בנושא הזה יש פער, כי הוא לא מטופל בצורה מערכתית, אבל בגיליון יש גם הצצה לפתרונות שמשלבים את גופי המודיעין ואת החברה האזרחית".בעשור האחרון נחשפים בהדרגה ההיקף והעוצמה של פעילויות השפעה והתערבות זרה בישראל מצד מדינות ויריבים. לצד ההבנה הקיימת של מהות ואופי האיום, אין עדין לישראל תשתית ומנגנונים מספקים להתמודדות עם התופעה בצורה מערכתית. גיליון 10 של כתב העת "מודיעין הלכה ומעשה" בוחן את התופעה ממספר זוויות מבט.בפרק אירחנו את דודי סימן טוב, סגן ראש המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין וחוקר בכיר ב- INSS, ואת ניצן יסעור, רכז תחום דיסאינפורמציה ותחקירים דיגיטליים באיגוד האינטרנט הישראלי. דיברנו על היריבים והאיומים שמייצרת ההתערבות הזרה שלהם במרחב הישראלי, על הווקטורים השונים בהם מופעלת ההשפעה ועל כיווני המענה האפשריים והנדרשים בצד הישראלי – הבטחוני-מודיעיני כמו גם האזרחי.מארח: אלון ששון

"האירוע הטקטי נדיר שהוא מעניין כשלעצמו. מה שמעניין זה האנשים – למה הם יצאו מאחורי הקיר ל"פעל"; מה היו היחסים ביניהם; מה הם הרגישו – לפני וגם ברטרוספקטיבה של 30, 40 ו- 50 שנה; מי היה ה- unlikely hero בכל אירוע, וכמעט תמיד יש כזה - לא מישהו שהתכוונו או שהוא בעצמו התכוון, אבל מישהו שיצא לו לחסל את המחבלים או להציל את היום".תפקידו של הקמ"ן במבצעים מורכבים ורגישים, שבהם הזמן והסיכון משחקים תפקיד קריטי, אינו דומה לתפקידיו של קמ"ן במשימות אחרות. לעתים הוא יהיה זה שמחולל בעצמו את המבצע על סמך זיהוי הזדמנויות; פעמים אחרות הוא יצטרך לשכנע את המפקדים ואת מקבלי ההחלטות שניתן וראוי לממש את המשימה בשיטה שטרם נוסתה בעבר; ותמיד פעילותו נדרשת להיות סימביוטית עם המפקד בשטח.העונה הרביעית של מודקאסט מוקדשת לספרים חדשים העוסקים בעולם המודיעין. בפרק החמישי שוחחתי עם אבירם הלוי, מי שהיה סגן מפקד סיירת מטכ"ל, על הספר שכתב ביחד עם אבנר שור, לוחם סיירת לשעבר.  הספר מאפשר מבט נדיר ומרתק ל- 25 מהמבצעים המוכרים יותר והמוכרים פחות של "היחידה". חיסול אבו ג'האד, מבצע החטיפה של שיח' עביד, מבצעי שחרור בני ערובה והנסיון לשחרר את נחשון וקסמן – כל אלו מהווים תפאורה למוקד של הספר – הלוחמים, הקמ"ן והמפקדים בשטח, שדרך העיניים שלהם מוצגים המבצעים.מנחה: אלון ששון

"בעשור האחרון כל צה"ל, לא רק אמ"ן, הפך להיות צבא מב"ם או צבא מכוון מב"ם. נושא ההתרעה נדחק לשוליים, ואם התעסקו בו, עסקו רק בהיבטים הטקטיים של התרעה לפיגועים או לפעילות ממוקדת. לכן השאלה אינה איך הופתענו ב־7 באוקטובר אלא איך מושג ההתרעה, שהוא נושא מרכזי, הופך להיות כמעט בשוליים".
אחת השאלות הקשות ביותר שעלו אחרי אסון 7 באוקטובר היא איך נעלמה ההתרעה ממערכת הביטחון שנחשבה במשך שנים לעמוד תווך לתפיסת הביטחון לצד ההתרעה וההכרעה.העונה השישית של מודקאסט מוקדשת לספר המודיעין ושבעה באוקטובר שיצא לאור בהוצאה משותפת של "מערכות" ו"המרכז למורשת המודיעין". בפרק הרביעי מסבירים החוקרים עופר גוטרמן, דודי סימן טוב ואודי רן כיצד ההתרעה נזנחה בהדרגה לטובת תפיסות אחרות כמו עליונות מודיעינית ומבצעים יזומים. ננסה להבין מה קרה לתרבות ההתרעה באמ"ן, איך זה השפיע על 7 באוקטובר והאם אפשר להחזיר את ההתרעה למרכז הביטחון הישראלי.

"על הכשל הגדול והנורא שקרה לא נכון להסתכל כמו על תחקיר רגיל. כשהתקלות הן רחבות, מקיפות ונוגעות בהרבה תחומים – יש בעיה יסודית. הבעיה שאני מזהה היא שהיו כאן תהליכים ששינו את התרבות בקהילת המודיעין בצורה כזו שפגעה ביכולת לגבש את הערכת המודיעין כפי שהיא נדרשה לקראת ה- 7/10; כפי שהיא נדרשת תמיד". 
איך יכול להיות שיכולות איסוף ועיבוד שהביאו להצלחות מודיעיניות ומבצעיות אדירות לפני ה- 7/10 ובמהלך המלחמה עצמה לא עזרו לנו לזהות ולהתריע על ההחלטה של חמאס לממש את התכנית שלו לפלוש בישראל? האם יתכן שדווקא ההצלחות האלו יצרו מעגל של בטחון יתר והטיה בפעילות של אמ"ן בפרט ושל צה"ל בכלל, שהם בעצמם עומדים בבסיס הכשל?העונה השישית של מודקאסט מוקדשת לספר "המודיעין והשבעה באוקטובר" שיוצא לאור בהוצאה משותפת של "מערכות" ו"המרכז למורשת המודיעין". בפרק השני אירחנו את ד"ר אסף הלר לשיחה על המאמר שלו שנכלל בספר ומנתח את סיבות העומק לכשלון המודיעיני הגדול. אסף מונה מספר מגמות ותהליכים שאיפיינו את אמ"ן בשנים האחרונות, ביניהם הזנחת העיסוק בתעלומות לטובת סודות, מיקוד בטכנולוגיה ושינויים תרבותיים עמוקים בשיח ובהתנהלות של קצינים בכירים וזוטרים. רק הבנה ותיקון שלהם יאפשר לנו להתמודד עם האיומים וההזדמנויות שנוצרים בימים אלו ממש, עם השתנות הסביבה והשחקנים בכלל הזירות. מנחה: אלון ששון