"כל האנשים האלו נתנו המון שעות, קשב, את כל יכולותיהם ואת משאבי החמלה ובריאות הנפש שלהם, וזו היתה התגייסות מתוך ציונות" מיד לאחר אירועי ה- 7 באוקטובר הוקמו בזה אחר זה חמ"לים אזרחיים שמילאו באותה שעת חירום משימות שממולאות בשגרה על ידי ארגוני המודיעין. חלק מהחמ"לים המאולתרים הוקמו על בסיס יוצאי יחידות מודיעין, אחרים על ידי אזרחים שמעולם לא הכירו מושגים כמו צ"יח או אוסינט – הם פשוט הגיעו כדי לתרום כל מה שיכלו במשימות האיסוף והבנת תמונת המצב הכאוטית, וחלקם עושים זאת עד היום.עונה מיוחדת של מודקאסט, בשיתוף קהילת "לומדים מנהיגות בחיל", המוקדשת לנושא מודיעין ומנהיגות במלחמת "חרבות ברזל". שוחחנו עם ענבל קארו, שמהלך שירות ממושך באמ"ן הובילה צוותי מודיעין שונים, על מאפייני ההתארגנויות האזרחיות השונות שפעלו מאז תחילת האירועים, ועל השאלה מה ניתן ללמוד מפעילותן גם לימי שגרה.מנחה: אלון ששון

"הפתעה לא חלה רק על היריב, אלא גם עלינו. גם אני התקשיתי להאמין שממשלת ישראל תאשר את חיסול נצראללה".הפתעה היא עניין של נקודות מבט. לארגונים ביטחוניים יש סדרי עדיפויות והם מסתכלים על הסביבה דרך עיניים של איומים והזדמנויות. ארגון שלא מכיר את זוויות העיוורון שלו יופתע כאשר הוא לא מוכן לכך, מפני שהוא כלל לא מבין שהוא מסתכל בצורה לא נכונה. דווקא בחינה של אירועי טרור ממקומות רחוקים בעולם – דאע"ש, בוקו חראם או טבח בבורקינה פאסו נראים לנו לא רלוונטיים לאיזורנו, אבל זו רק דוגמה אחת לעיוורון.בפרק השני של העונה החמישית, שמוקדשת להפתעות, הטיות וטעויות במודיעין, אנחנו מארחים את אל"מ (מיל.) מירי איזין, לשעבר יועצת ראש הממשלה לתקשורת הזרה ומנכ"לית המכון המכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן. מירי שיתפה בזווית האישית שבה היא מנתחת הפתעות, כמו גם בהפתעות שחוותה בעצמה, דוגמת המחשבה המיידית שלה שהאזעקות ב- 7 באוקטובר קשורות לזירה הצפונית, אותה היא מכירה היטב.  מנחים: שירה ברביבאי שחם ואלון ששון

האם ייתכן שבתום שתי מערכות צבאיות מול ישראל, איראן מתקרבת לנשק גרעיני יותר מאשר לפניהן? 
בשיחה עם אל"מ (במיל.) יואב רוזנברג, לשעבר סגן רח״ט מחקר באמ״ן, יואב חוזר להיסטוריה של הפתווא- פסק הדין ההלכתי- שהוציא ח'מינאי ושבו אסר על ההתקדמות לעבר פצצת גרעין. הפתווא שנדונה רבות בארגוני מודיעין ברחבי העולם והיוותה סוגייה כבדה בהערכת האיום מאיראן לאורך השנים, כולל בהגעה להסכם הגרעין של 2015,  לא בוטלה עד "עם כלביא" ואולי עד מותו של ח'מינאי (עפ"י פרסומים גלויים). איך מוסבר הפרדוקס, ומה חילופי הגברי במשטר שנותר על כנו לאחר "שאגת הארי" יעשו לפתווא בתום שתי מלחמות, יואב מנתח את התרחישים האפשריים. מכאן עולה שאלה קריטית: האם שתי מלחמות והיציאה מהסכם הגרעין ייתכן והאיצו את המוטיבציה האיראנית לפרוץ לפצצה גרעינית ושינו את אסטרטגיית המשטר, או הישארות כמדינת סף גרעינית? 
הפרק עוסק במתח בין גישות שונות בישראל ובארה״ב, הגישה שביקשה למקד מאמץ בסיכול הגרעין בלבד, ובין הגישה המקסימליסטית המבקשת להפיל את המשטר ואת כלל האיומים שהוא מציב לישראל: גרעין, טק"ק והפעלת מליציות הטרור. יואב רוזנברג מנתח את חיבור ההישגים הצבאיים בשתי המלחמות למעשה מדיני אפשרי שפוגש את יעדי המלחמה האסטרטגיים. המקום בו הוא דווקא מזהה הזדמנות היסטורית לחבר מעשה צבאי למעשה מדיני הוא בזירה הלבנונית ובפירוק הנשק של חיזבאללה.