לקריאה בקובץ PDF

ב-17 בנובמבר, 2022, אירח המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין חוקר אקדמי מחו"ל המתמחה במחקר היבטים אתיים ונורמטיביים בפרקטיקה של ממסדים מודיעיניים (לפרטים נוספים אפשר לפנות לח"מ). החוקר הציג את גישתו בנושא, ולאחריה נפתח דיון פתוח בין משתתפי הסמינר.

מטעם המכון נכחו דודי סימן טוב, דרור מכמן, אודי ערן, אלון ששון, נועם אלון, אופק רימר, שובל בן יאיר, והח"מ. כמו כן נכחו במפגש נאווה רייך ספרנית המל"מ, וסא"ל מאיה, ה-CRO (Chief Research Officer) של חטיבת המחקר באמ"ן.

עיקרי ההרצאה

החוקר הציג את גישתו, המתבססת על הגישה הפרגמטית לאתיקה, ולפיה אתיקה אינה עניין עיוני, אידיאולוגי ורפלקסיבי בלבד, ואינה מתקיימת במישור נבדל מהפרקטיקה, אלא היא שזורה בתוך הפרקטיקה ומהווה חלק בלתי נפרד מכל פעולה שאנו מבצעים.

כדי להבין את האופן שבו נורמות ואתיקה מתעצבות בתוך ממסדים מודיעיניים, הוא הציע לראות את הממסדים המודיעיניים כקהילות יישומיות (Communities of practice). קהילות יישומיות נתפסות בדרך כלל כרשתות של שיתוף ידע ויצירת ידע, אבל הן גם מתפקדות כמרחב נורמטיבי, שבתוכו ערכים משועתקים ומתעצבים.

לדבריו, שאל מספר אנשי מודיעין מה התכונה החשובה ביותר בעיניהם של מפקד מודיעיני בעל אתיקה גבוהה, ונענה כי התכונה החשובה היא היכולת לתכנן ולבצע היטב את המשימות שלו, או במילים אחרות – מקצועיות היא אתיקה. הדבר נובע מכך שכאשר הפרקטיקן מבצע את משימותיו היטב, הוא לא נזקק לאלתורים ולפעולות מתוך מצוקה, אשר מגבירות את הסבירות למהלכים מפוקפקים מבחינה מוסרית.

מהגישה הפרגמטית נגזרת חשיבות רבה להטמעת ערכים אתיים באמצעות מנטורינג ו-OJT (On the Job Training), בעוד לימוד אנליטי ועיוני "קר" יהיה עקר, במיוחד בשלבים מוקדמים בהתפתחותו המקצועית של איש המודיעין. בעולם ההכשרות, לסימולציות ריאליסטיות יש חשיבות רבה. עוד עמד על החשיבות של למידה מהצלחות, ולא רק מכישלונות, במקרה של עיסוק בהיבטים אתיים.

כמו כן, עמד על החשיבות הרבה של השפה המודיעינית, והצורך בשפה שתאפשר שיח פרודוקטיבי בתחום האתי. שימוש במילים "מכובסות" ובמונחים עקיפים (יופוריזמים), כמו "נזק אגבי", "סיכול ממוקד", קל וחומר שפה שמייצרת דה-הומניזציה של היריב מקשה עלינו להחיל על היריב את אותה לוגיקה אתית שאנו מחילים על עצמנו, ויכולה להוביל לבעיות אתיות.

העיסוק באתיקה לא צריך להיפסק, כי כל שיטה חדשה וטכנולוגיה חדשה שנכנסות לתוך הפרקטיקה של קהילת המודיעין מחייבות בחינה קונקרטית של ההיבטים האתיים שלהן. עיסוק באתיקה של טכנולוגיות חדשות צריך להיות חלק בלתי נפרד מניתוח הסיכונים בהטמעה שלהן.

התייחסויות המשתתפים

עיסוק באתיקה במודיעין מעלה שאלה או אולי אפילו מבוכה מסוימת, כי בעצם אנחנו מנסים להבין את האתיקה של מקצוע שמעצם טבעו נתפס כלא אתי.

ככלל, ניכרה הזדהות עם טענתו של החוקר בנוגע לאתיקה כממד אינהרנטי של הפרקטיקה המודיעינית - "לא עושים אתיקה (בנפרד מהפרקטיקה), אלא עושים מודיעין באופן אתי".

יתרה מכך, דווקא מכיוון שחלק מארגוני מודיעין אינם כפופים לחוק, אנשי המודיעין מוצאים עצמם עוסקים באתיקה בכל הזדמנות ובכל פעולה רצינית שהם עוסקים בה (מהכשרות ועד תכנון ומבצעים).

ניתוח האתיקה של ארגונים צריך להתחשב גם בשיקולים תועלתניים שעומדים מאחורי התנהלות אתית (למשל, ההשלכות השליליות של פרשיית קו 300 על השב"כ, בשל התנהלות בעייתית מבחינה אתית).

הפרקטיקה המודיעינית סינגולרית במידה רבה, מה שמקשה להגדיר ולמסד כללים מוגדרים לאתיקה המודיעינית. לא ניתן לבנות Text-book לאתיקה במודיעין, ואין "פתרונות בית ספר", מכיוון שהמודיעין עוסק בעולם של אי ודאות, ורבות מהפעילויות שלו מתרחשות בהקשר סינגולרי (לדוגמה, עד כמה לוקחים סיכון כדי להציל סוכן זר שנחשף?).

באמ"ן ניתן הרבה כוח בעל משמעויות אתיות לאנשים מאוד צעירים, מה שמחייב רגישות גבוהה. כמו כן, השינויים הבין-דוריים מביאים עימם גם שינויים בתפיסות האתיות. הדור הצעיר מגיע עם מודעות עצמית גבוהה מבעבר לסוגיות של אתיקה בעלות זיקה ישירה למודיעין, דוגמת סוגיות של זכויות אדם, קוד התנהגות ברשתות חברתיות, ועוד.

אתיקה של המודיעין יכולה להיבחן בארבע רמות:

• התרבות הלאומית שבתוכה ומתוכה פועל ממסד מודיעיני מסוים – התפיסה האתית של ארגוני Five eyes אינה דומה לזו של ארגונים אחרים ולא נכון יהיה להתבסס רק על התפיסה האנגלוסקסית לאתיקה אם רוצים להבין את "הקוד הגנטי" האתי של ארגוני מודיעין שונים.
• המסגרת החוקית בתוכה פועלים ארגוני המודיעין (חוקי מדינה וחוקים פרטניים הנוגעים לארגוני המודיעין).
• הנורמות והערכים של הארגון – יש לקחת בחשבון הבדלים בין ארגונים שונים ותפיסות ייחודיות לכל אחד מהם. כך למשל, ארגוני מודיעין שלילי הפועלים אל מול אזרחי המדינה עומדים בפני אתגרים אתיים שאינם זהים לאלו של ארגוני מודיעין חיובי הפועלים מול ישויות עוינות.
• הנורמות והערכים של הפרט (מה שאיש המודיעין "מביא עמו מהבית").

כדי לאפשר התנהלות אתית תקינה בארגון, נדרש שילוב בין פתיחות ברמת הפרט לפתיחות ברמת המערכת. ברמת הפרט – אנשים ברמה גבוהה, בעלי ראש פתוח ויכולת למידה, מסוגלים להבין את המתחים האתיים שבתוכם הם פועלים, להטמיע את ערכי הארגון, אך גם להפעיל שיקול דעת עצמאי, כך שבנקודת החלטה קונקרטית, יגבר הסיכוי שיקבלו החלטה נכונה מבחינה מקצועית ואתית. ברמת המערכת – ארגון שיודע לאפשר חופש דעה וביקורת, ומעלה על נס קולות אחרים ודעות של גורמים זוטרים במקום להשתיק אותם, יאפשר לערכים אתיים לחלחל מלמעלה למטה.