שותפות אסטרטגית - מכפיל כוח להתמודדות עם האיום המתגבר בממד הסייבר
מאת: א' - ראש החטיבה העוסקת בהתמודדות עם איומי סייבר בשב"כ
מבוא
מאמר זה עוסק בהתארגנות קהילת המודיעין להתמודדות עם איומי סייבר, ובתוכה השותפות האסטרטגית בין צה"ל/חטיבת ההגנה בסייבר (חטה"ג) לשב"כ/החטיבה לסיכול איומי סייבר, שותפות שהיא "ראש החץ" של ההיערכות הביטחונית מול האיומים בממד זה. המאמר סוקר את אתגרי ההגנה והסיכול מול האיום המתעצם בסייבר ואת התפתחות ההתארגנות הבין־קהילתית והשותפות בין שני הגופים ביחס למדרג של מערכות יחסים בין ארגוניות (תיאום, סיוע, שילוביות, שיתופיות ושותפות).הטענה העיקרית המובאת במאמר זה היא
ששילוביות, שיתופיות ושותפויות על גווניהן,
ובתוך כך שותפויות אסטרטגיות שמביאות
לידי ביטוי קשר לטווח ארוך, המחבר במטרות
הליבה, בחזון ובערכים, עם אינטרסים
פרגמטיים, הן מפתח הכרחי להתמודדות עם
רוחב היריעה של האתגרים בממד הסייבר.
השותפות האסטרטגית בין שב"כ לחטה"ג,
המתבססת על ייעודי הארגונים ועל החפיפה
ביניהם, מאפשרת לכל אחד מהארגונים לממש
את ייעודו באמצעות נכסים ויכולות שיש
ברשות הארגון האחר. לצד היכולת למקסם
משאבים ולנהל בצורה מושכלת מאמצים
משותפים בבניין והפעלת הכוח, השותפות מאפשרת לרתום את כלל היכולות המודיעיניות,
המבצעיות והסיכוליות של הארגונים לטובת בניית תמונת המודיעין הכוללת והתמודדות רב־
ממדית ואפקטיבית עם האיומים בממד הסייבר, בשילוב כלים ויכולות מחוץ לממד.
בשותפות כזו הערך והכדאיות נבחנים לאורך זמן ולא בהשוואה לאירוע בודד. היא מחייבת
ניהול מתמיד, כדי לשמר ולהעצים את האינטרסים המשותפים, לפרק מתחים בהתהוותם, לבצע
התאמות נדרשות ביחס למציאות המשתנה ולקדם אזורי ערך חדשים. מנהיגות, אמון, שקיפות,
קרדיטציה מוסכמת ומנגנונים לניהול חילוקי דעות הם המפתח למעבר מ"אגו־סיסטם" ל"אקו־
סיסטם" ולהבקעת היעדים המשותפים.
למאמר המלא
למאמר המלא
אולי יעניין אתכם לקרוא גם
הפרקטיקה של השילוביות במבחן המעשה - סיפורה של יחידה משותפת לצה"ל ולשב"כ
#מאמר זה הוא מאמר תגובה לגיליון מספר 7 של "מודיעין הלכה למעשה". כזכור, בגיליון זה שעסק בשילוביות ושיתופי פעולה בקהילת המודיעין הישראלית, הובאו מספר מקרים של יחידות משותפות. מאמר זה נכתב על ידי ש. שמשרת בשב"כ, והיה שותף להקמתה של יחידה משותפת עם צה"ל. מטרת היחידה היא להוביל פעילות בתחום מצבעי לא שגרתי. הכותב חולק את מסקנותיו אודות שילוביות בין ארגונית. תחילה, הוא מתייחס לאתגרי ההקמה, למשל, הגעה לתכלית מוסכמת, ניתוח אינטרסים מקצועיים וארגוניים של השותפים למיזם, תכנית עבודה משותפת ומוסכמת, הכשרות, עניינים פרוצדורליים שונים ואתגרים נוספים. לאחר מכן, הוא מתייחס לפערים ולמתח בסוגיות שונות (למשל, שקיפות ודיווח לגבי פעילות היחידה. לבסוף, הוא מסכם בכך שילוביות אינה ערך העומד בפני עצמו, אלא היא דרך פעולה לשם הגעה לתוצאה מצרפית גדולה יותר מאשר עבודה של כל גוף בנפרד. הוא מתייחס לכך שלא ניתן לבצע מיזם כזה ללא הסכמה על תכליות משותפת וקביעת יעדים, וכי צריך לשאוף להקמה סדורה ומבנית, ולקבוע מראש תכנית עבודה ומנגנוני תיאום. ש. מתייחס גם למרכיב האישי וכותב שהיכן שהיו שותפים שהתחבר אליהם, כך היה קל יותר לקדם תהליכים משותפים.
קרא עוד