מבצעי השפעה נגד אינטרסים ביטחוניים וכלכליים של ישראל בעולם

תאריך: 10/11/2024
מאת: דולב כפיר (INSS) ויוחאי אלעני (NEXTDIM)

המאמר שלפניכם עוסק במבצעי השפעה שנועדו לפגוע באינטרסים כלכליים וביטחוניים של ישראל בזירה הבין־לאומית, עם דגש על שני מקרי מבחן בבריטניה וביפן, בשניהם עמדה חברת אלביט כיעד להשפעה ולפגיעה כלכלית ואסטרטגית. המאמר מתאר את שיטת הפעולה של מבצעי ההשפעה ברשתות החברתיות, הכוללים תיאום בין ארגונים אקטיביסטיים לבין מערכים מתוזמרים ברשתות החברתיות. בנוסף, הוא מציע כיווני התמודדות ראשוניים עם איומים אלו, בהם, חיזוק היכולת לאתר מבצעי השפעה מתוזמרים ברשתות החבתריות, פיתוח שיתופי פעולה בין־לאומיים ובטחוניים-אזרחיים, חיזוק חוסן דיגיטלי וגיבוש מנגנוני פעולה משפטיים וביטחוניים להתמודדות עם מבצעי השפעה בזירה הדיגיטלית.

המאמר הינו חלק מגיליון מספר 10 של כתב העת "מודיעין הלכה ומעשה" העוסק בהשפעה והתערבות זרה כאתגר אסטרטגי, העתיד לצאת לאור בקרוב. הגיליון מסכם פרויקט משותף של המכון למחקרי ביטחון לאומי והמכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין.

לקריאת המאמר


אולי יעניין אתכם לקרוא גם

התערבות והשפעה זרה איראנית במהלך מלחמת חרבות ברזל

בשנים האחרונות, גורמים איראניים מבצעים בשיח הישראלי שלל פעולות השפעה עוינות שמטרתן להרחיב שסעים חברתיים ופוליטיים, לייצר מתח וכאוס פוליטי ולעודד הפגנות וחוסר אמון בממשלה ובמוסדות השלטון. מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל עברה פעילות ההשפעה האיראנית להתמקד בנושאים הקשורים למלחמה, לזרוע חוסר אמון ודמורליזציה, להסית לאלימות נגד אזרחים ערבים ולחדור לעומק השיח הישראלי סביב סוגיית החזרת החטופים. הפעילות בישראל נעשתה בשלל פלטפורמות המדיה החברתיות בתוך שימוש בתוצרי בינה מלאכותית ופעלה בו בזמן הן להשפיע על הציבור הרחב והן לבצע פעולות השפעה על יחידים לטובת קידום מטרות מבצעי ההשפעה.

מאמר זה בוחן את מבצעי ההשפעה האיראניים שפעלו בישראל במהלך "מלחמת חרבות ברזל" ונשען על תשתית ידע רחבה של ניתוח מבצעי השפעה ורשתות איראניות רבות שפעלו בשיח הישראלי בשנים 2020–2022 ופורסמו בתקשורת הישראלית והבין־לאומית. המאמר מביא מבט צופה פני עתיד הכולל הערכה והמלצות לרשויות המדינה, לחברות המפעילות את הפלטפורמות, לגופי תקשורת, לגורמי חברה אזרחית ולציבור.

יצוין כי מדובר במאמר המשך למאמר "התערבות זרה והשפעה איראנית ברשתות החברתיות בישראל". שניהם חלק מגיליון מספר 10 של כתב העת "מודיעין הלכה ומעשה" העוסק בהשפעה והתערבות זרה כאתגר אסטרטגי. הגיליון כולל מאמרים הבוחנים את האתגר מנקודת מבט של יריבים (דוגמת רוסיה ואיראן), ודן בהיבטי אופן ההשפעה. כמו כן, הגיליון מסכם פרויקט משותף של המכון למחקרי ביטחון לאומי והמכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין (המל"ם).
קרא עוד

במת אורח: הסימטריה הבלתי נסבלת שבין המלחמות

ה-6 באוקטובר 73' וה-7 באוקטובר 23' הם תאריכים מעצבים בתודעה הישראלית, אירועים בעלי השפעה רב-דורית על הציבור – האמון במוסדות המדינה ובצה"ל, "החוזה" שבין החברה והמדינה, ועוד. ניתוח השוואתי ראשוני מעלה קווי דמיון רבים בין שני הימים ההיסטוריים הללו, ובפרט בכך שבשניהם קרסו התפיסות המודיעיניות, המבצעיות, והמדיניות, ובקריסתן הובילו לשבר תודעתי. ישנה כמובן א-סימטריה המובנית בהשוואת ידע שנצבר בוועדת חקירה ממלכתית, חמישים שנות מחקר וספרות ענפה, לאירוע שעודו "חי" והבנתו רק מתחילה ועודנה מבוססת על רסיסי מידע ותמונה חלקית מאוד. למרות זאת, חשוב להתחיל לבחון את האירועים הללו בראייה השוואתית וביקורתית, שיש בה לספק תובנות משמעותיות וכנראה גם פרקטיות, כבר בעת הנוכחית.מאמר זה מנסה לעמוד על הדומה והשונה בין שתי המלחמות וכן להציע מחשבות ראשוניות על מה שראוי לערוך ב"יום שאחרי" מלחמת חרבות ברזל.
קרא עוד