בימים הראשונים של המלחמה עם איראן מומשו בזה אחרי זה מבצעים חשאיים ופעולות מודיעיניות שההכנה שלהם נמשכו חודשים ושנים. מדובר בהישגים מרשימים מאד, שמספקים לישראל יתרונות דרמטיים, וזו נקודת זמן מצויינת למבט קדימה על המבצעים שיגיעו בהמשך.

הפגיעה המסונכרנת באישים ובנכסים איראניים בתחומי ההגנ"א, הטק"ק והגרעין היא בפועל סדרת הישגים מבצעיים, מודיעיניים וטכנולוגיים שכל אחד מהם יכול למלא ספרים (וסרטים).

פעילות כזו אינה תגובתית, אלא תוצאה של תכנון ארוך טווח ליום פקודה. יש לה גם תוצאות אופרטיביות ישירות, כמו פגיעה בפו"ש, וגם אסטרטגיות, דוגמת חופש פעולה לחיל האוויר. מעבר לכך, ההשלכות של רצף הפעילויות הן הפתעה ומבוכה אצל האויב, שיבוש תכניות קיימות ותחושת חדירות.

יתכן שישנן עוד הפתעות דומות שכבר נבנו אך טרם מומשו. יהיה מעניין לראות איך הן משמרות או משפרות את ההישגים עד כה. אבל זו גם נקודת זמן מצויינת לדבר על המבצעים הבאים שעוד יגיעו.

בעולם העסקי, חברות שבנויות היטב עובדות במקביל על המוצרים והשירותים הבאים שלהן לטווחי זמן שונים. הפייפליין של הפיתוח כולל פיתוחים לטווחי זמן שונים, שלכל אחד מהם מטרה שונה.

הפיתוחים הקרובים נועדו לשמר או להגדיל הישגים, להרחיב נתח שוק, למצות ערוצי מכירה ועוד.הפיתוחים לטווח הביניים נועדו ליצור מוצרים או שירותים משלימים, לזהות קהלי יעד חדשים, זיהוי שיתופי פעולה חדשים ועוד.פיתוחים לטווח ארוך נועדו לשבש את השוק, לייצר יתרון תחרותי ארוך טווח או ליצור יש מאין קטגוריה חדשה בשוק.

איך זה מתחבר למבצעי מודיעין ומבצעים חשאיים? חלק ניכר מכללי התחרות והחדשנות שקיימים בעולם העסקי מתקיים גם בעולם המודיעין, ולכן ארגוני מודיעין חייבים להחזיק במקביל פרויקטים, שיטות, כלים ומבצעים שמכסים את כל הפייפליין.

אחד מחמשת הגורמים שמקדמים חדשנות בעולם המודיעיני הוא החיכוך המתמיד עם "הצד האדום" שם נמצאים יריבים ואויבים שיש להם אינטרס ויכולת לפגוע בך, והם מפעילים מערכות של למידה ושיפור כנגדך, ולא רק כנגד "השוק".

יכולת מבצעית ייחודית שמומשה הופכת מיד להיות "חתימה" שאותה יחפשו כבר מהיום, והיא חלק מתו התקן החדש שיוטמע במערכות ההגנה של היריב. תיחקור אקטיבי ואפקטיבי של נכס מודיעיני או מבצעי יכול לשרוף לא רק אותו, אלא גם את ערוצי הרכש שלו, את היכולת הטכנולוגית הייחודית שאיפשרה אותו ואת התפיסה שעומדת בבסיסו. לקחים כאלו יאפשרו לגלות או לחסום את המבצעים הבאים.

המשמעות היא שמימוש של מבצע כזה מעלה מיידית את הרף שיידרש במבצע הבא. זה לא מירוץ חימוש, זו שרשרת בלתי נגמרת של ספרינטים להשגת ההפתעות הבאות, ולאורך הדרך הרף ממשיך לעלות.

האם המשמעות של הדברים האלו היא שבכל רגע נתון ארגונים מודיעיניים צריכים להיות מוכנים לא רק עם המבצע הקרוב, אלא גם עם זה שיבוא אחריו? כן ולא.

כן – החשיבה והתכנון של המבצע הבא צריכים להתחיל עוד לפני שהמבצע הנוכחי יוצא לדרך.לא – הפעילות הבאה לא צריכה להיות באותה רמת בשלות כמו זו הנוכחית.
לא – הפעילות הבאה לא צריכה להיות באותה רמת בשלות כמו זו הנוכחית.

פייפליין מבצעים מוצלח בעולם המודיעיני כדאי שיהיה במאפיינים דומים לזה שקיים בתחומים אחרים – לא רשימה סטנדרטית של פיתוחים, אלא חלוקה מדורגת על פני זמן ההבשלה, גיוון ושונות בין הטכנולוגיות והשיטות בכל אשכול / מבצע ספציפי וגמישות לשינויים שלהם ככל שמתקדמת הלמידה של הצד השני.

שלוש המלצות קריאה והאזנה בנושא:

עוד על גורמים שמקדמים וחוסמים חדשנות בארגוני מודיעין אפשר לקרוא במאמר שלי כאן:https://www.intelligence-research.org.il/post/gilayon-9-alon-sasson

להרחבה על עולם המבצעים והקשר שלו למודיעין אתם מוזמנים לשמוע את פרק מודקאסט שבו דיברתי עם אבירם הלוי, מי שהיה סגן מפקד סיירת מטכ"ל, על הספר "סיירת מטכ"ל – המבצעים הגדולים של היחידה".https://open.spotify.com/episode/2zXtmWLRLvkaOCYdNgXAAv

ואם כבר התחלתם להאזין – מוזמנים להמשיך גם לפרק מודקאסט שבו אירחתי את אל"מ במיל. גלעד אייזין על המודיעין המבצעי.https://open.spotify.com/episode/3o6FjzZpUgHhBy7BxzWC4B