המאמר הוא הראשון שמתפרסם מתוך גליון ייעודי של כתב העת "מודיעין הלכה למעשה", שמוקדש כולו לנושא הקשר בין חדשנות לבין מודיעין, שייצא לאור בקרוב. כתב העת כולל מאמרים שסוקרים את ההיבטים השונים של קשר זה – מנקודת מבט של אנשי המודיעין עצמם, של עמיתי המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין ושל חוקרים המתמחים בחדשנות.

המאמר שלפניכם סוקר את חלוקת הסמכויות והאחריות המודיעינית בזירת עזה בין שב"כ לאמ"ן ב־30 השנים האחרונות, החל מאוסלו עד 7 באוקטובר. הוא מנתח מתחים תהליכים של מתחים, הסדרה ושיתוף פעולה בין הארגונים, תוך הדגשה של מתחים מבניים ופערים תפיסתיים. הכותב בוחן את השפעתם של שינויים בזירה – כמו השתלטות חמאס וההידרדרות הביטחונית – על היחסים בין ארגוני המודיעין, ומצביע על פער בין ההתארגנות הארגונית והקהילתית ובין המציאות שנוצרה. בפרק הסיכום הכותב מציע לחזק מנגנוני תיאום ובקרה, לעצב מחדש את חלוקת האחריות בהתאם לאיומים עכשוויים, ולראות במשבר הנוכחי הזדמנות לרפורמה מהותית שתתאים את הקהילה לאתגרי העתיד. כותב המאמר הוא שרון טל, איש שב"כ בעברו וכיום חוקר במכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין. המאמר הינו חלק מתוך ספר ״המודיעין והשבעה באוקטובר״, שיפורסם במהלך השנה בשיתוף פעולה של המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין והוצאת מערכות. 

מאמר זה מציג את התובנות העיקריות שעלו בעקבות תהליך למידה והתנסות של המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין ביחד עם אחת מיחידות אמ"ן, אודות לקחים מתקופת הקורונה, שנכון יהיה ליישמם ביחידה גם ב"שגרה חדשה". מוקד הלמידה היה נושא העבודה מרחוק בארגון מודיעיני. בהתאם לתובנות הוצעו שני כיווני המשך: שיתוף הידע שנצבר בין יחידות בעלות מאפיינים דומים ובניית מנגנון קבוע לשיתוף והנגשת ידע חיצוני עבור הארגונים.

מחבר המאמר מציג את היתרונות ואת האתגרים שבשימוש במחקר כמותי ככלי תומך לקבלת החלטות אסטרטגיות. שימוש זה רווח מאוד בכלל, ובתקופת הקורונה בפרט.