוסף על כך, מודגשת החשיבות הרבה שבהעלאת המודעות בקרב הציבור בישראל לאיומים מסוג זה, כדי לחזק את החוסן החברתי מול ניסיונות השפעה חיצוניים.המאמר הינו חלק מגיליון 10 של כתב העת "מודיעין הלכה ומעשה" העוסק בהשפעה והתערבות זרה כאתגר אסטרטגי, העתיד לצאת לאור בקרוב. הגיליון כולל מאמרים הבוחנים את האתגר מנקודת מבט של יריבים (דוגמת רוסיה, איראן וסין), ודן בהיבטי אופן ההשפעה. כן תיכלל בו בחינת האתגר בשגרה וגם בעת שיבוש תהליכים דמוקרטיים, העמקת שסעים חברתיים, מערכות בחירות ואף מלחמה. המאמרים משקפים חיבור בין הבנות מערכתיות לבין המדיניות הנדרשת כמענה בישראל וגם במדינות מערביות. הגיליון מסכם פרויקט משותף של המכון למחקרי ביטחון לאומי והמכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין (המל"מ).

המחקר עוסק בהתרחבות הקש"ח המודיעיני וחשיבותו הגוברת בתוך עבודת המודיעין וכמרכיב במדיניות החוץ והביטחון. מטרת המחקר הייתה לנתח את הניסיון המערבי בתחום הקש"ח המודיעיני מאז 11 בספטמבר ולהצביע על לקחים וכיוונים לאסטרטגיית קש"ח מודיעינית עתידית הרלוונטית לכלל הקהילה הישראלית. המחקר בחן מספר שאלות מרכזיות: מהם הגורמים המשפיעים על יצירת והידוק קשרי חוץ מודיעיניים בין מדינות? מהם הגורמים המונעים או מגבילים שיתוף פעולה מודיעיני בין מדינות? כיצד משתלב הקש"ח המודיעיני בשלבים השונים של עבודת המודיעין, קרי האיסוף, מחקר וכו'?

המסמך מתאר משחק תפקידים מבוסס בינה מלאכותית ג'נרטיבית (Gen-AI), המדמה דיוני קבלת החלטות בראשות בכירים בציר האיראני, בשאלת צירופו של חזבאללה למלחמה עם ישראל שפרצה בשבעה באוקטובר 2023. הסימולציה נועדה לבחון את מידת היכולת של משחקי תפקידים דיגיטליים להעלות תרומה בדילמות של ניתוח והערכה במודיעין האסטרטגי.